ועד העובדים בלאומי קארד פתח במחאה; 150 עובדים שוחררו הביתה
העובדים בלאומי קארד עדים החלו הבוקר בצעדים ארגוניים במחאה על עסקת מכירת החברה לקרן ורבורג פינקוס, ושחררו כ-150 עובדים לביתם לאחר אסיפית עובדים ענקית.
מנציגי ועד העובדים נמסר: "היום התחלנו בעיצומים בחברת לאומי קארד לאחר ששיחות המו״מ על חידוש ההסכם הקיבוצי ומענק המכירה לא מתקדמות. לא ייתכן שקרן גדולה ורצינית תשלם 30% מעל מחיר ההון של החברה ואז הנהלת החברה תגיד שהם חוששים שההסכם הקיבוצי החדש יערער את יציבות החברה. הוכחנו לאורך כל הדרך שאנחנו אחראיים ומתחשבים בצרכי החברה אך מו״מ של כמעט שנה לא הניב תוצאות ולכן מהיום התחלנו בשיבושים בחברה שיילכו ויתעצמו במידת הצורך במידה והנהלת החברה לא תבין שהעובדים הם הלב המניע של לאומי קארד".
ביום שבת האחרון, מיד לאחר הודעת החברה על סגירת העסקה, שלחה יו"ר ועד העובדים בלאומי קארד, רעות פבלוביץ', מכתב למנכ"ל החברה, רון פאינרו, ובו ביקשה הבהרה מצד החברה כי תעמוד בכל התחייבותיה לעובדים, וזאת כאשר ברקע מתנהל סכסוך עבודה בנוגע להסכם הקיבוצי אותו העובדים מבקשים.
במכתבה, הסבירה פבלוביץ' כי קרן ורבורג פינקוס תשאף להשביח את ההשקעה ולמנף אותה, ועלולה לעשות זאת בין היתר באמצעות שינוי תנאי העבודה בחברה, וייתכן אף באמצעות הקטנת מצבת העובדים.
- הפרדת חברות האשראי לא מבשרת על תחרות אמתית
- ורבורג תצדיק את מחיר לאומי קארד על חשבונכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריה של פבלוביץ: "אם עד היום החשש של נציגות העובדים היה מופנה בעיקר להתחמקות של ההנהלה מגיבוש הסכם קיבוצי באמצעות מריחת הזמן שבבסיסה הרצון המוצהר להתחמק מביצוע תשלומים לעובדים, הרי שעתה התעצם החשש פי כמה, ואנחנו מוצאים את עצמנו בפתחו של עידן חדש - מסוכן מאוד לעובדים, שבו לא רק מצבנו הקיים מצוי בסכנה, אלא שגם ההתחייבויות העתידיות של החברה לעובדיה, עלולות לעמוד בסיכון".
העסקה למכירת לאומי קארד לקרן האמריקאית ורבורג פינקוס נחתמה סופית בלילה שבין שישי לשבת האחרון , כאשר על פי הדיווח, ורבורג פינקוס תשלם ללאומי ולעזריאלי סכום של כ-2.5-2.7 מיליארד שקל. לאומי, המחזיקה ב-80% מהמניות תקבל כ-2 מיליארד שקל, ועזריאלי המחזיקה ביתר המניות תקבל כ-500 מיליון שקל.
לאחר השלמת העסקה, לאומי ירשום רווח של כ-250 מיליון שקל, ובנוסף יחזיק באפשרות לקנות 20% חזרה מורבורג פינקוס. הבנק יחלק דיבידנד של בין 700-500 מיליון שקל לפני השלמת העסקה ויופחת ממנה.
- פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 2.אילן 01/08/2018 14:29הגב לתגובה זוכולם הביתה ומיד
- 1.ממי 01/08/2018 13:46הגב לתגובה זוהם לא ייתיחסו אליו כאחרון החייבים....
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
