"הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנה והזמן הכי טוב הבא הוא... עכשיו" אומר הפתגם הסיני הנודע.

נשמע טוב אבל כשבוחנים את המגמות של ההשקעות המסורתיות המוכרות- נדל"ן ושוק ההון בשנים האחרונות – רואים תמונה שחלק מהמשקיעים מפרשים אותה כרכבת שהם כבר פיספסו ומכיוון שידוע שאת הכסף עושים לפני העליות ולא אחריהן, מתעורר אולי הצורך לחפש אפיקי השקעה נוספים.

כך למשל, הגרפים של מגמות ומדדים שונים בשוק ההון מאז שנת 2008 ועד 2019 כמו זה של מדד S&P500 מציגים שיאים היסטוריים בשנה הנוכחית ותחושת הבועה שעלולה להתנפץ בכל רגע עולה בגרון.

כשבוחנים מה קרה למחירים בשוק הנדל"ן בעשור האחרון בארץ ובעולם מגלים מגמה זהה: מחירי הנדל"ן למגורים זינקו משנת 2008 בתל אביב ב-132%, בירושלים ב-83%, בחיפה ב-115%. ומה קרה לתשואת המשקיעים מהשקעות אלו באותן תקופות? בדיוק הפוך.... התשואות נשחקו וזה בתורו גם כן דוחק משקיעים רבים לחפש אלטרנטיבות אחרות.

מהן אותן השקעות אלטרנטיביות?

בפשטות ההגדרה של השקעה אלטרנטיבית היא השקעה שהקורלציה בינה לבין ההשקעות המסורתיות כמו שוק ההון ושוק הנדל"ן היא נמוכה. זה לא אומר שהשקעות אלטרנטיביות לגמרי מנותקות מההשקעות המסורתיות, בחלק מהמקרים הן כוללות נדל"ן למשל, אך הייחודיות היא שילובים מעניינים, הגנות וגידורים, פיזור סיכונים וגישה קצת שונה.

• בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר
• מורגן סטנלי: התחילה השנה השלילית בסייקל ה-4 שנתי של הביטקוין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב להדגיש כי המשקיעים שפנו להשקעות אלו לא זנחו לגמרי את שוק הנדל"ן ושוק ההון המוכרים – הם פשוט בחרו לגוון בסוגי ההשקעות ולהוסיף לפורטפוליו שלהם גם השקעות אלטרנטיביות.

למה להוסיף השקעות אלטרנטיביות לתיק ההשקעות?

כי זה מפזר את הסיכונים בין סוגי השקעות שונים- למשל בין ניירות ערך סחירים ולא סחירים, פרויקטים מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, השקעות שהתשואה עליהן סולידית אך בטוחה לצד השקעות שכוללות מרכיב משמעותי של אי וודאות לצד ההזדמנות לאקזיט משמעותי. השקעות במכשירי הון ללא בטוחות לעומת השקעות במכשירי חוב עם בטחונות או ערבויות, השקעות נזילות ופרטיות, השקעות שמחלקות דיבידנדים תקופתיים שוטפים לצד השקעות ש"נעולות" לתקופה מסוימת וצוברות ריבית דה ריבית ועוד.

למה כדאי לחשוב לפעמים פעמיים לפני ביצוע השקעה אלטרנטיבית?

כי לפעמים זה דורש מומחיות מיוחדת- כמו למשל הבנה בסיסית של טכנולוגיית הבלוקצ'יין ושימושיה האפשריים או יכולת אנליטית גבוהה בכל הנוגע לניתוח מכשירים פיננסיים מורכבים.

• משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
• ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

לעתים יש סוגיות מיסוי מקומיות ובינלאומיות מורכבות שצריך לקחת בחשבון לפני, במהלך ואחרי ביצוע ההשקעה. גם קיומה של החשיפה לשערי חליפין שונים או תלות במשטר מסוים או בגורם מבצע מסוים זה סיכון שקיים. ואחרון חביב - שליטה מוגבלת של המשקיע בהשקעה כזאת ויכולת מצומצמת אם בכלל להשפיע על קבלת ההחלטות בשוטף או בצמתים קריטיים.

כמובן שהיתרונות של ההשקעות האלטרנטיביות עשויים להופיע גם בהשקעות המסורתיות במניות, אג"חים, קרנות נאמנות, תעודות סל והשקעות מוכרות אחרות. כנ"ל גם לגבי החסרונות, אך התמהיל שביניהם הוא שמכריע את שאלת הכדאיות הכוללת.

אז מהן אותן השקעות אלטרנטיביות?

להלן רשימה של ההשקעות האלטרנטיביות העיקריות:

שוק הקריפטו

המטבעות הוירטואליים – ביטקוין ואלטקוינס (כל מטבע וירטואלי שאינו ביטקוין) - הביצוע הטכני של ההשקעות הללו עלול להיות מורכב טכנולוגית, טווח ההשקעה עשוי להיות לטווח קצר מועד בגלל התנודתיות הרבה בשווקים אלו (אם כי חלק מהמשקיעים מאמינים במטבעות אלו לטווח ארוך), סכומי ההשקעות מתחילים מכמה מאות דולרים, הסיכונים ולצדם גם ההזדמנויות הם רבים, המיסוי מתהדק מעת לעת ויש לא מעט משקיעים הטוענים שמדובר באפיק משמעותי שלא כדאי לוותר עליו.

הלוואות חברתיות

שמאפשרות לכל משקיע להפוך למעין מוסד פיננסי ולאפשר לו לתת אשראי ללווים שונים שנבדקו על ידי הגוף המתווך תוך פיזור הסיכון בין סוגי לווים שונים. השקעות אלו לרוב לא כוללות רף כניסה גבוה ומאפשרות למשקיע ליהנות מריבית דה ריבית לצד מיסוי נמוך יחסית.

השקעות בנדל"ן מניב בארץ

לרוב רף הכניסה הוא גבוה, אך קיימות אפשרויות למינוף ומסלולים שונים להפקת רווחים- השכרות פסיביות, יזמות והשבחות. זה יכול להיות נדל"ן למגורים, מסחרי או קרקעות והמיסוי פה עלול להיות די כבד. המבנים המשפטיים לא תמיד מאפשרים חופש פעולה למשקיע וטווח ההשקעה הוא לרוב לזמן ארוך.

השקעות בנדל"ן מניב בחו"ל

ההזדמנויות הן רבות. יש המשקיעים בנכסים שמיועדים להשכרה לטווח ארוך ויש המיועדים לשיפוץ ומכירה בטווח הקצר, יש המתאפיינים באחזקה ישירה ויש בחברות LLC שקופות או קרנות.

לרוב הדיווחים השוטפים מתקבלים כמו שעון והתשואות שם מתחלקות בין תשואות שוטפות שמחולקות מספר פעמים בשנה לבין תשואות הוניות שמגיעות אחרי מימוש ההשקעה. פה הכי חשוב זה לבדוק את הגוף שמציע את ההשקעה ולהבין את הסיכונים הספציפיים של כל עסקה.

השקעות במתכות יקרות

השקעה נהדרת לכל המשקיעים שבחרו להשקיע בנדל"ן בחו"ל שכן הקורלציה בינן לבין הדולר היא הפוכה ולפיכך השקעה זו משמשת מאין השקעה גידור להשקעות נדל"ן בחו"ל.

קרנות הון סיכון

מאפשרות להשקיע בסטארטאפים טכנולוגיים. החסרונות הבולטים הם: רפי כניסה גבוהים מבחינת סכומי ההשקעות, העדר תשואה שוטפת, סיכוי סטטיסטי לא גבוה להצלחה, מספר דילולים עד להנפקה בבורסה וזמן רב שעלול לעבור עד להצלחה אבל אם זה קורה- זה קורה בגדול. חשוב לבחון פה את מייסדי הסטארטאפים ובחלק גדול מהמקרים נאלצים לסמוך על שיקול הדעת של מנהלי הקרנות וניסיונם.

פלטפורמות גיוס המונים להשקעה בחברות פרטיות

ההשקעות שם לא נזילות ולא סחירות, אך יכולות להניב תשואה שוטפת וסכומי ההשקעה הראשוניים די נמוכים. ניתן לפזר שם את ההשקעה על פני מספר חברות בסכומים קטנים כל אחד- רק חשוב לזכור שאם זה מצליח בצורה בלתי רגילה- אפשר לקבל תשואה של אלפי אחוזים על כמה שקלים בודדים.

השקעה בתשתיות

השקעות בתחנות רוח, תחנות אנרגיה סולריות ודומיהן. לרוב השקעות אלו כלולות בעקיפין בקרנות שונות ויותר מאתגר להגיע אליהן ישירות. 

מי יכול להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות?

זה תלוי- ככל שסכומי ההשקעה נמוכים יותר כך השערים פתוחים יותר לרווחה. פה זה המקום לציין כי עקב מגבלות של הרגולטור בכלל ורשות לניירות ערך ותקנותיה בפרט ישנן השקעות אלטרנטיביות שאינן פתוחות לכל סוגי המשקיעים.

איזה סוגי משקיעים קיימים?

חוק ניירות ערך ותקנותיו מחלק את המשקיעים ל-3 קטגוריות.

משקיע פרטי

שהכנסתו השנתית עד 1.2 מיליון שקל - יש חלוקה פנימית ל-3 תתי קבוצות ולכל קבוצה מגבלות משלה שנעות בין 10 אלף שקל להשקעה בודדת ועד 100 אלף שקל או 5% מהכנסתו השנתית לפי הנמוך מבניהם.

משקיע כשיר

שנכנס לאחת משלושת החלופות שהחוק נותן - שווי נכסים נזילים מעל 8 מיליון, הכנסה שנתית של מעל 1.2 מיליון שקל או 5 מיליון שקל בנכסים נזילים והכנסה של מעל 600 אלף שקל לשנה.

משקיע מוסדי

שזהו תאגיד בנקאי, חברת ביטוח, קרן נאמנות, יועץ השקעות, מנהל תיקים, חבר בורסה, קופת גמל, קרנות הון סיכון ודומיהם.

החוק מגן בעיקר על המשקיע הפרטי שכן הנחת היסוד היא שמשקיעים פרטיים ומוסדיים מבינים היטב במה הם משקיעים.

מה כדאי להבין לפני שמשקיעים בהשקעות אלטרנטיביות?

1. הקורלציה בין ההשקעה הספציפית ליתר ההשקעות בפורטפוליו- האם זה מצמצם את החשיפות של ההשקעות האחרות או מגדיל אותן? למשל חשיפות מט"ח – אם יש נדל"ן מניב בארה"ב, ייתכן שהשלב הבא הוא לשקול השקעה במתכות יקרות?
2. מהות העסקה – במה משקיעים? מה הפוטנציאל? מה הולכים לעשות?
3. הסיכונים שכרוכים בהשקעה – גם במאקרו וגם במיקרו.
4. טווח הזמן של ההשקעה – לכמה זמן הכספים הולכים להינעל והאם יש תחנות יציאה לאורך הדרך.
5. מיהו הגוף שמציע את ההשקעה, לרבות הוותק, המקצועיות, הניסיון ושיטות העבודה.
6. היכולת לבצע את הבקרה השוטפת על הביצועים של ההשקעה – תדירות הדיווחים, אמינותם והיכולת לאמת את נכונותם.
7. סוגיות המיסוי שכרוכות בביצוע השקעה.
8. האפשרות לקבל מימון חיצוני על ההשקעה ולמנף את הונו.

עולם ההשקעות הוא הרבה יותר מגוון ממה שרוב האנשים חושבים. יש בו סיכונים, אך כך גם הסיכויים. מומלץ לזכור שבעת קבלת החלטת השקעה חשוב לבחון את האלטרנטיבות הקיימות תוך בחינת הפרטמטרים הרלוונטים עבור המשקיע הספציפי בנקודת הזמן הספציפית, שההשקעות הטובות באמת- לרוב לא שומעים עליהן בכלי התקשורת הרועשים אלא הן משווקות מתחת לרדאר למעגלים מצומצמים של מביני עניין באמת.

בהצלחה בכל אלטרנטיבה שתבחרו.

הכותבת הינה יוליה לוי, רו"ח - שותפה מנהלת בחטיבת לימודי ראיית חשבון, האקדמיה לפיננסים של BDO. 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.