TV

איל וולדמן: "מלאנוקס ממשיכה לגדול והמומנטום הוא מאוד חזק" - צפו בראיון

כתב BizportalTV הגיע למשרדי מלאנוקס ביוקנעם ושוחח עם וולדמן על המחיקה מת"א, הנפילות במניה וגם על סוגיית הרווחים הכלואים
אבי שאולי | (9)

יותר מחודשיים חלפו מאז שמלאנוקס נמחקה מהמסחר בבורסה בת"א בקול תרועה גדול. איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, מספר בראיון ל-Bizportal מה הביא אותו למחוק את המניות בת"א?, מה מצב החברה היום? ומה הוא צופה לה בעתיד?

בשנה הבאה מלאנוקס תחגוג 15 שנה להיווסדה. חברת ההי-טק הוקמה על ידי ארבעה יזמים שכולם נשארו בה עד היום, מחזה נדיר בתעשיה. 9 עובדים בבניין קטן ביוקנעם התרחבו ל-1,500 עובדים שמרביתם בישראל ביוקנעם, תל-חי, רעננה ות"א וכן ברמאללה שברשות הפלסטינית. 8% מכלל עובדי מלאנוקס ערבים.

כדי לנסות להבין איך מגיעים לחברת ענק בשווי של 1.5 מיליארד דולר ומכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, צריך ללכת קצת יותר אחורה בזמן - מהיכן הגיע המנכ"ל הדומיננטי. וולדמן נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בירושלים, למד במגמה ביולוגית בתיכון בויאר והתגייס בשנת 1978 לגולני.

הוא השתחרר בדרגת סגן והמשיך בשירות מילואים עד דרגת רב סרן - בתפקידו האחרון כסמג"ד. "יש לשירות הצבאי שלי השפעה על הקריירה - אתה לומד שאתה לא יכול להפסיד, אין אפשרות שנייה, חייבים לנצח בכל מחיר", כך מסביר וולדמן את הנחישות והמוטיבציה שלו.

כשהשתחרר משירות קרבי בצה"ל בשנת 1983 נרשם ללימודי הנדסה כימית בטכניון. אחרי שנה קיבל את אחת ההחלטות הקריטיות בחיייו: "ראיתי שכל החבר'ה הטובים עוברים למדעי המחשב אז ביקשתי לעבור". בהמשך למד תואר שני בהנדסת חשמל.

לאחר הלימודים התקבל לעבודה בחברת אלביט מערכות כמתכנת (כולל בפרויקט הלביא) ולאחר מכן עבר לאינטל. אלא שלוולדמן נמאס להיות שכיר ובפגישה הקבועה עם חברים על כוס בירה הם החליטו להקים חברת הי-טק.

עם קצת חוצפה ישראלית ואומץ, הם פנו למנכ"ל חברת IDT וזה הפגיש אותו עם ירושלמי אחר - אביגדור וילנץ. ביחד עם שותפים נוספים הם הקימו בשנת 1993 את חברת גלילאו, שנמכרה בשנת 2000 למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האקזיט לא הרגיע את המרץ הרב של וולדמן ובשנת 1999 הוא הקים את חברת מלאנוקס באזור התעשיה חרמון של יקנעם. החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות קישוריות מתקדמים מקצה לקצה עבור שרתים ומערכות אחסון.

וולדמן: "מלאנוקס היא חברת שבבים. אנו מחברים בין מחשבים למחשבים ובין מחשבים ואחסון מידע כדי שהמידע יעבור יותר מהר וכל האפליקציות ירוצו יותר מהר. כמות ה-data גדלה בצורה אקספוננציאלית וכך גם כמות האפליקציות. אנחנו מחברים את הצינורות בין ה-data למחשוב".

מלאנוקס רכשה מאז הקמתה 4 חברות והיד עוד נטויה. רף הכניסה לתחום גבוה מאוד, אך עדיין יש תחרות ובמיוחד מאינטל

וולדמן: "עוד לא כבשנו חלק גדול מהשוק שאנחנו פועלים בו, זה שוק של מעל 6 מיליארד דולר ואנחנו יכולים להמשיך לגדול. עוד לא עשינו כלום, אפילו עם מכירות של 500 מיליון דולר בשנה - יש לנו הרבה לאן לגדול. קשה מאוד לעשות את מה שאנחנו עושים - חסם הכניסה מאוד גבוה ולאורך שנות קיומנו השארנו מאחורנו הרבה מאוד חברות שהתחרו בנו. יש לנו יתרונות טכנולוגים גם על אינטל וברודקום, אך חוששים מהכל".

מה דעתך על הטבות המס הגדולות לחברות ענק בישראל?

וולדמן: "העולם נהיה כפר מאוד קטן וחברות עושות אופטימיזאציה לכל מה שהן יכולות. גוגל אפל ואחרות משלמות כמעט אפס מיסים בתוך ארה"ב. חברות צריכות להתנהל משיקולים כלכליים (עם אחריות חברתית כמובן) זה טוב לחברות, למשק ולמדינה. אני לא אוהב שמקבלים החלטות על סמך פופוליזם כמו מה שקרה בטבע עם פיטורי העובדים. מדינה צריכה לעשות מקסימיזאציה של המיסים, אך בלי להבריח את המשקיעים".

מעבר למיסים, לוולדמן יש הרבה מה להגיד בכלל על הרגולציה בישראל

וולדמן: "אנחנו רוצים שכמה שיותר חברות ייסחרו בבורסה בת"א - זה יעזור לכלכלה ולכן באנו לכאן ב-2007 אחרי שהנפקנו בנאסד"ק, רצינו שכמה שיותר ישראלים יעשו כסף על מלאנוקס. מצד שני אתה לא רוצה שהמשקיעים המוסדיים או מישהו אחר חיצוני יכתיב לחברה איך לעבוד. תנו להנהלה לעבוד כולל מתן הטבות לבכירים - אנו לא רוצים מנהלים סוג ב'".

באוגוסט הרומן של מלאנוקס עם הבורסה בת"א הגיע לסיומו והמניות נמחקו מהמסחר

וולדמן: "הרגולטור צריך לאפשר לחברות ישראליות לרוץ יותר מהר קדימה ולתת לתגמל מנהלים. אנו בעד שקיפות מלאה מא' עד ת', רק תנו לנו לנהל את החברה כמו שאנו רוצים. עזבנו את הבורסה בת"א בכאב ולא בשמחה. כשיותר קשה לך ואנשים אומרים לך מה לעשות, התערבות עמוקה, אז אתה מחליט לצאת. בארה"ב אומרים לך תביא תוצאות ותתנהל בשקיפות - זהו".

לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לבורסה, אז אתה אופטימי?

וולדמן: "אני תמיד אופטימי. הבורסה צריכה להיות גוף כלכלי ולא מלכ"ר - צריך להפריט את הבורסה ולא גוף שמי שנהנה שם בעיקר זה העובדים. זה מצחיק שעובדי הבורסה חברים בהסתדרות ויכולים לשבות, לא יתכן שהבורסה תהיה סגורה חמישה ימים בגלל שביתה כפי שקרה. בנוסף, צריך להכניס מערכות טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות".

את הרבעון השלישי של השנה סיימה מלאנוקס עם ירידה חדה של 33% בהכנסות ל-104.1 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם (לפי כללי ה-Non GAPP) רווח נקי של 13.1 מיליון דולר או 0.29 דולר למניה. צניחה של 78% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לגבי התוצאות וולדמן מבהיר שהחברה פספסה רק פעם אחת את התחזיות של עצמה, כלומר הפספוס היה של תחזיות האנליסטים.

מניית החברה נסחרת היום בנאסד"ק (סימול MLNX) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. אשתקד מלאנוקס הייתה שווה בבורסה יותר מ-5 מיליארד דולר. חביבת המשקיעים בשנת 2012 הפכה למכה לא קטנה בשנת 2013.

מה אתה יכול להגיד למשקיעים בחברה?

וולדמן: "המחיר של מניית מלאנוקס אף פעם לא נקבע בת"א, אלא בנאסד"ק ורוב המניות שלנו מוחזקות על ידי אמריקנים. החברה מאוד בריאה, מאוד טובה וממשיכה לגדול. חלק גדול מהירידה בערך המניה זה הגידול החד בהכנסות בשנת 2012 - זה נבע מאירועים חד פעמים. המספרים הנכונים מציגים צמיחה עקבית והדרגתית בהכנסות".

ומה לגבי העתיד?

וולדמן: "נמשיך לגדול. במבט קדימה - אנחנו רואים את המומנטום שיש סביבנו, הרבה חברות גדולות משתמשות במוצרים שלנו ונמשיך לגדול בצורה מאוד יפה לכיוון 2014".

האופטימיות של וולדמן מתבססת על מהפכת המידע שהעולם עובר: כמויות הולכות וגדלות של מידע, ועדכון בזמן אמת בעיקר בדרך של שימוש בסמארטפונים

וולדמן: "אנחנו יכולים לפתור המון בעיות בעולם בעזרת שימוש בנתונים שנאגרים, ניתוחם ועיבודם. אפשר היה לחסוך את כל ההרוגים בסופת הטייפון בפיליפינים כי הרי יש מחשבי על שיודעים לחזות מזג אוויר. תחום נוסף -התקפי לב, אפשר למנוע מקרי מוות אם הטלפון הנייד שלך יתריע ויכול להזמין אמבולנס אם יש קרוב, או את חברת קדישא אם האמבולנס רחוק (בצחוק). אפשר גם לפתור את בעיות החניה בערים הגדולות, ולהילחם בפשע. לגבי חברות כרטיסי האשראי - אלו ימותו ביחד עם כל המתווכים כי הכל יעשה מהסלולרי - אנחנו רק בתחילת הדרך".

איל וולדמן - תעודת זהות:

גיל:53

מצב משפחתי: גרוש + 3 ילדים

השכלה: תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל

נסיון: אלביט מערכות, אינטל, גלילאו, מלאנוקס

תפקיד: נשיא ומנכ"ל מלאנוקס

תחביבים: צלילה, סקי, רכיבה על סוסים ושיט

עוד משהו: שירת בתפקיד סמג"ד בגולני במילואים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בקרוב 66 דולר (ל"ת)
    מלא 17/11/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אילן 16/11/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
    חברה שעוסקת בקצה הטכנולוגיה עם סל מוצרים שהשוק מחכה להם . צריך סבלנות . האתגרים המקצועיים רבים וגדולים . בהצלחה למלאנוקס
  • 7.
    לוזון 15/11/2013 18:28
    הגב לתגובה זו
    מאמין ומחכה שתחזור לעצמה
  • 6.
    קיבלת את הסדינים ומגבות ? (ל"ת)
    יעקב 15/11/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דד 15/11/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
    ובינתיים הכסף שלנו הלך במניה שלך לקיבינימט
  • 4.
    יעלה יאללה 15/11/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    בחלום הכי שחור שלו לא צפה שמלא נוקד תהיה 35 דולר לא כזה קל בלי תמיכת מנהלי השקעות ישראלים נכון? מסתבר שאין מי שיקלוט את המיליארד וחצי שקל שהחזיקו מלאנוקס תתבייש אגואיסט
  • 3.
    הסקרן 15/11/2013 12:54
    הגב לתגובה זו
    מייצרים ציוד יקר מדיי
  • 2.
    כפיר 15/11/2013 12:15
    הגב לתגובה זו
    לפני שבועיים ראינו ניעור אלים במחזור גבוה ששבר את רמת התמיכה של 34.5 דולר למניה. יום לאחר מכן הסתבר שזכינו לראות ניעור מהסרטים והפעלת סטופים על מנת להוציא את הידיים החלשות האחרונות במניה. חדי עין וסוחרים חכמים רואים איסוף שקט מיום "השבירה" עם ניעורים קלים כמו אתמול וחזרה מעל לרמת התמיכה. קורה משהו חברה והמסחר במניה מעיד על כך. להערכתי נשמע בקרוב על חוזי ענק ולאחר מכן על האקזיט המיוחל של ולדמן. השוק טעה כאשר הרים את המניה לגבהים בגין הסכמים חד פעמיים והרבה משקיעים שילמו מחיר יקר. 35 דולר למניה היא קניה חזקה ופודנמנטלית זה אחד הניירות הכי זולים שיש היום בשוק.
  • 1.
    כסף על הרצפה... (ל"ת)
    שיידי 15/11/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.