שמואל האוזר למשקיעים: "אל תתפתו להשקיע במיזמי שווא שמבטיחים תשואות גבוהות"
שמואל האוזר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך התייחס בוועידת שוק ההון למצב הבורסה בת"א, הן מבחינת הבאתן של חברות זרות, עלויות העמלות, יציאת חברות מהמסחר, ועוד: "יש בישראל אווירה אנטי-עסקית. זה הגיע למצב שחברות לא רוצות להיות חשופות לעיני הציבור, ויתרונות בדמות נזילות פשוט נעלמים. הסנטימנט השלילי צריך להיהפך לפרו-שוק, שנגיע לשוק הרבה יותר משמעותי. אנחנו חייבים להתמודד עם עודף הרגולציה, לבצע שינוי מבני בבורסה, ולהביא לוודאות רגולטורים".
לפי האוזר, "הבורסה שלנו שייכת למועדון מצומצם של בורסות ישנות, דינוזאורים: חייבים לעשות שינוי – אנחנו נגרום לכך שהבנקים יפסיקו להיות דומיננטים, נגרום לכך שתהיה יותר תחרות – והעמלות תהיינה נמוכות יותר, וזו הדרך היעילה ביותר לעשות את זה".
על קצב המחיקה הגבוה מהבורסה בת"א, כמו גם מעט הנפקות, אמר האוזר כי "אכן אלו בעיות שחייבים לטפל בהן". עם זאת, הקביל את המצב לבורסת הנאסד"ק, ואמר כי המצב בבורסה בת"א, מבחינת כמות המחיקות, טוב מזו שבניו-יורק".
האוזר התייחס גם ל"נפילות" של מספר מניות ואג"חים שהביאה הבורסה מחו"ל – כשהדוגמא הבולטת לכך היא הפיאסקו סביב "אורבנקורפ": "ראשית, צריך להבין שבכל העולם בורסות מקומויות מביאות חברות מחו"ל. אנחנו צריכים להביא לכך שכל המידע לגביהן יהיה ידוע". הוא ציין כי במידה וחברות שיקרו לגבי המידע שמסרו – הבורסה תטפל בהן בכל הכח האפשרי".
- בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
- מה משותף לפרופ' שמואל האוזר, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג ואסתר לבנון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האוזר גם סימן את תפקידם של המשקיעים סביב חברות שנויות במחלוקת. האוזר פנה למשקיעים וקרא: "אל תתפתו להשקיע במיזמי שווא שמבטיחים תשואות גבוהות. צריך להיזהר מזה". לשאלה איך דואגים לציבור עוד לפני שההונאות יוצאות לפועל, ענה האוזר כי הציבור צריך להיהזר מהשקעות בגופים שאינם מפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך - שם הסיכון גדול יותר.
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
תפוגן אתר החברהקרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.
