אבי ברזילי אפריקה נכסים
צילום: אירנה קוסטינסקי

אפי נכסים: ה-FFO גדל רבעון הרביעי של 2020 ב-15% ל-57 מיליון שקל

בשנת 2020 כולה ה-FFO ירד ב-1.1%, והסתכם ב-175 מיליון שקל לעומת שנת 2019 בה ה-FFO הסתכם ב-177 מיליון שקל. ה-NOI הסתכם ברבעון הרביעי של 2020 ב-133 מיליון שקל לעומת 110 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד -  גידול של  21%.
סתיו קורן |

חברת אפי נכסים 0.05% המוחזקת ב-61% על ידי ביג 2.04% מפרסמת היום תוצאות כספיות לרבעון הרביעי של 2020, ושל השנה כולה. ה- FFO ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב- 57 מיליון שקל, לעומת 49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ 15%. בשנה כולה ה-FFO הסתכם ב-175 מיליון שקל קיטון של 1.1%, לעומת שנת 2019 בה ה-FFO הסתכם ב-177 מיליון שקל.

ה- NOI הסתכם ברבעון הרביעי של השנה ב- 133 מיליון שקל לעומת כ- 110 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ 21%. בשנה כולה ה-NOI הסתכם ב-439 מיליון שקל לעומת כ- 427 מיליון שקל אשתקד, גידול של 2.8%. הגידול ה-NOI ברבעון נובע ממספר גורמים ובין היתר, בגין רכישת פורטפוליו המשרדים ברומניה שהשתקפו בתוצאות החברה ברבעון השלישי של השנה, מפתיחת הקניון בבראשוב ברבעון הרביעי של השנה ומאכלוס בניינים במהלך השנים 2019 ו- 2020. מנגד, כתוצאה מהגבלות הקורונה ספגה החברה קיטון בהכנסות הקניונים ברומניה בהיקף של כ- 49 מיליון שקל. 

סך הנדל"ן להשקעה ליום 31 בדצמבר 2020 הסתכם בכ- 8.9 מיליארד שקל לעומת כ- 6.5 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-37%. גידול זה נובע מרכישת הנכסים ברומניה ופולין ומהשלמת פרויקטים במהלך השנה, בעיקר קניון אפי בראשוב.

אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים: "שנת 2020 הייתה שנה מורכבת ומאתגרת לחברה נוכח התפרצות מגפת הקורונה. עיקר ההשפעה הייתה כצפוי על פעילות המסחר של החברה ברומניה כתוצאה מסגירת הקניונים בחלק מהתקופה ומירידה במספר המבקרים ובפדיונות. 

אפי נכסים או כפי שנקראה עד לאחרונה, אפריקה נכסים, היא חברת נדל"ן מניב הפועלת בעיקר במזרח אירופה בדגש על רומניה צ'כיה, פולין וגם בישראל. הקניון הגדול בבוקרשט, אפי קוטרוצ'ן בשווי 2 מיליארד שקל, הוא הנכס הגדול ביותר של החברה. מלבד זאת, מתרכזת אפי נכסים במשרדים להשכרה. בשנים האחרונות כלכלות צ'כיה, פולין ורומניה התייצבו, שוק הנדל"ן בהן בריא וחששות המשקיעים ממדינות אלו החלו להתפוגג. ניתן לראות בדוחות אפי, גידול עקבי מהכנסות השכירות בקניון בבוקרשט, מה שמרמז על ההתחזקות הכלכלית של האוכלוסייה במדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.