גובר הלחץ על בנק לאומי: וינשטיין יבדוק הסכם הפשרה עם ארה"ב

היועץ המשפטי לממשלה הורה לבדוק את המהלכים המתבקשים במישור האזרחי והן במישורים אפשריים נוספים אשר נשקלים
אבי שאולי | (9)

הלחץ על לאומי גובר - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ערך היום ישיבה רבת משתתפים לצורך דיון באופן וטיב הבדיקה אשר עליה הורה

לבחינת הסדר הפשרה שחתם הבנק עם רשויות המס בארה"ב. בשמרד המשפטים רומזים כי מעבר להיבט האזרחי נשקלים אפילו "מישורים אפשריים נוספים".

לאומי שילם לרשויות המס בארה"ב כ-1.9 מיליארד שקלים, במסגרת הסדר פשרה, לפיו הבנק הודה שסייע ללקוחותיו להעלים מיסים בארה"ב בשנים 2008 עד 2011.

עם הפרסומים הראשונים, לפני כשבועיים, בדבר הסדר הפשרה האמור, קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר התייעצויות בעניין וכן כינס ישיבה עם הגורמים הרלוונטיים בתוך המשרד והורה לבצע בדיקה מקיפה של האירוע ותוצאותיו.

הישיבה נערכה בהשתתפות פרקליט המדינה וגורמי צמרת הפרקליטות הרלוונטיים, גורמים מצמרת מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ראש הרשות לניירות ערך, ראש הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור, ראש רשות המיסים, המפקח על הבנקים, היועצת המשפטית של בנק ישראל וגורמים נוספים.

בסיכום הדיון החליט היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות משולב, המורכב מגופי אכיפה ויעוץ, לצורך העמקת הבדיקה. הצוות יניח את מסקנותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה, לצורך שקילת הדברים. במקביל, המפקח על הבנקים ימשיך בביצוע הבדיקה שהחל בה.

העברות המיוחסות לבנק לאומי בוצעו בתקופה שבה מנכ"לית הבנק הייתה גליה מאור והיו"ר היה איתן רף. מספר רב של בעלי מניות טוענים שהבנק שילם לארה"ב מחיר יקר בכדי להגן על בכיריו לשעבר, חלקם הגיש תביעה נגד בכירי הבנק לשעבר.

מלאומי נמסר כי "הבנק מברך על מינוי הצוות המשולב עליו הכריז היועץ המשפטי לממשלה, הכולל את גורמי הרגולציה והייעוץ השונים. לאומי הודיע כי לא יביא לדיון בפני האורגנים המוסמכים בבנק הסדר פשרה כלשהו הנוגע לתביעות נגד נושאי המשרה לשעבר, בטרם יסיים הצוות המשולב שמונה על ידי היועמ"ש את עבודתו ויגיש את ממצאיו. מינוי צוות נרחב שכזה מבטיח שהסוגיה המערכתית תיבחן לעומקה, על שלל היבטיה והיקפה, במערכת הבנקאית כולה, לרבות האירועים ההיסטוריים שהביאו להפקדת כספי יהדות חו"ל בישראל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אין דין ואין דיין (ל"ת)
    איציק אילוז 12/01/2015 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אחד 12/01/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
    גליה מאור ואיתן רף הנהיגו את הבנק בתקופה שבוצעו העלמות המס, בעידוד ותמיכת הבנק, האם ייתכן שמנהיגי הבנק דאז לא היו שותפים לכך ? בכל מדינה מתוקנת היתה נםתחת חקירה פלילית נגד כל השותפים למעשה שכזה.
  • 7.
    של הבנק?! 12/01/2015 10:04
    הגב לתגובה זו
    חוצפה!
  • 6.
    שרלילה 12/01/2015 07:49
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת בננות היא יכולה להיות מעורבת בכל כך הרבה פאקים כל כך הרבה שנים ועדיין לרכב על הסוס.
  • 5.
    נמשוך כספים במידה ולא יישלמו את נזקי החוסכים (ל"ת)
    ביזיון 11/01/2015 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סתם אזרח 11/01/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
    מה זה מכבסת המילים הזאת. תקראו לילד בשמו. בנק לאומי הלבין הון. כסף שחור וכסף של עולם תחתון בארה"ב!!!!!
  • 3.
    בני-נהריה 11/01/2015 15:12
    הגב לתגובה זו
    לבטל לגליה ולאיתן את מצנחי ״הזהב״. לחייב אותם ואת שאר בכירי הבנק לממן מכיסם את הנזק שגרמו ללקוחות הבנק ולהתנהג אליהם כפי שהבנק מתייחס לרוכשי דירות שמפונים מביתם על אי או עיכוב בתשלומי המשכנתאות .
  • 2.
    ברוך 11/01/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
  • 1.
    ברוך 11/01/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי ובנקים אחרים, פתחו חשבונות לא מוצהרים גם לישראלים וגם לאזרחי כל מדינות העולם, יש גם כספים לא מוצהרים שזרמו לנדלן ועסקים. קשה לבחון את העבר בעיין של היום.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אימאג'סט עולה 9%, זוז נופלת 11%; מדד הבנקים יורד 0.5%

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 נסחר סביב ה-0

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-0.5%, מדד הביטוח עולה 1.5%, מדד הנדל"ן יורד 0.2%, ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.12%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"

אימאג'סט אימאג'סט 9.68%   הודיעה כי חתמה על הסכם לאספקת שירותי לוויין ללקוח באסיה, בהיקף כולל של כ-9.1 מיליון דולר לשנתיים. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2025, נחתם לתקופה של שנתיים וכולל שימוש בלווייני EROS-2C ו-EROS-3C. התמורה תשולם בשישה תשלומים שווים אחת לארבעה חודשים לאורך תקופת ההתקשרות. אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר