בנק ישראל מפרסם היום מחקר תחת הכותרת - "החשיפה לחו"ל של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב". במחקר אותו ערכו שניר אפק ונדב שטינברג נבחנו הדו"חות הכספיים של חברת ת"א 100 בין השנים 2006-2012 בניכוי חברות פיננסיות. כך, נבדקה ההתפלגות הגיאוגרפית של המכירות ב-130 חברות בבורסה בת"א. נכון ל-2012, כ-53% מהכנסות אותן חברות בבורסה הגיעו מחו"ל כאשר רוב פעילותן של חברות אלה מתמקדת בשווקים מפותחים, וקיימת חשיפה נמוכה יחסית לשווקים מתפתחים ולאזור אסיה ומדינות האוקיינוס השקט. בתוך כך נמצא (ולא במפתיע) כי חברות מענפי התעשייה, הטכנולוגיה והביומד מוכרות לחו"ל יותר מחברות מענפיה האחרים של הבורסה. מבחינת כיוון ההתפלגות של המכירות בחו"ל, אז 42% מהמכירות לחו"ל הן לצפון אמריקה (ארה"ב), 38% מהמכירות הן לאירופה, 6% לאסיה ומדינות האוקיינוס השקט, 3% לדרום אמריקה, ו-1% לאפריקה. השאר למדינות לא מסווגות. שלא במפתיע, בתחומי השירותים, הגז-נפט והנדל"ן עיקר המכירות הן לישראל ואילו בתחומי הביומד, הטכנולוגיה והתעשייה עיקר המכירות הן לחו"ל. וכך נכתב במחקר: "כאשר חברות פועלות יותר בשווקים זרים, מניותיהן מושפעות בצורה משמעותית יותר מההתפתחויות בעולם. כתוצאה מכך, משקיע בשוק המקומי חשוף לתנודות בשווקים הפיננסיים בעולם בעיקר דרך השפעתן על מדד המניות המקומי, אבל נוסף לכך הוא חשוף אליהן גם דרך השפעתן על מניותיהן של החברות הרב-לאומיות שנסחרות בבורסה בתל אביב". ובשורה התחתונה נכתב כי "מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר נוטלים את החשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים הישראלים לחו"ל ומוסיפים לה את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל את סך החשיפה המנייתית שלהם לחו"ל ב-40%".  לגבי המשקיעים המוסדיים, נכתב במחקר כי החשיפה העקיפה מגדילה את החשיפה שלהם לחו"ל ב-15% בלבד, בעיקר מפני שבאופן יחסי הם מחזיקים בישראל שיעור מניות נמוך בהרבה מהממוצע הכללי.