אביחי מנדלבליט
צילום: משרד המשפטים

היועמ"ש: הגרלת מחיר למשתכן פועלת ללא היתר

לקראת ההגרלה המתוכננת להתקיים בסוף החודש, מבהיר כעת היועמ"ש כי נדרש לכך היתר ממשרד האוצר - במשרד השיכון טוענים כי ההגרלה תתקיים כמתוכנן; תוקפן של הגרלות שנערכו עד ספטמבר אשתקד לא נפגע 

מורן ישעיהו | (4)

לקראת הגרלת מחיר למשתכן המתוכננות לסוף חודש ספטמבר, מבהיר היועמ"ש כי ההגרלות שעורך משרד הבינוי והשיכון במסגרת התכנית טעונות היתר ממשרד האוצר, וזאת בהתאם למנגנון ההיתרים שקבוע בחוק העונשין. אמנם, במשרד הבינוי והשיכון טוענים כי "המשרד פועל מכוח היתר שניתן לו לביצוע הגרלות מטעם שר האוצר, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. ההגרלה הגדולה תתקיים כמתוכנן".

ההבהרה מגיעה בהמשך לפנייתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שביקש לחלוק על הפרשנות של המשנים ליועמ"ש מספטמבר אשתקד, לפיה ההגרלות האמורות טעונות היתר של האוצר. "הקצאת זכות מוגבלת על ידי המדינה או על ידי גופים שאינם המדינה באמצעות עריכת הגרלה, במקרים בהם לא ניתן לחלק את הזכות לכלל הזכאים הפוטנציאליים, נכללת בגדרי האיסור שנקבע בחוק העונשין על משחקים אסורים, הגרלות והימורים, ולכן היא טעונה היתר ממשרד האוצר", כתבו באותה עת. 

 

מה הן הגרלות מותרות?

במכתב שהעביר ליועמ"ש, ביקש מסינג את הכרעתו בסוגיות נחיצות הוצאת היתר להקצאת זכות מוגבלת במסגרת הגרלות – ובפרט ביחס להגרלות מחיר למשתכן. הוא טען בין היתר כי תכלית האיסורים על הגרלות הקבועים בחוק העונשין הינה מניעת הסיכונים הכרוכים בהימורים, ביניהם התמכרות להימורים וביצוע עבירות נוספות.

בהתייחס לטענה זו השיב לאחרונה עוזר היועמ"ש, עו"ד רועי כהן, על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי "בשל הקושי להגדיר מה הן הגרלות מותרות ומה הן הגרלות אסורות, הפתרון שמצא המחוקק הוא קביעת כלל גורף האוסר לערוך הגרלות, ועיגון מנגנון מתן היתרים להגרלות מסוימות ולסוגי הגרלות, על מנת לאפשר חריגה מהכלל הגורף במקרים המתאימים".

עו"ד כהן דוחה במכתבו את הפרשנות שהציע מסינג לחוק העונשין על כך שיש להחיל אותו רק על אותן הגרלות שיש הצדקה מהותית לאסור אותן. "נראה כי פרשנות זו הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף מתן ההיתרים, שכן היא היתה מובילה לכך שרק הגרלות שיש הצדקה לאסור אותן, קרי הגרלות שנערכות לשם ההימור בלבד, היו נכנסות מראש לגדרי האיסור ומשכך לא היה מקום למתן היתרים כלל".

עוד ציין כי "עצם הטענה שקיימת פרקטיקה של עריכת הגרלות ללא מתן היתרים אינה מהווה נימוק משפטי המאפשר לפרש את החוק באופן שאינו תואם את לשונו, והבהיר כי גם במכתבם של המשנים ליועמ"ש נאמר שאין בכך שלא ניתן היתר עד לאחרונה, כדי לפגוע בדרך כלשהי בתוקפן של ההגרלות שהתקיימו לפני שנכתבה חוות דעתם".

"החוק לא מותיר מקום לפרשנות"

טענה נוספת שהציג מסינג בפני היועמ"ש היא כי רשויות שונות עושות שימוש בפרקטיקה של הקצאת משאבים באמצעות הגרלה מבלי שקיבלו היתר, ולכן קיים קושי לקבוע כי מדובר בעבירה לפי חוק העונשין. הוא הציג פניות נקודתיות לקבל היתר שקיבל משרד האוצר, הממחישות את החשש מפני ריבוי פניות של גורמים ציבוריים ופרטיים לצורך מתן היתר, והעלה את האפשרות שישנם גופים נוספים שאינם מודעים לצורך בקבלת היתר וייתכן שהם פועלים בניגוד לחוק.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

באשר לטענה זו משיב עו"ד כהן כי "מדובר בקושי מובן, אך המענה לקושי זה הוא בקביעת היתר כללי להגרלות מסוגים מסוימים או לחלופין בתיקון חקיקה, ככל שיימצא כי יש מקום לכך.

 

"ככל שעמדת משרד האוצר היא שמנגנון ההיתרים הקיים כיום בחוק אינו מגשים כראוי את התכלית שעומדת בבסיסו, רשאים כמובן גורמי המשרד לפנות ולבקש את בחינת האפשרות לעריכת תיקון חקיקה בעניין זה. אולם, כל עוד החוק לא יתוקן, וכאשר החוק בנוסחו הקיים הוא ברור ולא מותיר מקום לפרשנות זו או אחרת שמאפשרת לקבוע, כי ההגרלות הן חוקיות גם ללא קבלת היתר, אזי המדינה על רשויותיה השונות, מחויבת לקיים את האמור בו", הדגיש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משפ 11/09/2019 09:48
    הגב לתגובה זו
    ברור לכל הדיוט שכוונת המחוקק היא למנוע הגרלות כהימורים המובילים להתמכרות, לא להגרלות חד פעמיות של הקצאות מדינה לאזרח. חבורת מטומטמים.
  • 3.
    רועי 10/09/2019 19:05
    הגב לתגובה זו
    ויסות למיסתכןפשע מאורגן בחסות החוק ועדת חקירה
  • 2.
    לערבי המשתכן (ל"ת)
    תפתח תיק 10/09/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אור לגויים 10/09/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    כאשר לממשלת ישראל ולקואליציה של המפלגות בכנסת יש נטיות קרימינליות מובהקות, אין ברירה, היחיד שנשאר לשמור על הדמוקרטיה זה היועץ המשפטי לממשלה, שנפשו נקעה מכל העניין, האסימון נפל לו והוא היחיד שעומד בפרץ. אם האסימון היה נופל מוקדם יותר, שרה נתניהו היתה היום בכלא ונתניהו עצמו היה מואשם ב3 עבירות ברורות של לקיחת שוחד ובעבירת בגידה אחת בנושא הצוללות !!!
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.