פארק העברית ירושלים
צילום: יחצ

פארק 'העברית' יוקם בירושלים ב-522 מיליון שקל

גב ים, שמחזיקה ב-66% מהפרויקט בחרה בקבוצת שטרן ואלקטרה מערכות לבנות 4 בניינים, בשטח בנוי של כ-271 אלף מ"ר
נתנאל אריאל |

חברת גב ים -2.15%  ונשלטת בשרשור ע"י מגה אור 1.98% וצחי נחמיאס ומחזיקה ב-66% מהזכויות להקמת פרויקט 'פארק העברית' בירושלים, בחרה יחד עם האוניברסיטה העברית בקבוצת שטרן חברת אלקטרה מערכות להקמת המתחם.

הפרויקט שמיועד לחברות ההייטק, יכלול ארבעה בנייני משרדים בשטח בנוי של 271 אלף מ"ר, בין הרחובות ליבוביץ' ובלפור בכניסה לקמפוס גבעת רם בירושלים.

 

בשלב זה ייבנו שני בנייני משרדים מעל 7 קומות מרתף בשטח בנוי של כ-89 אלף מ"ר. אחר כך ייבנה הבניין השלישי בשטח של כ-40 אלף מ"ר, כאשר הבנייה צפויה להתחיל בעוד מספר חודשים. שני השלבים הללו מוערכים ב-522 מיליון שקל.

במסגרת השלב השלישי שנמצא כעת בתהליך שינוי תב"ע יבנה הבניין הרביעי בשטח של 142 אלף מ"ר. לוח הזמנים להשלמת הפרויקט מיום תחילת העבודה הנו 28 חודשים.

 

קבוצת שטרן גם מדווחת כי היא בשלבי הקמה של 20 פרויקטים נוספים בארץ, כאשר אחד מהם הוא סיום הקמת בניין משרדים עבור מותג גטי (גנים טכנולוגיים ירושלים) כאשר היזם הוא ישרס 1.39% . הבניין הממוקם בהר חוצבים וצפוי לכלול 30 קומות, מה שיהפוך אותו לגבוה בעיר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.