בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק, בניסיון לחזק את ההון לאחר שנים מאתגרות
חברת בלנדר בלנדר -1.64% הודיעה על גיוס הון של כ-18 מיליון שקל באמצעות הקצאה פרטית למספר משקיעים, בהם גופים חיצוניים ובעלי שליטה בחברה. כל יחידת השקעה כוללת שתי מניות רגילות ואופציה אחת במחיר של 10.24 שקלים ליחידה,
מה שמשקף מחיר אפקטיבי של כ-4.9 שקלים למניה, קרוב מאוד למחיר השוק הנוכחי שננעל אתמול על 4.91 שקל למניה וללא דיסקאונט משמעותי.
במסגרת ההנפקה יוקצו כ-3.53 מיליון מניות ועוד כ-1.76 מיליון אופציות הניתנות למימוש במשך שנה במחיר של 7.68 שקלים למניה.
אם כל האופציות ימומשו, הדילול הפוטנציאלי יגיע לכ-31% מהון המניות הקיים וכ-37% בדילול מלא.
בין הגופים המוסדיים ניתן למצוא את אורטל ייזום והשקעות, LP Oryx, וה.מ.ס הלפרין שישקיעו כ-3.5 מיליון שקל כל אחת. מור תשקיע כ-3 מיליון שקל דרך קרנות הנאמנות שלה.
הגיוס נועד לחזק את האיתנות הפיננסית של בלנדר, להאיץ את קצב הצמיחה במתן אשראי ובפתרונות 'קנה עכשיו שלם אח"כ' (BNPL), בנקודות מכירה, ולתמוך בהמשך פיתוח פלטפורמות הטכנולוגיה של החברה. האסיפה הכללית לאישור ההקצאה
תתקיים ב-9 בנובמבר, וניירות הערך שיוקצו יהיו חסומים למכירה למשך שישה חודשים, עם אפשרות למכירה מדורגת לאחר מכן.
- בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא
- בלנדר נכנסת לשוק פתרונות מימון רכב בארה"ב; תכניס 23 מיליון שקל ב-4 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה עם החברה
מאז הנפקת המניות הראשונית בינואר 2021, בלנדר איבדה למעלה מ-86% משוויה בבורסה. היא החלה את דרכה כשחקנית
בולטת בתחום ההלוואות P2P ופינטק, והרחיבה פעילות באירופה עם דגש על ליטא, שם ביקשה רישיון בנקאי במטרה להפוך לפלטפורמה בינלאומית, אך ללא הצלחה משמעותית. בהמשך בחרה לצמצם את הפעילות האירופית ולמכור חלק מתיק האשראי שם, כדי להתמקד בשוק הישראלי ולבסס את הפעילות המקומית
(בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא למוסד פיננסי מקומי).
בישראל בלנדר הרחיבה את תחום האשראי הצרכני, ובמקביל פיתחה פתרונות תשלומים
מתקדמים, ביניהם שיתוף פעולה עם בנק הפועלים במיזם BNPL שמאפשר פריסת תשלומים חכמה בנקודות מכירה. החברה הגדילה את קו האשראי מבנק הפועלים בהיקף של 50 מיליון שקל, מכ-70 מיליון שקל לכ-120 מיליון שקל. מדובר בהתרחבות נוספת של החברה, כאשר
סך קווי האשראי מגורמים שונים עומד כעת על כ-230 מיליון שקל.
בדוחות האחרונים רשמה החברה גידול בהכנסות במחצית הראשונה של 2025, כאשר סך ההכנסות עמדו על 18.3 מיליון שקל לעומת 13.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. הוצאות התפעול השתפרו גם הם
וירדו מרמה של 16.2 מיליון שקל לכ-14.5 מיליון שקל, אך זה עדיין גבוה ושוחק את ההכנסות. בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של 2.9 מיליון שקל לעומת הפסד של 5.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. דוחותיה האחרונים מצביעים
על תיק אשראי מנוהל של 547 מיליון שקל שממשיך לקטון, אם כי החברה עדיין מציגה הפסד חשבונאי ונדרשת להמשך חיזוק ההון לצורך צמיחה.
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- דמרי נלחמת על מקומה בת"א 35 עם הקצאה פרטית של 234 מיליון שקל למוסדיים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
בלנדר הוקמה ב-2014 על ידי ד"ר גל אביב יחד עם בועז אביב וברק גור ופועלת כיום בישראל ובאירופה. היא משרתת עשרות אלפי
לקוחות פרטיים ומפתחת טכנולוגיות פיננסיות שנמכרות גם לשותפים בחו"ל.
שווי השוק של החברה עומד על כ-52 מיליון שקל, לאחר שעלתה בכ-37% מתחילת השנה.
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
