איל וולדמן: "מלאנוקס ממשיכה לגדול והמומנטום הוא מאוד חזק" - צפו בראיון
יותר מחודשיים חלפו מאז שמלאנוקס נמחקה מהמסחר בבורסה בת"א בקול תרועה גדול. איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, מספר בראיון ל-Bizportal מה הביא אותו למחוק את המניות בת"א?, מה מצב החברה היום? ומה הוא צופה לה בעתיד?
בשנה הבאה מלאנוקס תחגוג 15 שנה להיווסדה. חברת ההי-טק הוקמה על ידי ארבעה יזמים שכולם נשארו בה עד היום, מחזה נדיר בתעשיה. 9 עובדים בבניין קטן ביוקנעם התרחבו ל-1,500 עובדים שמרביתם בישראל ביוקנעם, תל-חי, רעננה ות"א וכן ברמאללה שברשות הפלסטינית. 8% מכלל עובדי מלאנוקס ערבים.
כדי לנסות להבין איך מגיעים לחברת ענק בשווי של 1.5 מיליארד דולר ומכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, צריך ללכת קצת יותר אחורה בזמן - מהיכן הגיע המנכ"ל הדומיננטי. וולדמן נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בירושלים, למד במגמה ביולוגית בתיכון בויאר והתגייס בשנת 1978 לגולני.
הוא השתחרר בדרגת סגן והמשיך בשירות מילואים עד דרגת רב סרן - בתפקידו האחרון כסמג"ד. "יש לשירות הצבאי שלי השפעה על הקריירה - אתה לומד שאתה לא יכול להפסיד, אין אפשרות שנייה, חייבים לנצח בכל מחיר", כך מסביר וולדמן את הנחישות והמוטיבציה שלו.
- אחרי ביטול זכייתו בפרס ישראל של אייל ולדמן - עתירה נגד ההחלטה
- מלאנוקס במסחר עצבני אחרי שסטארבורד הקטינה החזקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהשתחרר משירות קרבי בצה"ל בשנת 1983 נרשם ללימודי הנדסה כימית בטכניון. אחרי שנה קיבל את אחת ההחלטות הקריטיות בחיייו: "ראיתי שכל החבר'ה הטובים עוברים למדעי המחשב אז ביקשתי לעבור". בהמשך למד תואר שני בהנדסת חשמל.
לאחר הלימודים התקבל לעבודה בחברת אלביט מערכות כמתכנת (כולל בפרויקט הלביא) ולאחר מכן עבר לאינטל. אלא שלוולדמן נמאס להיות שכיר ובפגישה הקבועה עם חברים על כוס בירה הם החליטו להקים חברת הי-טק.
עם קצת חוצפה ישראלית ואומץ, הם פנו למנכ"ל חברת IDT וזה הפגיש אותו עם ירושלמי אחר - אביגדור וילנץ. ביחד עם שותפים נוספים הם הקימו בשנת 1993 את חברת גלילאו, שנמכרה בשנת 2000 למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.
- היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
האקזיט לא הרגיע את המרץ הרב של וולדמן ובשנת 1999 הוא הקים את חברת מלאנוקס באזור התעשיה חרמון של יקנעם. החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות קישוריות מתקדמים מקצה לקצה עבור שרתים ומערכות אחסון.
וולדמן: "מלאנוקס היא חברת שבבים. אנו מחברים בין מחשבים למחשבים ובין מחשבים ואחסון מידע כדי שהמידע יעבור יותר מהר וכל האפליקציות ירוצו יותר מהר. כמות ה-data גדלה בצורה אקספוננציאלית וכך גם כמות האפליקציות. אנחנו מחברים את הצינורות בין ה-data למחשוב".
מלאנוקס רכשה מאז הקמתה 4 חברות והיד עוד נטויה. רף הכניסה לתחום גבוה מאוד, אך עדיין יש תחרות ובמיוחד מאינטל
וולדמן: "עוד לא כבשנו חלק גדול מהשוק שאנחנו פועלים בו, זה שוק של מעל 6 מיליארד דולר ואנחנו יכולים להמשיך לגדול. עוד לא עשינו כלום, אפילו עם מכירות של 500 מיליון דולר בשנה - יש לנו הרבה לאן לגדול. קשה מאוד לעשות את מה שאנחנו עושים - חסם הכניסה מאוד גבוה ולאורך שנות קיומנו השארנו מאחורנו הרבה מאוד חברות שהתחרו בנו. יש לנו יתרונות טכנולוגים גם על אינטל וברודקום, אך חוששים מהכל".
מה דעתך על הטבות המס הגדולות לחברות ענק בישראל?
וולדמן: "העולם נהיה כפר מאוד קטן וחברות עושות אופטימיזאציה לכל מה שהן יכולות. גוגל אפל ואחרות משלמות כמעט אפס מיסים בתוך ארה"ב. חברות צריכות להתנהל משיקולים כלכליים (עם אחריות חברתית כמובן) זה טוב לחברות, למשק ולמדינה. אני לא אוהב שמקבלים החלטות על סמך פופוליזם כמו מה שקרה בטבע עם פיטורי העובדים. מדינה צריכה לעשות מקסימיזאציה של המיסים, אך בלי להבריח את המשקיעים".
מעבר למיסים, לוולדמן יש הרבה מה להגיד בכלל על הרגולציה בישראל
וולדמן: "אנחנו רוצים שכמה שיותר חברות ייסחרו בבורסה בת"א - זה יעזור לכלכלה ולכן באנו לכאן ב-2007 אחרי שהנפקנו בנאסד"ק, רצינו שכמה שיותר ישראלים יעשו כסף על מלאנוקס. מצד שני אתה לא רוצה שהמשקיעים המוסדיים או מישהו אחר חיצוני יכתיב לחברה איך לעבוד. תנו להנהלה לעבוד כולל מתן הטבות לבכירים - אנו לא רוצים מנהלים סוג ב'".
באוגוסט הרומן של מלאנוקס עם הבורסה בת"א הגיע לסיומו והמניות נמחקו מהמסחר
וולדמן: "הרגולטור צריך לאפשר לחברות ישראליות לרוץ יותר מהר קדימה ולתת לתגמל מנהלים. אנו בעד שקיפות מלאה מא' עד ת', רק תנו לנו לנהל את החברה כמו שאנו רוצים. עזבנו את הבורסה בת"א בכאב ולא בשמחה. כשיותר קשה לך ואנשים אומרים לך מה לעשות, התערבות עמוקה, אז אתה מחליט לצאת. בארה"ב אומרים לך תביא תוצאות ותתנהל בשקיפות - זהו".
לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לבורסה, אז אתה אופטימי?
וולדמן: "אני תמיד אופטימי. הבורסה צריכה להיות גוף כלכלי ולא מלכ"ר - צריך להפריט את הבורסה ולא גוף שמי שנהנה שם בעיקר זה העובדים. זה מצחיק שעובדי הבורסה חברים בהסתדרות ויכולים לשבות, לא יתכן שהבורסה תהיה סגורה חמישה ימים בגלל שביתה כפי שקרה. בנוסף, צריך להכניס מערכות טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות".
את הרבעון השלישי של השנה סיימה מלאנוקס עם ירידה חדה של 33% בהכנסות ל-104.1 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם (לפי כללי ה-Non GAPP) רווח נקי של 13.1 מיליון דולר או 0.29 דולר למניה. צניחה של 78% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לגבי התוצאות וולדמן מבהיר שהחברה פספסה רק פעם אחת את התחזיות של עצמה, כלומר הפספוס היה של תחזיות האנליסטים.
מניית החברה נסחרת היום בנאסד"ק (סימול MLNX) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. אשתקד מלאנוקס הייתה שווה בבורסה יותר מ-5 מיליארד דולר. חביבת המשקיעים בשנת 2012 הפכה למכה לא קטנה בשנת 2013.
מה אתה יכול להגיד למשקיעים בחברה?
וולדמן: "המחיר של מניית מלאנוקס אף פעם לא נקבע בת"א, אלא בנאסד"ק ורוב המניות שלנו מוחזקות על ידי אמריקנים. החברה מאוד בריאה, מאוד טובה וממשיכה לגדול. חלק גדול מהירידה בערך המניה זה הגידול החד בהכנסות בשנת 2012 - זה נבע מאירועים חד פעמים. המספרים הנכונים מציגים צמיחה עקבית והדרגתית בהכנסות".
ומה לגבי העתיד?
וולדמן: "נמשיך לגדול. במבט קדימה - אנחנו רואים את המומנטום שיש סביבנו, הרבה חברות גדולות משתמשות במוצרים שלנו ונמשיך לגדול בצורה מאוד יפה לכיוון 2014".
האופטימיות של וולדמן מתבססת על מהפכת המידע שהעולם עובר: כמויות הולכות וגדלות של מידע, ועדכון בזמן אמת בעיקר בדרך של שימוש בסמארטפונים
וולדמן: "אנחנו יכולים לפתור המון בעיות בעולם בעזרת שימוש בנתונים שנאגרים, ניתוחם ועיבודם. אפשר היה לחסוך את כל ההרוגים בסופת הטייפון בפיליפינים כי הרי יש מחשבי על שיודעים לחזות מזג אוויר. תחום נוסף -התקפי לב, אפשר למנוע מקרי מוות אם הטלפון הנייד שלך יתריע ויכול להזמין אמבולנס אם יש קרוב, או את חברת קדישא אם האמבולנס רחוק (בצחוק). אפשר גם לפתור את בעיות החניה בערים הגדולות, ולהילחם בפשע. לגבי חברות כרטיסי האשראי - אלו ימותו ביחד עם כל המתווכים כי הכל יעשה מהסלולרי - אנחנו רק בתחילת הדרך".
איל וולדמן - תעודת זהות:
גיל:53
מצב משפחתי: גרוש + 3 ילדים
השכלה: תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל
נסיון: אלביט מערכות, אינטל, גלילאו, מלאנוקס
תפקיד: נשיא ומנכ"ל מלאנוקס
תחביבים: צלילה, סקי, רכיבה על סוסים ושיט
עוד משהו: שירת בתפקיד סמג"ד בגולני במילואים
- 9.בקרוב 66 דולר (ל"ת)מלא 17/11/2013 15:02הגב לתגובה זו
- 8.אילן 16/11/2013 18:22הגב לתגובה זוחברה שעוסקת בקצה הטכנולוגיה עם סל מוצרים שהשוק מחכה להם . צריך סבלנות . האתגרים המקצועיים רבים וגדולים . בהצלחה למלאנוקס
- 7.לוזון 15/11/2013 18:28הגב לתגובה זומאמין ומחכה שתחזור לעצמה
- 6.קיבלת את הסדינים ומגבות ? (ל"ת)יעקב 15/11/2013 17:43הגב לתגובה זו
- 5.דד 15/11/2013 13:48הגב לתגובה זוובינתיים הכסף שלנו הלך במניה שלך לקיבינימט
- 4.יעלה יאללה 15/11/2013 13:42הגב לתגובה זובחלום הכי שחור שלו לא צפה שמלא נוקד תהיה 35 דולר לא כזה קל בלי תמיכת מנהלי השקעות ישראלים נכון? מסתבר שאין מי שיקלוט את המיליארד וחצי שקל שהחזיקו מלאנוקס תתבייש אגואיסט
- 3.הסקרן 15/11/2013 12:54הגב לתגובה זומייצרים ציוד יקר מדיי
- 2.כפיר 15/11/2013 12:15הגב לתגובה זולפני שבועיים ראינו ניעור אלים במחזור גבוה ששבר את רמת התמיכה של 34.5 דולר למניה. יום לאחר מכן הסתבר שזכינו לראות ניעור מהסרטים והפעלת סטופים על מנת להוציא את הידיים החלשות האחרונות במניה. חדי עין וסוחרים חכמים רואים איסוף שקט מיום "השבירה" עם ניעורים קלים כמו אתמול וחזרה מעל לרמת התמיכה. קורה משהו חברה והמסחר במניה מעיד על כך. להערכתי נשמע בקרוב על חוזי ענק ולאחר מכן על האקזיט המיוחל של ולדמן. השוק טעה כאשר הרים את המניה לגבהים בגין הסכמים חד פעמיים והרבה משקיעים שילמו מחיר יקר. 35 דולר למניה היא קניה חזקה ופודנמנטלית זה אחד הניירות הכי זולים שיש היום בשוק.
- 1.כסף על הרצפה... (ל"ת)שיידי 15/11/2013 11:24הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה
אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
