"השאלה שעומדת היום למבחן ביוון היא האם יש דבר כזה - פטריוטיות אירופית"
לקראת משאל העם ביוון, שוחח Bizportal עם ד"ר עדו נבו ממכללת ספיר. האם יוון אכן תפרוש מהאיחוד?
17 שנים לאחר שהוקם 'גוש האירו', ו-64 שנים לאחר הקמת התשתית הראשונה ל'איחוד האירופי', הגוש עומד בפני נקודת ציון משמעותית: האם לראשונה תצא ממנו מדינה? אזרחי יוון הולכים היום למשאל עם כדי לקבוע האם על מדינתם לקבל את ההצעה האירופית לטיפול במשבר הכלכלי שלה, כאשר סירוב להצעה עשוי להביא, בסבירות גבוהה, ליציאה של המדינה מהגוש, במהלך שיטלטל לא רק את מדדי הבורסות, אלא את היבשת כולה.
Bizportal שוחח עם ד"ר עדו נבו, מומחה להיסטוריה פוליטית ממכללת 'ספיר' על ההיסטוריה ומהותו של הגוש האירופי, סטיגמות בין המדינות החברות בו, ובעיקר ניסה להבין את האווירה הפוליטית ביבשת, לקראת הצבעה שאולי תשנה את הגוש.
ממה בעצם נוצר האיחוד האירופי?
"האיחוד הוא מבנה שהחל את דרכו כשילוב בין שני רעיונות: למנוע מלחמה בלב אירופה תוך איחוד אינטרסים בין צרפת לגרמניה, וכן כדי ליצור שיתוף פעולה כלכלי של מדינות אירופה, באופן שיהווה משקל נגד לארה"ב. יצירת האיחוד הייתה הגיונית: הדבר החל משיתוף פעולה כלכלי ב-1951 והקמת 'תאגיד הפחם והפלדה' של 6 מדינות בלבד. השיתוף היה מוצלח, ובהמשך עוד מדינות אירופיות הצטרפו אליו. צריך לזכור שמדובר במדינות לאום עם זהות משותפות, עם פטריוטיות – שמתאחדות לשיתוף פעולה ביחד. זה יכול היה להיות איחוד מדיני רופף מהסוג שקיים היום, או שיתוף פעולה כמו בארה"ב - מעין 'ארצות הברית של אירופה'. השאלה היא עד כמה יש דבר שנקרא 'זהות אירופית' או 'פטריוטיות אירופית', וזו שאלה שעומדת היום למבחן בסיפור הנוכחי של יוון. אם נביט קדימה, נשאלת השאלה עד כמה אזרח גרמני ירגיש מחויב לעבוד קשה יותר או לשלם יותר מסים עבור היווני – כדי להציל אותו כשהוא במצוקה. בארה"ב למשל, לאחר תקופת המשבר הכלכלי ב-1929, שמכונה גם ה"ביג דיפרשן" (הדכאון הגדול), האזרחים יצאו דווקא מחוזקים, הרבה בזכות הסולידריות במדינה: לאמריקנים הייתה זהות לאומית משותפת. באירופה זה עוד לא קיים, עדיין לא נוצרה זהות אירופית מספקת, שתגרום לגרמנים להזדהות עם העם היווני".
יש ממש בסטיגמה שהודבקה ליוונים כעם "עצלן"?
"הסטיגמות קיימות לא רק בין יוון לגרמניה, הצרפתים טוענים שהספרדים עצלנים עם ה'סייסטות' שלהם, הצפון איטלקים אומרים דברים דומים על אזור הדרום. אני מניח שיש גרעין של אמת בסיפור הזה. אני לא מכיר מספיק את האופי הים תיכוני-ספרדי, אבל אין ספק שמדינות צפון אירופה, הן יותר מתועשות, בעלות תוצר יותר גבוה ומסורת פוליטית-דמוקרטית יותר עמוקה".
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הקשר בין מסורת דמוקרטית להצלחה כלכלית? זה מקרי שיוון וספרד אינן בעלות היסטוריה דמוקרטית, ועכשיו עומדות בפני משברים?
"דמוקרטיה אינה רק ההצבעה בקלפי, מדובר בתהליכים של בניית המדינה כבירוקרטיה מסודרת, שלטון מרכזי יעיל, השתתפות פוליטית, תהליכי תיעוש, עיור ועוד. נושאים כאלה הופכים מדינה ליציבה, חזקה, ויעילה יותר. המדינות בדרום אירופיות הן מדינות שתהליכי המודרניזציה שלהן היו יותר איטיים או באו בשלב מאוחר יותר מבצפון אירופה. יוון, ספרד ופורטוגל לדוגמא, הן מדינות שהפכו לדמוקרטיות רק בשנות ה-70, כשלפני כן היו שם סוגים שונים של דיקטטורות. בנוסף, יש לראות כי קיים שוני בין מדינות ה'פריפריה הגיאוגרפית של אירופה' – יוון, פורטוגל, ספרד אירלנד - למרכזה. בדיוק כמו שמדברים על ת"א מול מקומות אחרים בארץ. ההתייחסות לפריפריה באירופה דומה למה שאנחנו מכירים כאן, התייחסות אל מקום "נכשל יותר", באופן מעט מזלזל ומתנשא. יוון, ספרד או דרום איטליה, הן יותר מדינות 'ים תיכוניות' מאשר אירופיות. התחושה היא גם תדמיתית, אך גם בשל היותן מדינות שהמסורת הדמוקרטית שלהן פחות חזקה מאשר מדינות סקנדינביה לדוגמא (גרמניה היא דוגמא יוצאת דופן כמובן), ואלו גם המדינות שנכשלות כלכלית לעומת מדינות צפון אירופה.
מהן התחושות של המדינות המפותחות יותר כלפי מדינות הפריפריה?
"בהמשך להתנשאות שציינתי, הטענה של המדינות החזקות אל יוון היא 'אתם לא התפתחתם כמו שצריך, לא השקעתם מספיק בחינוך, הפוליטיקאים שלכם מושחתים ומנהלים משטר מושחת שמביא לבזבוז כסף בצורה לא מבוקרת'. כאמור, אלו רעות חולות של מדינות שנמצאות בתהליכים מורכבים של מודרניזציה. עם זאת, יש לשים לב כי המדינות החזקות עושות ועשו מאמצים רבים עבור יוון, ובעיקר גרמניה. היא המדינה החזקה באיחוד ויש לה את כל האינטרסים שהאיחוד יהיה חזק. בכלל, כדאי לשים לב כי גרמניה היא המרוויחה הגדולה ממנו. נקודתית אולי קשה לה עכשיו, אבל ברמת המאקרו היא המרוויחה הגדולה. במובן זה, עיקר העול ייפול עליה אמנם, אבל האיחוד מחזק אותה, ולכן היא מנסה לשמור עליו. גרמניה חוששת שיציאה של יוון יגרום למפולת ויציאה של מדינות נוספות, ואז גרמניה היא שתיפגע".
בתוך המדינות עצמן – בתקופות משבר פורחות התנועות הבדלניות, מדוע?
"בוא נחלק את הבדלנות, היא מגיעה הן משמאל והן מימין: בבריטניה לדוגמא, הייתה מפלגה בדלנית לאומית סקוטית, של השבט הסקוטי. זו בדלנות בתוך בריטניה, בתוך הממלכה. במקביל, יש מפלגה בדלנית שקיבלה מעל 10 אחוזי תמיכה (אך רק נציג אחד), והיא מדברת על פרישה מהאיחוד האירופי, מעין "בריטניה לבדה תשכון". מדובר על תנועת ימין, שרוצה שבריטניה תצא מהאיחוד בגלל סיבות כלכליות, קפיטליסטיות ולאומיות. שתיהן בדלניות, אבל יש הבדל בין בדלנות סקוטית בתוך הממלכה, לבין בדלנות בריטית ביחס לאירופה. ביוון לעומת זאת הבדלנות באה מהמרכז שמאל ועד לקומוניזם, מתוך תחושה כי האיחוד האירופי הוא כלי של הקפטילזם, דרכו רק החזקים ובעלי ההון מרוויחים, במקרה הזה – גרמניה. הבדלנות באירופה אינה נחלתה של ימין או שמאל בלבד. ה"אירו-סקפטים" מהשמאל יגידו שהאיחוד משרת את בעלי ההון, ומימין יפעלו מרגשות של מגאווה לאומית ולאומנות".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
איך יוון בכלל 'מעזים' לצאת מהאיחוד?
"כשאתה כמדינה מצטרף לאיחוד האירופי, אתה זוכה להטבות רבות, הרבה מהן כלכליות. לאזרחים שלך מעמד גבוה יותר, כח הדרכון חזק יותר ועוד. הרבה מדינות רצו להצטרף לאיחוד. מצד שני, קיימת פגיעה בריבונות שלך – האפשרות לקבוע את שער המטבע, גובה הריבית, הדפסת כסף וכו'. ליוונים מאוד חורה שפוגעים להם בריבונות – אומרים להם 'בשביל סיוע כלכלי תעשו רפורמות, אנחנו נכפה עליכם אילו', וזה כמובן אובדן של הריבונות. הדבר יוצר כר פורה ללאומיות והלאומנות היוונית".
ואם ננסה להקביל את המצב לספרד?
"אני לא כלכלן, אבל מעריך עם הכלים שיש לי כי יוון לא תפרוש מהאיחוד האירופי: זה פשוט לא כדאי לה, ואני מניח שהעובדה הזו תשפיע גם על ספרד, שגם לה לא כדאי לצאת מהאיחוד. כל התייחסות ליוון תהיה תקדים למקרה הבא. מצד שני, עצם העובדה שהנושא עולה לדיון - זהו סוג של איתות לאיחוד האירופי: איך הוא צריך לפתור משברים, עד כמה כוחני הוא יכול להיות, עד כמה סולידרי הוא צריך להיות, ועוד כהנה וכהנה תמרורים בפניהם הוא עומד".
קיימת דוגמא דומה מההיסטוריה למקרה הנוכחי, של רצון של מדינה לצאת מאיחוד כלשהו?
"ארצות הברית של אמריקה יצאה למלחמת אזרחים בשנת 1861 כי מדינות הדרום פרשו מהאיחוד, והצפון רצה לכפות עליהן להשאר בו. באופן פורמלי הסיבה לא הייתה העבדות, אלא על הזכות של הדרום לפרוש, והרצון של הצפון שיישארו. הסיפור האירופי כמובן שונה, הפדרליזם האמריקאי שונה מהותית מהאיחוד האירופי, אבל זהו מבחן ראשון של היבשת. השאלה היא אם יש מושג שנקרא 'אירופיות', הכולל גם סולידריות בין האזרחים האירופים השונים, או שזה רק משמעות כלכלית, ואין מעבר לזה".
- 11.עמי דבש 06/07/2015 06:35הגב לתגובה זוגרמניה נכשלה בניסיון להשתלט על אירופה במלחמת העולם השניה. ולכן, בעידן המודרני של הדמוקרטיות מנסה להשתלט באצעות הדרך הכלכלית - היורו. הבעיה של גרמניה שבעוד שבארה"ב התאחדו תחת מדינת לאום אחת חזקה, צבא, שפה ודגל, לאירופה אין אף אחד מאלה. להיפך, הלאומיות התחזקה בגלל החשש לאבד את הזהות. יוון לא תפרוש מהאיחוד כי זה לא משתלם לה. ההטבות נוחות מידי. גרמניה לא תוציא אותם למרות המחיר, כיוון שהיא רוצה להמשיך ולשלוט, ולכן תשפר את התנאים. החשש שלה הוא לאבד את השליטה ביוון ובמדינות אחרות שילכו בעקבותיה לעבר האפשרות לשלוט בחייהן. ולכן, אמירה "לא" במשאל היא הרעה זמנית במצבה של יוון.
- 10.מתרגם 05/07/2015 15:16הגב לתגובה זוהשפל הגדול אינו "הדיכאון הגדול"
- 9.לא לגעת בפרוטרום - תתרסק ל 14000 (ל"ת)מיכה 05/07/2015 14:02הגב לתגובה זו
- 8.כמו שנאמר פרוטרום לא שווה כלום (ל"ת)מיכה 05/07/2015 13:20הגב לתגובה זו
- 7.יעקב (יקי) בוסקילה 05/07/2015 13:10הגב לתגובה זוכרגיל אצל ד"ר נבו (שהייתה לי הזכות הגדולה להיות תלמידו), הוא מפליא לעשות את החיבור בין המודלים התאורטיים למציאות. הרקע ההיסטורי שהוא פורס, המיפוי של יחסי הכוחות, חשיפת התפיסות העומדות מאחורי כל גישה, עמדה והחלטה בנושא, מסייעים להבהרת התמונה והבנתה מעבר למישור הכלכלי גרידא. דברי חכמה של אדם חכם (וזה רק חלק קטן מהידע העצום שהוא נושא בקרבו...) שהוא גם איש נהדר.
- 6.בא 05/07/2015 12:13הגב לתגובה זואת הסיפורים האלה תשאיר לסטודנטים פרופסור . לפי דעתי היוונים יבחרו בפשע ויצביעו לא ,אני מצטער .
- 5.שמטוב 05/07/2015 12:06הגב לתגובה זויוון תכנס לצנע ניסבל למספר שנים. ההפחדות על חורבן כלכלי לא רציניות: יוון חיה בעבר לא רע בלי להיות בגוש האירופי, ארצות חבר העמים הרוסי גם כן חיות היום לא רע בלי הקשר הזה. יתכן שיוון תכנס לשיתוף פעולה עם רוסיה כדי לחזק את הכלכלה שלה, למשל יוון תציע בסיס ימי ים תיכוני לרוסיה תמורת סיוע כלכלי וגז זול. ארצות הברית וגרמניה יהפכו לפתע נדיבות מאוד וישלמו ליוון המון כסף תמורת החלשת הקשר עם רוסיה.
- 4.וואצ'ר 05/07/2015 11:52הגב לתגובה זופטריוטיות הומצאה למען המעמד השליט, האוליגרכיה תאבת הבצע.מיליונים נתנו את נשמתם עבור המניפולציות האלה, מאז שחר הציוויליזציה.
- 3.כדאי לשים לב להבדל בין "נחשל" ל-"נכשל". יש שתי מילים... (ל"ת)בן יהודה 05/07/2015 11:37הגב לתגובה זו
- 2.ביבי סביח 05/07/2015 11:36הגב לתגובה זויוון הולכת למשאל עם שישנה את דפוס ההתנהגות של הגוש כלפי כל אותם המדינות התאומות של יוון. ספרד פורטוגל וברוך השם לא חסר. גם אם יגידו לא!!! כפי שזה נראה חברי הגוש יצטרכו להגיע איתם להסדר על אותם תנאים גם אם תקום ממשלה חדשה שזה לא נראה השוק יחזור למצבו הקודם ז"א המשך התייצבות של עליה של עד 10% מעלה הבעיה העיקרית עכשיו היא אירן והמזרח. משם תגיע המפולת. צום קל
- 1.יוגב 05/07/2015 11:34הגב לתגובה זורעיון מבורך, מעניין מאוד!

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?