TV

איל וולדמן: "מלאנוקס ממשיכה לגדול והמומנטום הוא מאוד חזק" - צפו בראיון

כתב BizportalTV הגיע למשרדי מלאנוקס ביוקנעם ושוחח עם וולדמן על המחיקה מת"א, הנפילות במניה וגם על סוגיית הרווחים הכלואים
אבי שאולי | (9)

יותר מחודשיים חלפו מאז שמלאנוקס נמחקה מהמסחר בבורסה בת"א בקול תרועה גדול. איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, מספר בראיון ל-Bizportal מה הביא אותו למחוק את המניות בת"א?, מה מצב החברה היום? ומה הוא צופה לה בעתיד?

בשנה הבאה מלאנוקס תחגוג 15 שנה להיווסדה. חברת ההי-טק הוקמה על ידי ארבעה יזמים שכולם נשארו בה עד היום, מחזה נדיר בתעשיה. 9 עובדים בבניין קטן ביוקנעם התרחבו ל-1,500 עובדים שמרביתם בישראל ביוקנעם, תל-חי, רעננה ות"א וכן ברמאללה שברשות הפלסטינית. 8% מכלל עובדי מלאנוקס ערבים.

כדי לנסות להבין איך מגיעים לחברת ענק בשווי של 1.5 מיליארד דולר ומכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, צריך ללכת קצת יותר אחורה בזמן - מהיכן הגיע המנכ"ל הדומיננטי. וולדמן נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בירושלים, למד במגמה ביולוגית בתיכון בויאר והתגייס בשנת 1978 לגולני.

הוא השתחרר בדרגת סגן והמשיך בשירות מילואים עד דרגת רב סרן - בתפקידו האחרון כסמג"ד. "יש לשירות הצבאי שלי השפעה על הקריירה - אתה לומד שאתה לא יכול להפסיד, אין אפשרות שנייה, חייבים לנצח בכל מחיר", כך מסביר וולדמן את הנחישות והמוטיבציה שלו.

כשהשתחרר משירות קרבי בצה"ל בשנת 1983 נרשם ללימודי הנדסה כימית בטכניון. אחרי שנה קיבל את אחת ההחלטות הקריטיות בחיייו: "ראיתי שכל החבר'ה הטובים עוברים למדעי המחשב אז ביקשתי לעבור". בהמשך למד תואר שני בהנדסת חשמל.

לאחר הלימודים התקבל לעבודה בחברת אלביט מערכות כמתכנת (כולל בפרויקט הלביא) ולאחר מכן עבר לאינטל. אלא שלוולדמן נמאס להיות שכיר ובפגישה הקבועה עם חברים על כוס בירה הם החליטו להקים חברת הי-טק.

עם קצת חוצפה ישראלית ואומץ, הם פנו למנכ"ל חברת IDT וזה הפגיש אותו עם ירושלמי אחר - אביגדור וילנץ. ביחד עם שותפים נוספים הם הקימו בשנת 1993 את חברת גלילאו, שנמכרה בשנת 2000 למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האקזיט לא הרגיע את המרץ הרב של וולדמן ובשנת 1999 הוא הקים את חברת מלאנוקס באזור התעשיה חרמון של יקנעם. החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות קישוריות מתקדמים מקצה לקצה עבור שרתים ומערכות אחסון.

וולדמן: "מלאנוקס היא חברת שבבים. אנו מחברים בין מחשבים למחשבים ובין מחשבים ואחסון מידע כדי שהמידע יעבור יותר מהר וכל האפליקציות ירוצו יותר מהר. כמות ה-data גדלה בצורה אקספוננציאלית וכך גם כמות האפליקציות. אנחנו מחברים את הצינורות בין ה-data למחשוב".

מלאנוקס רכשה מאז הקמתה 4 חברות והיד עוד נטויה. רף הכניסה לתחום גבוה מאוד, אך עדיין יש תחרות ובמיוחד מאינטל

וולדמן: "עוד לא כבשנו חלק גדול מהשוק שאנחנו פועלים בו, זה שוק של מעל 6 מיליארד דולר ואנחנו יכולים להמשיך לגדול. עוד לא עשינו כלום, אפילו עם מכירות של 500 מיליון דולר בשנה - יש לנו הרבה לאן לגדול. קשה מאוד לעשות את מה שאנחנו עושים - חסם הכניסה מאוד גבוה ולאורך שנות קיומנו השארנו מאחורנו הרבה מאוד חברות שהתחרו בנו. יש לנו יתרונות טכנולוגים גם על אינטל וברודקום, אך חוששים מהכל".

מה דעתך על הטבות המס הגדולות לחברות ענק בישראל?

וולדמן: "העולם נהיה כפר מאוד קטן וחברות עושות אופטימיזאציה לכל מה שהן יכולות. גוגל אפל ואחרות משלמות כמעט אפס מיסים בתוך ארה"ב. חברות צריכות להתנהל משיקולים כלכליים (עם אחריות חברתית כמובן) זה טוב לחברות, למשק ולמדינה. אני לא אוהב שמקבלים החלטות על סמך פופוליזם כמו מה שקרה בטבע עם פיטורי העובדים. מדינה צריכה לעשות מקסימיזאציה של המיסים, אך בלי להבריח את המשקיעים".

מעבר למיסים, לוולדמן יש הרבה מה להגיד בכלל על הרגולציה בישראל

וולדמן: "אנחנו רוצים שכמה שיותר חברות ייסחרו בבורסה בת"א - זה יעזור לכלכלה ולכן באנו לכאן ב-2007 אחרי שהנפקנו בנאסד"ק, רצינו שכמה שיותר ישראלים יעשו כסף על מלאנוקס. מצד שני אתה לא רוצה שהמשקיעים המוסדיים או מישהו אחר חיצוני יכתיב לחברה איך לעבוד. תנו להנהלה לעבוד כולל מתן הטבות לבכירים - אנו לא רוצים מנהלים סוג ב'".

באוגוסט הרומן של מלאנוקס עם הבורסה בת"א הגיע לסיומו והמניות נמחקו מהמסחר

וולדמן: "הרגולטור צריך לאפשר לחברות ישראליות לרוץ יותר מהר קדימה ולתת לתגמל מנהלים. אנו בעד שקיפות מלאה מא' עד ת', רק תנו לנו לנהל את החברה כמו שאנו רוצים. עזבנו את הבורסה בת"א בכאב ולא בשמחה. כשיותר קשה לך ואנשים אומרים לך מה לעשות, התערבות עמוקה, אז אתה מחליט לצאת. בארה"ב אומרים לך תביא תוצאות ותתנהל בשקיפות - זהו".

לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לבורסה, אז אתה אופטימי?

וולדמן: "אני תמיד אופטימי. הבורסה צריכה להיות גוף כלכלי ולא מלכ"ר - צריך להפריט את הבורסה ולא גוף שמי שנהנה שם בעיקר זה העובדים. זה מצחיק שעובדי הבורסה חברים בהסתדרות ויכולים לשבות, לא יתכן שהבורסה תהיה סגורה חמישה ימים בגלל שביתה כפי שקרה. בנוסף, צריך להכניס מערכות טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות".

את הרבעון השלישי של השנה סיימה מלאנוקס עם ירידה חדה של 33% בהכנסות ל-104.1 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם (לפי כללי ה-Non GAPP) רווח נקי של 13.1 מיליון דולר או 0.29 דולר למניה. צניחה של 78% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לגבי התוצאות וולדמן מבהיר שהחברה פספסה רק פעם אחת את התחזיות של עצמה, כלומר הפספוס היה של תחזיות האנליסטים.

מניית החברה נסחרת היום בנאסד"ק (סימול MLNX) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. אשתקד מלאנוקס הייתה שווה בבורסה יותר מ-5 מיליארד דולר. חביבת המשקיעים בשנת 2012 הפכה למכה לא קטנה בשנת 2013.

מה אתה יכול להגיד למשקיעים בחברה?

וולדמן: "המחיר של מניית מלאנוקס אף פעם לא נקבע בת"א, אלא בנאסד"ק ורוב המניות שלנו מוחזקות על ידי אמריקנים. החברה מאוד בריאה, מאוד טובה וממשיכה לגדול. חלק גדול מהירידה בערך המניה זה הגידול החד בהכנסות בשנת 2012 - זה נבע מאירועים חד פעמים. המספרים הנכונים מציגים צמיחה עקבית והדרגתית בהכנסות".

ומה לגבי העתיד?

וולדמן: "נמשיך לגדול. במבט קדימה - אנחנו רואים את המומנטום שיש סביבנו, הרבה חברות גדולות משתמשות במוצרים שלנו ונמשיך לגדול בצורה מאוד יפה לכיוון 2014".

האופטימיות של וולדמן מתבססת על מהפכת המידע שהעולם עובר: כמויות הולכות וגדלות של מידע, ועדכון בזמן אמת בעיקר בדרך של שימוש בסמארטפונים

וולדמן: "אנחנו יכולים לפתור המון בעיות בעולם בעזרת שימוש בנתונים שנאגרים, ניתוחם ועיבודם. אפשר היה לחסוך את כל ההרוגים בסופת הטייפון בפיליפינים כי הרי יש מחשבי על שיודעים לחזות מזג אוויר. תחום נוסף -התקפי לב, אפשר למנוע מקרי מוות אם הטלפון הנייד שלך יתריע ויכול להזמין אמבולנס אם יש קרוב, או את חברת קדישא אם האמבולנס רחוק (בצחוק). אפשר גם לפתור את בעיות החניה בערים הגדולות, ולהילחם בפשע. לגבי חברות כרטיסי האשראי - אלו ימותו ביחד עם כל המתווכים כי הכל יעשה מהסלולרי - אנחנו רק בתחילת הדרך".

איל וולדמן - תעודת זהות:

גיל:53

מצב משפחתי: גרוש + 3 ילדים

השכלה: תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל

נסיון: אלביט מערכות, אינטל, גלילאו, מלאנוקס

תפקיד: נשיא ומנכ"ל מלאנוקס

תחביבים: צלילה, סקי, רכיבה על סוסים ושיט

עוד משהו: שירת בתפקיד סמג"ד בגולני במילואים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בקרוב 66 דולר (ל"ת)
    מלא 17/11/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אילן 16/11/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
    חברה שעוסקת בקצה הטכנולוגיה עם סל מוצרים שהשוק מחכה להם . צריך סבלנות . האתגרים המקצועיים רבים וגדולים . בהצלחה למלאנוקס
  • 7.
    לוזון 15/11/2013 18:28
    הגב לתגובה זו
    מאמין ומחכה שתחזור לעצמה
  • 6.
    קיבלת את הסדינים ומגבות ? (ל"ת)
    יעקב 15/11/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דד 15/11/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
    ובינתיים הכסף שלנו הלך במניה שלך לקיבינימט
  • 4.
    יעלה יאללה 15/11/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    בחלום הכי שחור שלו לא צפה שמלא נוקד תהיה 35 דולר לא כזה קל בלי תמיכת מנהלי השקעות ישראלים נכון? מסתבר שאין מי שיקלוט את המיליארד וחצי שקל שהחזיקו מלאנוקס תתבייש אגואיסט
  • 3.
    הסקרן 15/11/2013 12:54
    הגב לתגובה זו
    מייצרים ציוד יקר מדיי
  • 2.
    כפיר 15/11/2013 12:15
    הגב לתגובה זו
    לפני שבועיים ראינו ניעור אלים במחזור גבוה ששבר את רמת התמיכה של 34.5 דולר למניה. יום לאחר מכן הסתבר שזכינו לראות ניעור מהסרטים והפעלת סטופים על מנת להוציא את הידיים החלשות האחרונות במניה. חדי עין וסוחרים חכמים רואים איסוף שקט מיום "השבירה" עם ניעורים קלים כמו אתמול וחזרה מעל לרמת התמיכה. קורה משהו חברה והמסחר במניה מעיד על כך. להערכתי נשמע בקרוב על חוזי ענק ולאחר מכן על האקזיט המיוחל של ולדמן. השוק טעה כאשר הרים את המניה לגבהים בגין הסכמים חד פעמיים והרבה משקיעים שילמו מחיר יקר. 35 דולר למניה היא קניה חזקה ופודנמנטלית זה אחד הניירות הכי זולים שיש היום בשוק.
  • 1.
    כסף על הרצפה... (ל"ת)
    שיידי 15/11/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?