חסרה קרקע בגוש דן? כך ניתן תוך זמן קצר לבנות למעלה מ-60 אלף דירות
מחירי הדירות בלב גוש דן רק ממשיכים לעלות קרקע לבנייה הינה מצרך נדיר ומיזמי התחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38 ופינוי בינוי עשויים לקחת יותר מעשר שנים. נשאלת השאלה האם באמת קיים מחסור בקרקעות בלב המדינה?
במרבית הערים בישראל ניתן למצוא מתחמי תעשייה ישנים, רובם מוזנחים ועם מבנים בזבזני קרקעות בגובה של עד שלוש קומות מספיק להסתכל על קריית אריה בפתח תקווה, אזור התעשייה חולון והרחובות יגאל אלון והמסגר בתל אביב כדי להסיק שהטענה שחסרות קרקעות אינה נכונה כלל וכלל.
האדריכל ומתכנן הערים עדן בר, הבעלים של בר-לוי אדריכלים, הציע בשיחה עם Bizportal יעוד נוסף לתמ"א 38, אותה הוא מכנה 'תמ"א 38 ביזנס'. לדבריו שינוי ייעוד מתחמי התעשייה הישנים בערים יכול להניב עשרות אלפי יחידות דיור וזה יוכל לקרות רק אם מוסדות התכנון והעיריות ישכילו לשנות את ייעוד אזורי התעשייה הישנים בערי מרכז הארץ.
"הפתרון - מתן זכויות בנייה של 450%"
זה לא סוד שמרבית העיריות אינן מוכנות לוותר על שטחי המשרדים והמסחר באזורי התעשייה מחשש של הפסד תשלומי ארנונה הגבוהים משמעותית מהארנונה המתקבלת על מגורים, וגם מהסיבה שמתן שירותים קהילתיים לתושבים רק מגדיל את הוצאותיהן."אחוזי הבנייה שמאפשרות העיריות לבנות באזורי התעשייה, לרוב עבור מגדלי משרדים, נעים סביב 120% עד 150%, אך בעליה של סככה באזור התעשייה של בני ברק הרואה את כל גורדי השחקים הנבנים סביבו מצפה לקבל זכויות בנייה של 300% ולא בונה ואין סיכוי שהרשות המקומית תיתן כל כך הרבה זכויות בנייה", אומר בר.
- דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
- מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי שבעלי נכסים באזורי תעשייה יאפשרו הריסה ובנייה מחדש, בר מציע להגדיל את זכויות הבנייה באזורי התעשייה ל-450% כך ש-150% יוקדשו למסחר ומשרדים ו-300% למגורים. בנוסף, 10% מכל מתחם יוקדש למוסדות חינוך. אזור התעשייה בבת ים שעובר בנייה מחדש, הינו בין הבודדים שישלבו מגורים ומסחר, אך בר מצר על כך שרק 25% מהשטח יוקדש למגורים. בר סבור שיש להגביל את התוכנית למספר שנים מצומצם כדי למנוע ספקולציות על קרקעות באזורי תעשייה.
"חייבת להיות חקיקה מיידית שתחייב עיריות לבנות דירות"
"ההתחדשות העירונית המשולבת מתרחשת במתחמי תעשייה אשר התפתחותם ההיסטורית מיקמה אותם בסמיכות למרכזי הערים ולצירי תחבורה מרכזיים, לכן אין כל צורך להשקיע בכבישים וניתן כך לבצע את הציפוף האורבני הנדרש, על ידי התבססות על מערכות תחבורה עתירות נוסעים, דוגמת הרכבת הקלה. הבנייה החדשה רבת ההיקף תאפשר הקמת חניונים תת קרקעיים גדולים הן עבור המשרדים והן עבור הדירות. כיום מצמצמים את מספר החניות עבור משרדים בתל אביב, אם לא יספקו חניות אז לא יבואו לאזור ואז העירייה בסופו של דבר תפסיד הכנסות מארנונה. חייבת להיות חקיקה מיידית שתחייב עיריות לבנות דירות, מדוע במתחם חסן עראפה בין רחוב המסגר למנחם בגין, מטר ממתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, מאפשרים רק 25% למגורים ולא 65%? זה פשוט לא הגיוני."
לדברי בר, הפוטנציאל של הפיכת אזורי התעשייה הישנים למתחמי מגורים מסחר ותעסוקה חדשים יכול להניב עשרות אלפי יחידות דיור חדשות במיקומים הבאים: אזור התעשייה הישן בחולון (פוטנציאל של כ-15 אלף יחידות דיור); אזור התעשייה הצפוני של נתניה בקרית אליעזר (פוטנציאל של כעשרת אלפים יח"ד); לב מתחם הבורסה ברמת גן (פוטנציאל של כ-6,000 יח"ד); מתחם כורזים בגבעתיים (פוטנציאל של כ-2,000 יח"ד); קריית אריה פתח תקווה (פוטנציאל של כ-18 אלף יח"ד); אזור התעשייה המזרחי של כפר סבא (פוטנציאל של כ-6,000 יח"ד); אזור התעשייה נווה נאמן בהוד השרון (פוטנציאל של כ-5,000 יח"ד). על פי ההערכה של בר, מדובר בכ-62 אלף יחידות דיור במיקומים אלו וזאת ללא מתחמים נוספים בערים דוגמת בת ים, הרצליה ועוד.
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
להלן אמצעי הפעולה שמציע בר כדי להוציא את התוכנית לפועל:
- גזירת פוטנציאל אחוזי בנייה באזורי תעשייה ותיקים, תוך כדי ניתוח רב תחומי של המצב הקיים. ככל שהמיקום מרכזי יותר, כך זכויות הבנייה גבוהות יותר.
- עריכת תכנית בניין עיר (תב"ע) בסמכות מקומית והיתרי בנייה מכוח חוק ארצי תמ"א 38 ב'.
- יצירת תמהילי שימושים מעורבים- איזון בין מגורים ותעסוקה ומסחר
- יצירת מנגנון "הצמדה" של מוסדות ציבור לפיתוחו של כל מגרש
- קטליזטוריזציה: תכנון הפרויקט באופן שכל מרכיב מהווה "זרז מרחבי", מבלי לשתק גופים אחרים. יצירת מערך תמריצים תכנוניים וסטטוטוריים.
- 12.ביבי: כבר אני מביא את פטיש ה 7 קילו (איזה עם טיפש) (ל"ת)לפיד: חפשו אותי ב... 01/12/2013 21:09הגב לתגובה זו
- 11.ביבי: לפיד "מטפל בכם" תעשו לו לייק בפייסבוק (ל"ת)לפיד: פוליטיקה חדשהה 01/12/2013 21:09הגב לתגובה זו
- 10.לפיד: מחירי 2007 כבר ב 2030(בעזה) (ל"ת)לפיד: תוצאות ב 2030 01/12/2013 21:08הגב לתגובה זו
- 9.שטויות תנו לבדואים לבנות עוד וילות. (ל"ת)פחחחח 30/11/2013 22:17הגב לתגובה זו
- 8.אc 30/11/2013 17:10הגב לתגובה זואולי גם לבנות בתים על הירח? בכל מדינה מתוקנת יש אזורי תעשיה לא צריך לחיות בזוהמה של מפעלים או ביחד עם משרדים ועסקים זה כבר היה גם בתל אביב כשבכל בניין היה משרד די כבר עם הרעיונות האדיוטים יש שפע קרקע המדינה פשוט לא רוצה לפתור את הבעיה נוח לה שחצי עם אהבל שלקח משכנתא עד הקבר
- 7.קליפ 30/11/2013 17:00הגב לתגובה זופקידיי ביז היהודים..., שמיצרים אך ורק כותרות ערמומיות.....מסננים תגובות
- 6.קליפ 30/11/2013 15:06הגב לתגובה זוהמגזר היהודי :למאות אלפי יהודים 2 עד 20 דירות. לכל ח"כ עשרות דירות. בקיבוצים לכולם בית פרטי בחינם...במושבים לכולם עשרות דירות במשקים...המגזר הישראלי הערבי : בכל כפר מאות אלפי בתים צמודיי קרקע שנבנו ללא רשיון. בחסות השמאל והמשטרה היהודית....בשביל מיעטו חילוני בודד שאמור להגר מארצו חבל לטרוח!!!
- 5.צביקה דורון 30/11/2013 14:36הגב לתגובה זואם יבנו שם מגדלים, איך רחובות ויצמן וכצנלסון יעמדו בעומס הפקקים בבוקר, הרי אי אפשר להרחיב את הכבישים ??!!
- והביוב?והתקשורת?מים חשמל?בתי ספר?אוויר לנשימה? (ל"ת)א.מ 01/12/2013 11:14הגב לתגובה זו
- 4.מירב 30/11/2013 13:29הגב לתגובה זוזו רק מחצית הבעיה, יש במקביל לחייב בעלי דירות לביצוע בינוי פינוי שכונתי ברוב של 51%, ואם לא לחייבם לבצע שיפוץ חזית ושיקום בניין, העלות של מאות אלפי שקלים תכניס קצת שכל לקדקדם החמדני. המפתח בבניין משותף פשוט למדי, תוספת חדר ממד, מחסן, מרפסת שמש, חניה ומעלית בבניין חדיש ויוקרתי אמורים להיות די והותר. הגדלת אחוזי הבניה תהווה תמריץ ליזם וכולם ירוויחו.
- ובסוף כולנו נחיה בבנין אחד גדול,מחניק וצפוף.. (ל"ת)תנו לנשום 01/12/2013 11:15הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 30/11/2013 13:03הגב לתגובה זוסמוך לכפר הבפטיסטים פתח תקווה במקום לבנות אלפי יחידות דיור במחיר של פחות ממאה אלף ש"ח לדירה הוכרזו כפארק לאומי
- קליפ 30/11/2013 18:55הגב לתגובה זויהודים צריכים שטחים לנופש. היכן יבלו מאות אלפי הישראלים הערבים?
- 2.זוזו חלסטרא היה אומר 30/11/2013 12:39הגב לתגובה זוחסר קרקע, חסר דירות, אולי חסר שכל? ותחשבו על זה פיייייייי:)
- 1.יואל 30/11/2013 12:13הגב לתגובה זותחנות דלק תקועות עוד מהתקופה הבריטית . יש לבצע תוכנית מסודרת להזזת התחנות ממרכז העיר לאזורי המסחר כגון אזורי תעשייה , צומת בילו ופאוור סנטרים . תחנת דלק במרכז העיר יוצרת רק מטרד ובעיות בטיחות . במקום תחנת הדלק ניתן לבנות בניין משולב מגורים ומסחר זה יתן לעיר התחדשות עירונית נורמאלית ולא 450 % או טימטום 48 .
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
