השכר הממוצע בפברואר עלה ל-9,986 שקל, וזה הסקטור עם השכר הגבוה ביותר

גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (א') את נתוני השכר במשק לחודש פברואר מהם עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר עלה ל-9,986 שקל לעומת שכר ממוצע של 9,917 שקל בחודש ינואר. זאת בהסתמך על עיבוד ראשוני של מדגם דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. בתוך כך, בחודשים דצמבר 2016 עד פברואר 2017 עלה השכר הממוצע ב-5.2%, בהמשך לעלייה של 4.3% בחודשים ספטמבר-נובמבר 2016.

מספר משרות השכיר ירד ל-3.511 מיליון בפברואר, לעומת 3.515 מיליון בינואר. בתוך כך, נרשמה ירידה במספר משרות השכיר. בחודשים דצמבר 2016-פברואר 2017 ירד מספר משרות השכיר ב-0.5% (בחישוב שנתי), לעומת עלייה של 1.1% בחודשים ספטמבר-נובמבר 2016.

בחודש פברואר מכלל משרות השכיר במשק, 34% (1.194 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (9,986 שקל). מכלל משרות השכיר במשק, 66% (2.317 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק (9,986 שקל).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חברת חשמל .= חברת הז....... (ל"ת)
    ר.ב 08/05/2017 06:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ... 07/05/2017 21:06
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים יוצאים לפנסיה.
  • 5.
    היה ברור שכר המינימום עלה בינואר אז זה העלה את הממוצע (ל"ת)
    חכם בלילה 07/05/2017 18:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דייקן 07/05/2017 17:30
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מהיכן הבאתם את המספרים עבור ספטמבר עד דצמבר. שאילתה באתר למ"ס מציגה את הנתונים הבאים (ובוודאי לא עליה של כ-10% מספטמבר עד פברואר כפי שמוצג במאמר). 2016-09 9,877.5 2016-10 9,555.2 2016-11 9,620.3 2016-12 10,122.9 2017-01 9,917.0 2017-02 9,986.4
  • 3.
    שיבא בי"ח ממשלתי! 07/05/2017 16:37
    הגב לתגובה זו
    אילו מרפאות בעיסוק בשיבא היו מועסקות במשרה מלאה, שכרן היה פחות מ60% מהשכר הממוצע במשק. השכר לשעת עבודה בבי"ח שיבא כ29 שח. בשיבא מועסקות מעל 100 מרפאות בעיסוק וכולן מועסקות במשרה חלקית.
  • 2.
    גג 07/05/2017 16:11
    הגב לתגובה זו
    זה השכר שמשקף את השכר האמיתי במשק אם סמנכל מקבל מיליון והעובדים שלו על שכר מינימום לעשות ממוצע אם הסמנכל זה לא השכר המייצג.
  • 1.
    אחד 07/05/2017 14:57
    הגב לתגובה זו
    מנכלים, סמנכלים, ובעלי תפקידים בכירים אחרים כנראה חוו עליית שכר ולכן זה מושך את ה "ממוצע" כלפי מעליה. זה כמובן טוב לממשלת הכישלון של ביבי שנוח לה לעשות מיפולציה של המספרים.
  • מניפולציה (ל"ת)
    אחד 07/05/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.