מקל במיזוג כור-דסק"ש: היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לפשרה
התוכנית של אידיבי אחזקות למיזוג דיסקונט השקעות עם כור נתקלת במכשול חדש - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד. הגיש בסוף השבוע התנגדות להסדר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד המיזוג. הדיון בתיק ביום רביעי בשעה 14:00 אצל שופטת המחוזי בת"א, רות רונן.
חוות הדעת של וינשטיין, שהוגשה לביהמ"ש, מעבירה ביקורת על מתווה הפשרה שהושג וקובעת כי "הפשרה אינה ראויה, הוגנת וסבירה". להחלטה זאת של היועץ המשפטי לממשלה יש משקל בהחלטות של בית המשפט וקשה לראות איך השופטת תוכל לאשר הסכם בניגוד לדברים כה חריפים.
תוכנית המיזוג שהוצעה לראשונה בחודש אוגוסט 2013: דסק"ש, המחזיקה 67.3% ממניות כור, תרכוש את יתרת המניות הנמצאות בידי הציבור (19.3%) ובידי אי.די.בי פתוח (13.4%) תמורת 1.06 מיליארד שקל במזומן. כך תהפוך כור לחברה פרטית בבעלות מלאה של דסק"ש.
תנאי להשלמת העסקה הוא שכור תחלק דיבידנד גדול שלא מיתרת הרווח באישור ביהמ"ש.
לפי כתב התביעה - התמורה המשולמת לבעלי המניות בכור מקפחת אותם.
בפשרה נקבע שכל בעל מניות שיצטרף להסדר ישלם לדסק"ש סכום של 14.64 שקל ובתמורה דסק"ש תעניק לו זכות לקבל בעתיד סכום משלים בגין כל מניות כור שהוחזקו על ידו.
- 4.דימה 06/01/2014 17:32הגב לתגובה זומה לצפות?
- 3.זה טוב למחזיקי כור 05/01/2014 11:07הגב לתגובה זומכתשים עוברת תהליך מדהים עם חשיפה לשוק הסיני. אם המיזוג יידחה כל הרווח של אופציית מכתשים אגן יעבור לבעלי מניית כור. אני מעריך את מחיר המניה כ85-90 ש"ח.
- 2.ממשלת ההרס 05/01/2014 09:55הגב לתגובה זואין חלקה שהם לא מזיקים לה. ממתי יועץ משפטי מבין בכלכלה? הכל פה הרוס ממשלה של אדיוטים מושלמים שעושים הכל כדי להשרד בכסא עוד כמה חודשים הפיצוץ יגיע שנה הבאה
- 1.יופיטר שוקי הון 05/01/2014 09:47הגב לתגובה זומה לכור ודיסקונט השקעות? הם חברות עצמאיות עם פעילות שונות משלהן
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
