פארק 'העברית' יוקם בירושלים ב-522 מיליון שקל
חברת גב ים 1.82% ונשלטת בשרשור ע"י מגה אור -0.28% וצחי נחמיאס ומחזיקה ב-66% מהזכויות להקמת פרויקט 'פארק העברית' בירושלים, בחרה יחד עם האוניברסיטה העברית בקבוצת שטרן חברת אלקטרה מערכות להקמת המתחם.
הפרויקט שמיועד לחברות ההייטק, יכלול ארבעה בנייני משרדים בשטח בנוי של 271 אלף מ"ר, בין הרחובות ליבוביץ' ובלפור בכניסה לקמפוס גבעת רם בירושלים.
בשלב זה ייבנו שני בנייני משרדים מעל 7 קומות מרתף בשטח בנוי של כ-89 אלף מ"ר. אחר כך ייבנה הבניין השלישי בשטח של כ-40 אלף מ"ר, כאשר הבנייה צפויה להתחיל בעוד מספר חודשים. שני השלבים הללו מוערכים ב-522 מיליון שקל.
במסגרת השלב השלישי שנמצא כעת בתהליך שינוי תב"ע יבנה הבניין הרביעי בשטח של 142 אלף מ"ר. לוח הזמנים להשלמת הפרויקט מיום תחילת העבודה הנו 28 חודשים.
קבוצת שטרן גם מדווחת כי היא בשלבי הקמה של 20 פרויקטים נוספים בארץ, כאשר אחד מהם הוא סיום הקמת בניין משרדים עבור מותג גטי (גנים טכנולוגיים ירושלים) כאשר היזם הוא ישרס 1.67% . הבניין הממוקם בהר חוצבים וצפוי לכלול 30 קומות, מה שיהפוך אותו לגבוה בעיר.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)