גובר הלחץ על בנק לאומי: וינשטיין יבדוק הסכם הפשרה עם ארה"ב
הלחץ על לאומי גובר - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ערך היום ישיבה רבת משתתפים לצורך דיון באופן וטיב הבדיקה אשר עליה הורה
לבחינת הסדר הפשרה שחתם הבנק עם רשויות המס בארה"ב. בשמרד המשפטים רומזים כי מעבר להיבט האזרחי נשקלים אפילו "מישורים אפשריים נוספים".
לאומי שילם לרשויות המס בארה"ב כ-1.9 מיליארד שקלים, במסגרת הסדר פשרה, לפיו הבנק הודה שסייע ללקוחותיו להעלים מיסים בארה"ב בשנים 2008 עד 2011.
עם הפרסומים הראשונים, לפני כשבועיים, בדבר הסדר הפשרה האמור, קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר התייעצויות בעניין וכן כינס ישיבה עם הגורמים הרלוונטיים בתוך המשרד והורה לבצע בדיקה מקיפה של האירוע ותוצאותיו.
הישיבה נערכה בהשתתפות פרקליט המדינה וגורמי צמרת הפרקליטות הרלוונטיים, גורמים מצמרת מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ראש הרשות לניירות ערך, ראש הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור, ראש רשות המיסים, המפקח על הבנקים, היועצת המשפטית של בנק ישראל וגורמים נוספים.
בסיכום הדיון החליט היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות משולב, המורכב מגופי אכיפה ויעוץ, לצורך העמקת הבדיקה. הצוות יניח את מסקנותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה, לצורך שקילת הדברים. במקביל, המפקח על הבנקים ימשיך בביצוע הבדיקה שהחל בה.
העברות המיוחסות לבנק לאומי בוצעו בתקופה שבה מנכ"לית הבנק הייתה גליה מאור והיו"ר היה איתן רף. מספר רב של בעלי מניות טוענים שהבנק שילם לארה"ב מחיר יקר בכדי להגן על בכיריו לשעבר, חלקם הגיש תביעה נגד בכירי הבנק לשעבר.
מלאומי נמסר כי "הבנק מברך על מינוי הצוות המשולב עליו הכריז היועץ המשפטי לממשלה, הכולל את גורמי הרגולציה והייעוץ השונים. לאומי הודיע כי לא יביא לדיון בפני האורגנים המוסמכים בבנק הסדר פשרה כלשהו הנוגע לתביעות נגד נושאי המשרה לשעבר, בטרם יסיים הצוות המשולב שמונה על ידי היועמ"ש את עבודתו ויגיש את ממצאיו. מינוי צוות נרחב שכזה מבטיח שהסוגיה המערכתית תיבחן לעומקה, על שלל היבטיה והיקפה, במערכת הבנקאית כולה, לרבות האירועים ההיסטוריים שהביאו להפקדת כספי יהדות חו"ל בישראל.
- 9.אין דין ואין דיין (ל"ת)איציק אילוז 12/01/2015 11:48הגב לתגובה זו
- 8.אחד 12/01/2015 10:08הגב לתגובה זוגליה מאור ואיתן רף הנהיגו את הבנק בתקופה שבוצעו העלמות המס, בעידוד ותמיכת הבנק, האם ייתכן שמנהיגי הבנק דאז לא היו שותפים לכך ? בכל מדינה מתוקנת היתה נםתחת חקירה פלילית נגד כל השותפים למעשה שכזה.
- 7.של הבנק?! 12/01/2015 10:04הגב לתגובה זוחוצפה!
- 6.שרלילה 12/01/2015 07:49הגב לתגובה זורק במדינת בננות היא יכולה להיות מעורבת בכל כך הרבה פאקים כל כך הרבה שנים ועדיין לרכב על הסוס.
- 5.נמשוך כספים במידה ולא יישלמו את נזקי החוסכים (ל"ת)ביזיון 11/01/2015 22:13הגב לתגובה זו
- 4.סתם אזרח 11/01/2015 15:15הגב לתגובה זומה זה מכבסת המילים הזאת. תקראו לילד בשמו. בנק לאומי הלבין הון. כסף שחור וכסף של עולם תחתון בארה"ב!!!!!
- 3.בני-נהריה 11/01/2015 15:12הגב לתגובה זולבטל לגליה ולאיתן את מצנחי ״הזהב״. לחייב אותם ואת שאר בכירי הבנק לממן מכיסם את הנזק שגרמו ללקוחות הבנק ולהתנהג אליהם כפי שהבנק מתייחס לרוכשי דירות שמפונים מביתם על אי או עיכוב בתשלומי המשכנתאות .
- 2.ברוך 11/01/2015 14:48הגב לתגובה זובנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
- 1.ברוך 11/01/2015 14:48הגב לתגובה זובנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
