מוחמד בן סלמאן
צילום: פייסבוק

סוכנות הדירוג מוד׳יס העלתה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל–Aa3

סוכנות הדירוג מוד׳יס העלת ה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל–Aa3 לאור מאמצי גיוון מקורות ההכנסה של המדינה, במסגרת ״חזון 2030״; זוהי העלאת הדירוג הראשונה משנת 2016; התחזית עודכנה ״מחיובית״ ל–״יציבה״
חיים בן הקון | (1)

סוכנות הדירוג מודי'ס הפתיעה כשהעלתה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל-Aa3, הדירוג הרביעי בגובהו, ושיפרה את התחזית ליציבה. מדובר בשדרוג ראשון מסוגו מאז 2016, ומבטא הערכה להתקדמותה של הממלכה בגיוון מקורות ההכנסה.

שדה נפט בערב הסעודית (מקור: אראמקו; X)

ההתקדמות הכלכלית: מה הביא את השדרוג?

בהודעת מודי'ס צוין כי "הגיוון הכלכלי של ערב הסעודית מתקדם בצורה משמעותית, עם תחזית מבטיחה להמשך המגמה". הדירוג החדש מציב את הממלכה ברמה דומה להונג קונג ובלגיה, ומעל לדירוג שמעניקות לה פיץ' ו-S&P.

 

ההודעה מדגישה כי גיוון מגזרי הכלכלה  והקטנת החשיפה לנפט והתלות במזהמים פחמניים מסייעת לממלכה להתמודד עם מעבר גלובלי לאנרגיה ירוקה, תוך הפחתת סיכונים הנובעים מתנודתיות בשוק הנפט.

בנוסף, ערב הסעודית מתאמצת למשוך אליה יותר השקעות מחו״ל, כדי לוודא שהחזון שלה ל–2030 ימשיך להתממש.

בחודש האחרון, השר להשקעות של ערב הסעודית התאמץ להרגיע את בעלי החוב של המדינה כשאמר בכנס בריאד ש–״ערב הסעודית היא עדיין השקעה מכניסה ומשתלמת על אף שנה של מתיחות אזורית״.

בעקבות הירידה במחיר הנפט והחלטת קרטל אופ״ק להוריד את היקף התפוקה בכדי לשמר מחירים גבוהים, הכנסותיה של ערב הסעודית דעכו. כתוצאה מכך, ולאור החשיפה הגבוהה של כלכלת הממלכה באנרגיה, היוצרת תלות כלכלית, בממלכה מחשבים מחדש את התקציבים, מה שעלול לפגוע בפרוייקטים שבמסגרת ״חזון 2030״. הקיצוץ בתקציבים יביא לדחייה של חלק מהפרוייקטים והקטנת ההיקף של חלקם, בעוד פרוייקטים חשובים יותר או בסיסיים יותר יזכו למשנה חשיבות.  

חזון 2030: הדרך מתחילה להשתלם

מאז ההשקה של חזון 2030 בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ערב הסעודית מתמקדת בפרויקטים שמטרתם לגוון את הכלכלה ולהפחית את התלות בנפט. פרויקטים כמו NEOM – העיר העתידנית, השקעות בתיירות, ופיתוח מגזרים כמו טכנולוגיה ושירותים מתקדמים, מצביעים על מגמת שינוי אמיתית.

 

מדדי הכלכלה מצביעים על חיזוק המגזר הלא-אנרגטי (נפט) ועלייה בהכנסות משוקי תיירות ואירוח. השדרוג של מודי'ס הוא צעד שמעיד על אמון בינלאומי בגישה הכלכלית שמובילה הממלכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

שוק הנפט: הזינוק לא עוצר

בשבוע החולף זינקו מחירי הנפט העולמיים על רקע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה. החוזים העתידיים על נפט מסוג טקסני קל מתוק (WTI) נסחרים כעת סביב 71 דולר לחבית, בעוד ברנט, הסחורה הנסחרת בלונדון, מגיע לכמעט 75 דולר לחבית.

 

ערב הסעודית, אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, נהנית מעליית מחירים זו. עם זאת, שדרוג הדירוג מעיד שהמדינה כבר לא מסתמכת רק על ההכנסות ממכירת נפט, אלא פועלת להרחבת בסיס ההכנסות.

"התקדמות מתמשכת לאורך זמן תפחית את החשיפה של ערב הסעודית להתפתחויות בשוק הנפט  ולמעבר לאנרגיה ירוקה בטווח הארוך", כתבו מודי'ס בהצהרה.

סוכנות הדירוג גם עידכנה את התחזית של המדינה ליציבה מחיובית, תוך שהיא מציינת את חוסר הודאות בנוגע לתנאים הכלכליים העולמיים ולהתפתחויות בשוק הנפט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מישל 24/11/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    Come with peace go with pieces
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


משקיעים  AIמשקיעים AI

פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות

צוות גלובל |

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.