דיווח: ENI מצאה תגלית גז נוספת מול חופי מצרים: " לא כדאית לפיתוח"
חברת חיפושי הגז ENI האיטלקית וענקית החיפוש הבריטית BP דיווחו על מציאת תגלית נוספת מול חופי מצרים במאגר שברישיון Baltim שבאחזקתם המשותפת, כך לפי הדיווח ב'רויטרס'. מדובר בעד 80 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי בסך הכל עשירית מכמות הגז מלוויתן, וכ-27% מכמות הגז בתמר. לפי גורם בשוק האנרגיה בשוק המקומי: "מתוך הכמות שנמצאה ניתן להפיק במקרה הטוב 60 מיליארד מטר מעוקב - מה שלא תורם לכדאיות הפיתוח של המאגר". מניות הגז בשוק המקומי לא הגיבו להודעה.
המאגר עליו דווח ממוקם כ-10 ק"מ צפונית לשדה הגז Nooros שהתגלה ביולי שנה שעברה. למצרים כיום יש 12 פרויקטים לפיתוח שדות גז בסכום עתק של 33 מיליארד דולר. הפרויקטים הגדולים כוללים את Zohar שהתגלה על ידי Eni בשנה שעברה. הפרויקטים צפויים לייצר יחדיו להביא 4.6 מיליארד מטר מעוקב של גז. הדבר לא תורם לכדאיות המצרית של ייבוא גז מישראל, ונזכיר כי רק אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא בביקורו במוסקבה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבוא ולפתח את מאגרי הגז הישראלים.
- 16.Oilman 12/06/2016 16:29הגב לתגובה זוחבל שבגלל הרגולציה הלא יציבה פיספוסו את המומנטום שהיה אחרי תגליות תמר ולוויתן ולא הביאו חברות בינלאומיות שהיו מחפשות ומוצאות מאגרים אדירים. אז לא הייתה בעיית המונופול וגם לא הייתה מגבלה על ייצוא. בכייה לדורות.
- 15.Oilman 12/06/2016 16:28הגב לתגובה זוחבל שבגלל הרגולציה הלא יציבה פיספוסו את המומנטום שהיה אחרי תגליות תמר ולוויתן ולא הביאו חברות בינלאומיות שהיו מחפשות ומוצאות מאגרים אדירים. אז לא הייתה בעיית המונופול וגם לא הייתה מגבלה על ייצוא. בכייה לדורות.
- 14.Oilman 12/06/2016 16:28הגב לתגובה זוחבל שבגלל הרגולציה הלא יציבה פיספוסו את המומנטום שהיה אחרי תגליות תמר ולוויתן ולא הביאו חברות בינלאומיות שהיו מחפשות ומוצאות מאגרים אדירים. אז לא הייתה בעיית המונופול וגם לא הייתה מגבלה על ייצוא. בכייה לדורות.
- 13.לילי 10/06/2016 09:30הגב לתגובה זומזה שנים קצב גידול צריכת הגז אפסי . נכון יש לביבי תירוצים - ביוקרטיה וכו ' היה לביבי מספיק זמן לשנות ביבי לא טיפש הוא בוגר MIT העיקוב נגרם גם בשל עקשנות המונופול לדרוש מחירים מופקעים בחוזים דרקוניים ( חובת צריכה ותנאי הצמדה )
- 12.רציו היו צריכים להוציא הודעה על מאגר צמוד למצריים (ל"ת)תום 09/06/2016 20:43הגב לתגובה זו
- 11.דניאל 09/06/2016 19:29הגב לתגובה זויש טעות בכתבה, כל אזור noros (בו יש מספר מאגרים) מכיל כ70-80 מיליארדי מ"ק.
- 10.מעניין רק שעדיין מחפשים בים המצרי. כאן כבר לא (ל"ת)פול 09/06/2016 16:24הגב לתגובה זו
- 9.דיווח שמאלני 09/06/2016 15:53הגב לתגובה זוכתבת נגד.
- 8.היכן האידיוט 09/06/2016 15:48הגב לתגובה זולהתהדות ופוטין בא ארצה ללמדנו איך יוצקים מלירדי טון בטון על כל האתרים המטופשים שצצו כאן.
- 7.arkadi 09/06/2016 15:35הגב לתגובה זוהיום קבלנו היתר לתכון של יותר מ 18 חודשי עבודה בראבוווו
- 6.הזדמנות לחזק (ל"ת)שמוליק 09/06/2016 15:05הגב לתגובה זו
- 5.יניב 09/06/2016 15:05הגב לתגובה זוכל הכבוד. זה יוריד מיסים? לא. זה אולי יוריד את מחירי החשמל? גם לא. נהפוךאת כל הרכבים לגז ואז העלות לנסיעה תרד? לא ולא. אז זה מעניין לי את הביצ.. השמאלית.
- 4.כמות זניחה (ל"ת)צליק 09/06/2016 15:00הגב לתגובה זו
- 3.60 BCM זה כלום במיצרים זה שנה צריכה...חח (ל"ת)איציק ז 09/06/2016 14:59הגב לתגובה זו
- 2.יופי אז אולי לדאוג לצרכי המדינה ולא ליצוא חינוך וגז זול (ל"ת)שימי 09/06/2016 14:40הגב לתגובה זו
- 1.למה רעות לא יודעים לפרגן בארץ? (ל"ת)התוהה 09/06/2016 14:39הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
