TV

איל וולדמן: "מלאנוקס ממשיכה לגדול והמומנטום הוא מאוד חזק" - צפו בראיון

כתב BizportalTV הגיע למשרדי מלאנוקס ביוקנעם ושוחח עם וולדמן על המחיקה מת"א, הנפילות במניה וגם על סוגיית הרווחים הכלואים
אבי שאולי | (9)

יותר מחודשיים חלפו מאז שמלאנוקס נמחקה מהמסחר בבורסה בת"א בקול תרועה גדול. איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, מספר בראיון ל-Bizportal מה הביא אותו למחוק את המניות בת"א?, מה מצב החברה היום? ומה הוא צופה לה בעתיד?

בשנה הבאה מלאנוקס תחגוג 15 שנה להיווסדה. חברת ההי-טק הוקמה על ידי ארבעה יזמים שכולם נשארו בה עד היום, מחזה נדיר בתעשיה. 9 עובדים בבניין קטן ביוקנעם התרחבו ל-1,500 עובדים שמרביתם בישראל ביוקנעם, תל-חי, רעננה ות"א וכן ברמאללה שברשות הפלסטינית. 8% מכלל עובדי מלאנוקס ערבים.

כדי לנסות להבין איך מגיעים לחברת ענק בשווי של 1.5 מיליארד דולר ומכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, צריך ללכת קצת יותר אחורה בזמן - מהיכן הגיע המנכ"ל הדומיננטי. וולדמן נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בירושלים, למד במגמה ביולוגית בתיכון בויאר והתגייס בשנת 1978 לגולני.

הוא השתחרר בדרגת סגן והמשיך בשירות מילואים עד דרגת רב סרן - בתפקידו האחרון כסמג"ד. "יש לשירות הצבאי שלי השפעה על הקריירה - אתה לומד שאתה לא יכול להפסיד, אין אפשרות שנייה, חייבים לנצח בכל מחיר", כך מסביר וולדמן את הנחישות והמוטיבציה שלו.

כשהשתחרר משירות קרבי בצה"ל בשנת 1983 נרשם ללימודי הנדסה כימית בטכניון. אחרי שנה קיבל את אחת ההחלטות הקריטיות בחיייו: "ראיתי שכל החבר'ה הטובים עוברים למדעי המחשב אז ביקשתי לעבור". בהמשך למד תואר שני בהנדסת חשמל.

לאחר הלימודים התקבל לעבודה בחברת אלביט מערכות כמתכנת (כולל בפרויקט הלביא) ולאחר מכן עבר לאינטל. אלא שלוולדמן נמאס להיות שכיר ובפגישה הקבועה עם חברים על כוס בירה הם החליטו להקים חברת הי-טק.

עם קצת חוצפה ישראלית ואומץ, הם פנו למנכ"ל חברת IDT וזה הפגיש אותו עם ירושלמי אחר - אביגדור וילנץ. ביחד עם שותפים נוספים הם הקימו בשנת 1993 את חברת גלילאו, שנמכרה בשנת 2000 למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האקזיט לא הרגיע את המרץ הרב של וולדמן ובשנת 1999 הוא הקים את חברת מלאנוקס באזור התעשיה חרמון של יקנעם. החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות קישוריות מתקדמים מקצה לקצה עבור שרתים ומערכות אחסון.

וולדמן: "מלאנוקס היא חברת שבבים. אנו מחברים בין מחשבים למחשבים ובין מחשבים ואחסון מידע כדי שהמידע יעבור יותר מהר וכל האפליקציות ירוצו יותר מהר. כמות ה-data גדלה בצורה אקספוננציאלית וכך גם כמות האפליקציות. אנחנו מחברים את הצינורות בין ה-data למחשוב".

מלאנוקס רכשה מאז הקמתה 4 חברות והיד עוד נטויה. רף הכניסה לתחום גבוה מאוד, אך עדיין יש תחרות ובמיוחד מאינטל

וולדמן: "עוד לא כבשנו חלק גדול מהשוק שאנחנו פועלים בו, זה שוק של מעל 6 מיליארד דולר ואנחנו יכולים להמשיך לגדול. עוד לא עשינו כלום, אפילו עם מכירות של 500 מיליון דולר בשנה - יש לנו הרבה לאן לגדול. קשה מאוד לעשות את מה שאנחנו עושים - חסם הכניסה מאוד גבוה ולאורך שנות קיומנו השארנו מאחורנו הרבה מאוד חברות שהתחרו בנו. יש לנו יתרונות טכנולוגים גם על אינטל וברודקום, אך חוששים מהכל".

מה דעתך על הטבות המס הגדולות לחברות ענק בישראל?

וולדמן: "העולם נהיה כפר מאוד קטן וחברות עושות אופטימיזאציה לכל מה שהן יכולות. גוגל אפל ואחרות משלמות כמעט אפס מיסים בתוך ארה"ב. חברות צריכות להתנהל משיקולים כלכליים (עם אחריות חברתית כמובן) זה טוב לחברות, למשק ולמדינה. אני לא אוהב שמקבלים החלטות על סמך פופוליזם כמו מה שקרה בטבע עם פיטורי העובדים. מדינה צריכה לעשות מקסימיזאציה של המיסים, אך בלי להבריח את המשקיעים".

מעבר למיסים, לוולדמן יש הרבה מה להגיד בכלל על הרגולציה בישראל

וולדמן: "אנחנו רוצים שכמה שיותר חברות ייסחרו בבורסה בת"א - זה יעזור לכלכלה ולכן באנו לכאן ב-2007 אחרי שהנפקנו בנאסד"ק, רצינו שכמה שיותר ישראלים יעשו כסף על מלאנוקס. מצד שני אתה לא רוצה שהמשקיעים המוסדיים או מישהו אחר חיצוני יכתיב לחברה איך לעבוד. תנו להנהלה לעבוד כולל מתן הטבות לבכירים - אנו לא רוצים מנהלים סוג ב'".

באוגוסט הרומן של מלאנוקס עם הבורסה בת"א הגיע לסיומו והמניות נמחקו מהמסחר

וולדמן: "הרגולטור צריך לאפשר לחברות ישראליות לרוץ יותר מהר קדימה ולתת לתגמל מנהלים. אנו בעד שקיפות מלאה מא' עד ת', רק תנו לנו לנהל את החברה כמו שאנו רוצים. עזבנו את הבורסה בת"א בכאב ולא בשמחה. כשיותר קשה לך ואנשים אומרים לך מה לעשות, התערבות עמוקה, אז אתה מחליט לצאת. בארה"ב אומרים לך תביא תוצאות ותתנהל בשקיפות - זהו".

לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לבורסה, אז אתה אופטימי?

וולדמן: "אני תמיד אופטימי. הבורסה צריכה להיות גוף כלכלי ולא מלכ"ר - צריך להפריט את הבורסה ולא גוף שמי שנהנה שם בעיקר זה העובדים. זה מצחיק שעובדי הבורסה חברים בהסתדרות ויכולים לשבות, לא יתכן שהבורסה תהיה סגורה חמישה ימים בגלל שביתה כפי שקרה. בנוסף, צריך להכניס מערכות טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות".

את הרבעון השלישי של השנה סיימה מלאנוקס עם ירידה חדה של 33% בהכנסות ל-104.1 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם (לפי כללי ה-Non GAPP) רווח נקי של 13.1 מיליון דולר או 0.29 דולר למניה. צניחה של 78% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לגבי התוצאות וולדמן מבהיר שהחברה פספסה רק פעם אחת את התחזיות של עצמה, כלומר הפספוס היה של תחזיות האנליסטים.

מניית החברה נסחרת היום בנאסד"ק (סימול MLNX) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. אשתקד מלאנוקס הייתה שווה בבורסה יותר מ-5 מיליארד דולר. חביבת המשקיעים בשנת 2012 הפכה למכה לא קטנה בשנת 2013.

מה אתה יכול להגיד למשקיעים בחברה?

וולדמן: "המחיר של מניית מלאנוקס אף פעם לא נקבע בת"א, אלא בנאסד"ק ורוב המניות שלנו מוחזקות על ידי אמריקנים. החברה מאוד בריאה, מאוד טובה וממשיכה לגדול. חלק גדול מהירידה בערך המניה זה הגידול החד בהכנסות בשנת 2012 - זה נבע מאירועים חד פעמים. המספרים הנכונים מציגים צמיחה עקבית והדרגתית בהכנסות".

ומה לגבי העתיד?

וולדמן: "נמשיך לגדול. במבט קדימה - אנחנו רואים את המומנטום שיש סביבנו, הרבה חברות גדולות משתמשות במוצרים שלנו ונמשיך לגדול בצורה מאוד יפה לכיוון 2014".

האופטימיות של וולדמן מתבססת על מהפכת המידע שהעולם עובר: כמויות הולכות וגדלות של מידע, ועדכון בזמן אמת בעיקר בדרך של שימוש בסמארטפונים

וולדמן: "אנחנו יכולים לפתור המון בעיות בעולם בעזרת שימוש בנתונים שנאגרים, ניתוחם ועיבודם. אפשר היה לחסוך את כל ההרוגים בסופת הטייפון בפיליפינים כי הרי יש מחשבי על שיודעים לחזות מזג אוויר. תחום נוסף -התקפי לב, אפשר למנוע מקרי מוות אם הטלפון הנייד שלך יתריע ויכול להזמין אמבולנס אם יש קרוב, או את חברת קדישא אם האמבולנס רחוק (בצחוק). אפשר גם לפתור את בעיות החניה בערים הגדולות, ולהילחם בפשע. לגבי חברות כרטיסי האשראי - אלו ימותו ביחד עם כל המתווכים כי הכל יעשה מהסלולרי - אנחנו רק בתחילת הדרך".

איל וולדמן - תעודת זהות:

גיל:53

מצב משפחתי: גרוש + 3 ילדים

השכלה: תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל

נסיון: אלביט מערכות, אינטל, גלילאו, מלאנוקס

תפקיד: נשיא ומנכ"ל מלאנוקס

תחביבים: צלילה, סקי, רכיבה על סוסים ושיט

עוד משהו: שירת בתפקיד סמג"ד בגולני במילואים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בקרוב 66 דולר (ל"ת)
    מלא 17/11/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אילן 16/11/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
    חברה שעוסקת בקצה הטכנולוגיה עם סל מוצרים שהשוק מחכה להם . צריך סבלנות . האתגרים המקצועיים רבים וגדולים . בהצלחה למלאנוקס
  • 7.
    לוזון 15/11/2013 18:28
    הגב לתגובה זו
    מאמין ומחכה שתחזור לעצמה
  • 6.
    קיבלת את הסדינים ומגבות ? (ל"ת)
    יעקב 15/11/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דד 15/11/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
    ובינתיים הכסף שלנו הלך במניה שלך לקיבינימט
  • 4.
    יעלה יאללה 15/11/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    בחלום הכי שחור שלו לא צפה שמלא נוקד תהיה 35 דולר לא כזה קל בלי תמיכת מנהלי השקעות ישראלים נכון? מסתבר שאין מי שיקלוט את המיליארד וחצי שקל שהחזיקו מלאנוקס תתבייש אגואיסט
  • 3.
    הסקרן 15/11/2013 12:54
    הגב לתגובה זו
    מייצרים ציוד יקר מדיי
  • 2.
    כפיר 15/11/2013 12:15
    הגב לתגובה זו
    לפני שבועיים ראינו ניעור אלים במחזור גבוה ששבר את רמת התמיכה של 34.5 דולר למניה. יום לאחר מכן הסתבר שזכינו לראות ניעור מהסרטים והפעלת סטופים על מנת להוציא את הידיים החלשות האחרונות במניה. חדי עין וסוחרים חכמים רואים איסוף שקט מיום "השבירה" עם ניעורים קלים כמו אתמול וחזרה מעל לרמת התמיכה. קורה משהו חברה והמסחר במניה מעיד על כך. להערכתי נשמע בקרוב על חוזי ענק ולאחר מכן על האקזיט המיוחל של ולדמן. השוק טעה כאשר הרים את המניה לגבהים בגין הסכמים חד פעמיים והרבה משקיעים שילמו מחיר יקר. 35 דולר למניה היא קניה חזקה ופודנמנטלית זה אחד הניירות הכי זולים שיש היום בשוק.
  • 1.
    כסף על הרצפה... (ל"ת)
    שיידי 15/11/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים