אילון מאסק טסלה
צילום: טוויטר

אילון מאסק טס לסין במטרה לקדם את יכולת הנהיגה האוטונומית של טסלה

מאסק ינסה לשכנע את הרגולטורים לתת אישור לייצור מידע של מכוניות טסלה בסין חזרה לארה"ב בשביל לפתוח מודלי בינה מלאכותית שיעזרו למערכת הנהיגה האוטונמית של החברה
רוי שיינמן |
אילון מאסק, מנכ"ל טסלה TESLA INC , הגיע בלביקור מפתיע בבייג'ינג במטרה לקדם את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD) של החברה בשוק הרכב החשמלי השני בגודלו בעולם. טסלה השיקה את טכנולוגיית FSD, גרסת הנהיגה הואטונומית המתקדמת ביותר שלה, לפני ארבע שנים, אך טרם השיקה אותה רשמית בסין למרות ביקושים מהלקוחות. בתגובה לשאלה ברשת החברתית X, אמר מאסק מוקדם יותר החודש כי טסלה עשויה להפעיל את FSD עבור לקוחות סינים "בקרוב מאוד". טסלה נמצאת בעמדת נחיתות בשוק הרכב החשמלי בסין, והיצרניות הסיניות מתחרות, כמו Xpeng, מנסות לצבור יתרון על טסלה גם בתחום הנהיגה האוטונימית לפי הדיווחים מאסק מעוניין לקבל אישור להעביר נתונים שנאספו על ידי רכבי טסלה בסין לחו"ל לצורך פיתוח אלגוריתמי בינה מלאכותית לטכנולוגיות נהיגה אוטונומית. מאז 2021, טסלה מאחסנת את כל הנתונים שנאספו על ידי צי הרכבים שלה בשנגחאי שבסין, בהתאם לתקנות הרגולציה הסינית, ולא העבירה אף נתון בחזרה לארצות הברית. ביקורו של מאסק בסין לא פורסם מראש. הוא צפוי להיפגש עם בכירים סינים, אך לוח הזמנים המלא שלו לא נחשף וטסלה לא הגיבה מיד לבקשת תגובה. על פי דיווחי תקשורת ממשלתית, מסלול הביקור של מאסק ביום ראשון אחר הצהריים כולל פגישה עם רן הונגבין, בכיר ממשל העומד בראש מועצת קידום הסחר הבינלאומי של סין, מארגנת תערוכת הרכב בבייג'ין המתקיימת כעת. הנסיעה של מאסק מגיעה קצת יותר משבוע לאחר שביטל ביקור מתוכנן בהודו כדי לפגוש את ראש הממשלה נרנדרה מודי. החברה הודיעה החודש כי תפטר 10% מכוח העבודה העולמי שלה עקב ירידה במכירות ומלחמת מחירים הולכת וגוברת בתחום הרכבים החשמליים, שמובילות יצרניות סיניות. ביקורו האחרון של מאסק בסין היה לפני כמעט שנה, אז נפגש עם בכירים סינים וביקר במפעל טסלה בשנגחאי. טסלה מכרה למעלה מ-1.7 מיליון מכוניות בסין מאז שנכנסה לשוק לפני עשור, ומפעל שנגחאי הוא הגדול ביותר שלה בעולם. הבי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.