בן גרון. סומוטו
צילום: יח"צ

אחרי אזהרת הרווח: בן גירון, מנכ"ל סומוטו מתפטר

ההתפטרות לאחר שמניית החברה קרסה ב-40% בעקבות אזהרת רווח חמורה לרבעון הרביעי
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה סומוטו

בעקבות אזהרת הרווח החמורה ברבעון הרביעי של השנה, מתפטר מנכ"ל סומוטו - בן גירון. אסף יצחיאק, שמכהן כסמנכ"ל הכספים של החברה, ימונה לממלא מקום מנכ"ל החברה, במקביל לתפקידו כסמנכ"ל הנוכחי. בתוך כך, מניית החברה צונחת 5%.

גירון ממייסדי סומוטו והמכהן כדירקטור בה, ימשיך לכהן כדירקטור ויפעל כיועץ לחברה בתחום איתור הזדמנויות השקעה וטכנולוגיות חדשות, לרבות עסקאות מיזוגים ורכישות.

שוקי אברמוביץ, יו"ר הדירקטוריון: "אני רוצה להודות לבן, שהיה ממקימי סומוטו בשנת 2009 והצעיד אותה בשנים האחרונות עם עלייה מתמשכת בפעילות, כמו גם ביצוע תהליכי רכישת חברות וגיוון מקורות ההכנסה של החברה. אנו מודים לבן על פעילותו הרבה ומשוכנעים שכבעל מניות מהותי ודירקטור ימשיך לתרום לחברה לרבות בעיצוב חזון החברה. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל הצלחה רבה לאסי, סמנכ"ל הכספים שלקח על עצמו להוביל את החברה ומונה לממלא מקום המנכ"ל. כמו כן אנו שמחים להודיע כי יענקלה טננבוים, ממייסדי ג'יניו שנרכשה על ידי סומוטו בשנת 2014 חוזר לכהן כדירקטור ואנו בטוחים כי ניסיונו הרב בניהול ועיצוב האסטרטגיה של מגוון חברות בדגש על תהליכי מיזוגים ורכישות יעמוד לרשות החברה."

בן גירון, מנכ"ל החברה: "לאחר 8 שנים החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל ולהתמקד בתחום המיזוגים והרכישות ואיתור טכנולוגיות חדשות לחברה, זאת על מנת להמשיך את מגמת הצמיחה שאפיינה את סומוטו בשנים האחרונות. אני מאמין כי שינוי זה יסייע לחברה ויתרום למשקיעיה, ואני סמוך ובטוח שהנהלת החברה בהנהלת אסי יצחיאק תצליח להביא את סומוטו כבר ב- 2018 להגדלת היקפי הפעילות ורווחיות החברה. אני מודה למשקיעים, לדירקטוריון ולעובדי סומוטו." 

נזכיר כי סומוטו פרסמה בשבוע שעבר אזהרת רווח. החברה המפתחת טכנולוגיה לשיווק מקוון במובייל ובווידיאו, העריכה שהיקף הכנסותיה לשנת 2017 יעמוד בטווח שבין 65-60 מיליון דולר ארה"ב, וה-EBITDA יעמוד על טווח שבין 12 ל-12.5 מיליון דולר. לפני כחודש, עם פרסום התוצאות לרבעון השלישי, הכל נראה אחרת. אז כתבו מנהלי החברה כי ההכנסות צפויות להסתכם בלפחות 70 מיליון דולר וה-EBITDA ב-15מיליון עד 16.5 מיליון דולר. אז מה קרה בשלושה שבועות?

איך זה שהתחזית התכווצה בפרק זמן כל כך קצר. אחרי הכל, בעת פרסום הדוחות נשאר קצת יותר מחודש עד סוף השנה, ככה שהתחזית השנתית די מאומתת - הרי ככל שמתקרבים למועד הסיום, המהימנות של המספרים עולה.

במקביל לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, החברה העלתה את שכר הבכירים שלה. האם העלייה הזו היתה בכלל אפשרית תחת הנתונים החדשים של החברה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 24/12/2017 14:45
    הגב לתגובה זו
    הרשויות צריכות לבדוק מיד שאין כאן בעיה מעבר לעובדות היבשות !!!
  • צודק !!! (ל"ת)
    אלי 25/12/2017 07:33
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.