הפסד ההכנסות ממסים ותמלוגים למדינת ישראל עלול להגיע יותר מ-3 מיליארד שקל. זאת במידה והקפריסאים ימשיכו במהלכי הפיתוח וייצוא הגז ממאגר אפרודיטה, תוך התעלמות מחלקה של ישראל במאגר. כך עולה מעבודה כלכלית שהכין ד"ר יהושע הופר. אתמול פורסם על כוונת  מצרים וקפריסין לחתום על הסכם לבניית צינור גז שיבחר בין המדינות.   על פי הערכות, הפקת הגז מחזקת ישי עתידות להניב למדינה תזרים מזומנים של 840 מיליון דולר שהם כ-60% מסך הרווחים הצפויים מחזקת ישי. בפרט, מיזם ישי צפוי להניב לישראל רווח תמלוגים בסך 240 מליון דולר, מס חברות בהיקף של 165 מיליון דולר והיטל רווחי נפט בסכום של 476 מיליון דולר. יתרת התזרימים הצפויים, כ- 570 מליון דולר  תהווה תמורה ליזמים ולמשקיעים, חלקם מקרב הציבור הרחב. מאגר הגז אפרודיטה ממוקם על גבול המים הכלכליים שבין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום הקפריסאי. כמות הגז בחלקו הישראלי של המאגר, המכונה "ישי" מועכרת על ידי משרד האנרגיה ב-7 עד 10 BCM. לשם המחשה צרכית בגז של הטבע של המשק הישראלי בשנת 2016 היתה כ-9.7 BCM. כמות הגז בחלקו הקפריסאי של מאגר אפרודיטה נאמדת על כ-100 BCM. מאחר שהגז שבחזקת ישי הוא חלק ממאגר המצוי ברובו בשטח המים הכלכליים של קפריסין הרי שהפקתו תלוייה בהסכמות שטרם הושגו בין שתי המדינות אולם מדינת ישראל היא הבעלים של מאגרי הנפט הנמצאים במים הכלכלייים שלה. ההשקעות הדרושות לצורך הקמת תשתית ההפקה ממאגר בסדר גודל של  100 BCM נאמדת בדו"ח ששנסקי בכ-3 מילארד דולר. מיזם נפט או גז דורש השקעות ניכרות בשלב ההקמה (תזרימים שליליים) שצפויות להניב תזרימים חיוביים בשלבים מאוחרים יותר. המערכת הנהוגה בישראל היא מערכת של זכיונות ורשיונות שבה מעניקה המדינה היתרי חיפוש והפקה לגופים פרטיים אשר מוכרים את הנפט או הגז ומעבירים למדינה את חלקה. מנגנון חלוקת הרווחים ביןהמדינה למשקיעים נועד להבטיח מחד את הנאת המדינה מאוצרותיה ומאידך לתמרץ גופים פרטיים להשקיע בחיפוש ובפיתוח שדות. הכנסות המדינה מנכס נפט או גז נגבות באמצעות שלושה מכשירים: תמלוגים, היטל רווחי נפט וגז ומס חברות. מאחר שהמדינה אינה משתתפת בהשקעות ההקמה, אך נהנית מפירותיהן, ומאחר שמשקלן היחסי של השקעות אלה עולה ככל שעולה שיעור ההיוון (שכן ההשקעות מבוצעות בתחילת התקופה) הרי שחלקה של המדינה בשווי הנוכחי עולה ככל שעולה שיעור ההיוון.