מוחמד בן סלמאן
צילום: פייסבוק

סוכנות הדירוג מוד׳יס העלתה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל–Aa3

סוכנות הדירוג מוד׳יס העלת ה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל–Aa3 לאור מאמצי גיוון מקורות ההכנסה של המדינה, במסגרת ״חזון 2030״; זוהי העלאת הדירוג הראשונה משנת 2016; התחזית עודכנה ״מחיובית״ ל–״יציבה״
חיים בן הקון | (1)

סוכנות הדירוג מודי'ס הפתיעה כשהעלתה את דירוג האשראי של ערב הסעודית ל-Aa3, הדירוג הרביעי בגובהו, ושיפרה את התחזית ליציבה. מדובר בשדרוג ראשון מסוגו מאז 2016, ומבטא הערכה להתקדמותה של הממלכה בגיוון מקורות ההכנסה.

שדה נפט בערב הסעודית (מקור: אראמקו; X)

ההתקדמות הכלכלית: מה הביא את השדרוג?

בהודעת מודי'ס צוין כי "הגיוון הכלכלי של ערב הסעודית מתקדם בצורה משמעותית, עם תחזית מבטיחה להמשך המגמה". הדירוג החדש מציב את הממלכה ברמה דומה להונג קונג ובלגיה, ומעל לדירוג שמעניקות לה פיץ' ו-S&P.

 

ההודעה מדגישה כי גיוון מגזרי הכלכלה  והקטנת החשיפה לנפט והתלות במזהמים פחמניים מסייעת לממלכה להתמודד עם מעבר גלובלי לאנרגיה ירוקה, תוך הפחתת סיכונים הנובעים מתנודתיות בשוק הנפט.

בנוסף, ערב הסעודית מתאמצת למשוך אליה יותר השקעות מחו״ל, כדי לוודא שהחזון שלה ל–2030 ימשיך להתממש.

בחודש האחרון, השר להשקעות של ערב הסעודית התאמץ להרגיע את בעלי החוב של המדינה כשאמר בכנס בריאד ש–״ערב הסעודית היא עדיין השקעה מכניסה ומשתלמת על אף שנה של מתיחות אזורית״.

בעקבות הירידה במחיר הנפט והחלטת קרטל אופ״ק להוריד את היקף התפוקה בכדי לשמר מחירים גבוהים, הכנסותיה של ערב הסעודית דעכו. כתוצאה מכך, ולאור החשיפה הגבוהה של כלכלת הממלכה באנרגיה, היוצרת תלות כלכלית, בממלכה מחשבים מחדש את התקציבים, מה שעלול לפגוע בפרוייקטים שבמסגרת ״חזון 2030״. הקיצוץ בתקציבים יביא לדחייה של חלק מהפרוייקטים והקטנת ההיקף של חלקם, בעוד פרוייקטים חשובים יותר או בסיסיים יותר יזכו למשנה חשיבות.  

חזון 2030: הדרך מתחילה להשתלם

מאז ההשקה של חזון 2030 בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ערב הסעודית מתמקדת בפרויקטים שמטרתם לגוון את הכלכלה ולהפחית את התלות בנפט. פרויקטים כמו NEOM – העיר העתידנית, השקעות בתיירות, ופיתוח מגזרים כמו טכנולוגיה ושירותים מתקדמים, מצביעים על מגמת שינוי אמיתית.

 

מדדי הכלכלה מצביעים על חיזוק המגזר הלא-אנרגטי (נפט) ועלייה בהכנסות משוקי תיירות ואירוח. השדרוג של מודי'ס הוא צעד שמעיד על אמון בינלאומי בגישה הכלכלית שמובילה הממלכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

שוק הנפט: הזינוק לא עוצר

בשבוע החולף זינקו מחירי הנפט העולמיים על רקע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה. החוזים העתידיים על נפט מסוג טקסני קל מתוק (WTI) נסחרים כעת סביב 71 דולר לחבית, בעוד ברנט, הסחורה הנסחרת בלונדון, מגיע לכמעט 75 דולר לחבית.

 

ערב הסעודית, אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, נהנית מעליית מחירים זו. עם זאת, שדרוג הדירוג מעיד שהמדינה כבר לא מסתמכת רק על ההכנסות ממכירת נפט, אלא פועלת להרחבת בסיס ההכנסות.

"התקדמות מתמשכת לאורך זמן תפחית את החשיפה של ערב הסעודית להתפתחויות בשוק הנפט  ולמעבר לאנרגיה ירוקה בטווח הארוך", כתבו מודי'ס בהצהרה.

סוכנות הדירוג גם עידכנה את התחזית של המדינה ליציבה מחיובית, תוך שהיא מציינת את חוסר הודאות בנוגע לתנאים הכלכליים העולמיים ולהתפתחויות בשוק הנפט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מישל 24/11/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    Come with peace go with pieces
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.