גובר הלחץ על בנק לאומי: וינשטיין יבדוק הסכם הפשרה עם ארה"ב

היועץ המשפטי לממשלה הורה לבדוק את המהלכים המתבקשים במישור האזרחי והן במישורים אפשריים נוספים אשר נשקלים
אבי שאולי | (9)

הלחץ על לאומי גובר - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ערך היום ישיבה רבת משתתפים לצורך דיון באופן וטיב הבדיקה אשר עליה הורה

לבחינת הסדר הפשרה שחתם הבנק עם רשויות המס בארה"ב. בשמרד המשפטים רומזים כי מעבר להיבט האזרחי נשקלים אפילו "מישורים אפשריים נוספים".

לאומי שילם לרשויות המס בארה"ב כ-1.9 מיליארד שקלים, במסגרת הסדר פשרה, לפיו הבנק הודה שסייע ללקוחותיו להעלים מיסים בארה"ב בשנים 2008 עד 2011.

עם הפרסומים הראשונים, לפני כשבועיים, בדבר הסדר הפשרה האמור, קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר התייעצויות בעניין וכן כינס ישיבה עם הגורמים הרלוונטיים בתוך המשרד והורה לבצע בדיקה מקיפה של האירוע ותוצאותיו.

הישיבה נערכה בהשתתפות פרקליט המדינה וגורמי צמרת הפרקליטות הרלוונטיים, גורמים מצמרת מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ראש הרשות לניירות ערך, ראש הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור, ראש רשות המיסים, המפקח על הבנקים, היועצת המשפטית של בנק ישראל וגורמים נוספים.

בסיכום הדיון החליט היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות משולב, המורכב מגופי אכיפה ויעוץ, לצורך העמקת הבדיקה. הצוות יניח את מסקנותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה, לצורך שקילת הדברים. במקביל, המפקח על הבנקים ימשיך בביצוע הבדיקה שהחל בה.

העברות המיוחסות לבנק לאומי בוצעו בתקופה שבה מנכ"לית הבנק הייתה גליה מאור והיו"ר היה איתן רף. מספר רב של בעלי מניות טוענים שהבנק שילם לארה"ב מחיר יקר בכדי להגן על בכיריו לשעבר, חלקם הגיש תביעה נגד בכירי הבנק לשעבר.

מלאומי נמסר כי "הבנק מברך על מינוי הצוות המשולב עליו הכריז היועץ המשפטי לממשלה, הכולל את גורמי הרגולציה והייעוץ השונים. לאומי הודיע כי לא יביא לדיון בפני האורגנים המוסמכים בבנק הסדר פשרה כלשהו הנוגע לתביעות נגד נושאי המשרה לשעבר, בטרם יסיים הצוות המשולב שמונה על ידי היועמ"ש את עבודתו ויגיש את ממצאיו. מינוי צוות נרחב שכזה מבטיח שהסוגיה המערכתית תיבחן לעומקה, על שלל היבטיה והיקפה, במערכת הבנקאית כולה, לרבות האירועים ההיסטוריים שהביאו להפקדת כספי יהדות חו"ל בישראל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אין דין ואין דיין (ל"ת)
    איציק אילוז 12/01/2015 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אחד 12/01/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
    גליה מאור ואיתן רף הנהיגו את הבנק בתקופה שבוצעו העלמות המס, בעידוד ותמיכת הבנק, האם ייתכן שמנהיגי הבנק דאז לא היו שותפים לכך ? בכל מדינה מתוקנת היתה נםתחת חקירה פלילית נגד כל השותפים למעשה שכזה.
  • 7.
    של הבנק?! 12/01/2015 10:04
    הגב לתגובה זו
    חוצפה!
  • 6.
    שרלילה 12/01/2015 07:49
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת בננות היא יכולה להיות מעורבת בכל כך הרבה פאקים כל כך הרבה שנים ועדיין לרכב על הסוס.
  • 5.
    נמשוך כספים במידה ולא יישלמו את נזקי החוסכים (ל"ת)
    ביזיון 11/01/2015 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סתם אזרח 11/01/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
    מה זה מכבסת המילים הזאת. תקראו לילד בשמו. בנק לאומי הלבין הון. כסף שחור וכסף של עולם תחתון בארה"ב!!!!!
  • 3.
    בני-נהריה 11/01/2015 15:12
    הגב לתגובה זו
    לבטל לגליה ולאיתן את מצנחי ״הזהב״. לחייב אותם ואת שאר בכירי הבנק לממן מכיסם את הנזק שגרמו ללקוחות הבנק ולהתנהג אליהם כפי שהבנק מתייחס לרוכשי דירות שמפונים מביתם על אי או עיכוב בתשלומי המשכנתאות .
  • 2.
    ברוך 11/01/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
  • 1.
    ברוך 11/01/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.2%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.