משרדי אינטל מנכלי אינטל וטאואר
צילום: דוברות אינטל ויח"צ

"אינטל תשאף לחפש הזדמנויות לעבוד עם טאואר בעתיד"

מה עומד מאחורי המשפט של פט גלסינגר, אחרי ביטול עסקת טאואר לאור אי קבלת אישור מהסינים? והאם טאואר צפויה ליהנות מכך?
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה TSMC אינטל טאואר

מלחמת השבבים עם סין הולכת ומתעצמת לאחר הפיצוץ בעסקת אינטל-טאואר. הממשל האמריקאי רואה באינטל סוג של זרוע ארוכה והוא מבין טוב מאוד את המסר על אי קבלת אישור סיני לעסקה. חכו לנקמה. 

כזכור, שלשום אינטל ירדה מרכישת טאואר בגלל שהרגולטור הסיני לא אישר את העסקה. כתוצאה מכך, הקרב בין שתי המעצמות בתחום המוליכים למחצה העולמית התלהט, כשהזירה העיקרית היא זירתת שוק השבבים.  

עבור אינטל, מדובר במכה כנראה קלה יחסית. טאואר היא אמנם עסקה טובה, אבל לא כזאת שמטלטלת את ענקית השבבים. טאואר יכלה לסייע לאינטל להתמודד עם עוד לקוחות, ועדיין - העסקה הכוללת הייתה מינורית בגודלה ובהיקפה, אם כי מאוד חשובה לאינטול שכן לטאואר יכולות בייצור בנישות וכן יכולות לניסיון ארוך בהתנהלות מול לקוחות. אינטל עשויה לפעול בצורה אחרת מול טאואר. פט גלסינגר מנכ"ל אינטל אמר אחרי ביטול העסקה כי "אינטל תשאף לחפש הזדמנויות לעבוד עם טאואר בעתיד". זה רמז עבה - אם אתה לא יכול לקנות את החברה, לפחות תשתף פעולה ותדע לנצל את היכולות שלה בדרך אחרת. זה גם הגיוני. 

מניית טאואר כצפוי ירדה אחרי העסקה, אבל לא התמוטטה. ירידה של 10%היא נסבלת, היא עדיין בקידמות של 3 - 30.4 דולר. בכל מקרה, היא נסחרת ב-3.5 מיליארד דולר כשבתוספת הפיצוי שהיא תקבל מאיחנטל על ביטול העסקה בסך 355 מיליון דולר יהיו לה בקופה 1 מיליארד דולר.

היא נסחרת במכפיל רווח של 14 על רווחי השנה ובנטרול המזומנים על כ-10-11. פעילות עם אינטל עשויה להתבטא בעלייה ברווחים בשנה הבאה כשגם כך החברה צפויה לעלות ברווח לכיוון מכפיל רווח של 12-13 ובנטרול המזומנים אף מתחת ל-10.  

  

לפי דיווחים בחו"ל, לטאואר היה נתח שוק של 1% מעסקי ייצור השבבים, בהשוואה למובילת השוק, TSMC, ששולטת על 60% מהשוק. המומחיות של טאואר היא בטכנולוגיות שבבים ישנות יותר, כמו מוליכים למחצה אנלוגיים וטכנולוגיות נישתיות. אינטל ראתה במומחיות של טאואר הזדמנות חשובה.

מה שחשוב בכל הסיפור הזה הוא מה שעומד מאחוריו - השאלה הגדולה היא האם סין מתערבת לרשות ההגבלים העסקיים שלה כדי לקדם את השאיפות שלה במלחמה מול ארצות הברית. לכאורה, אין היגיון כלכלי לשלול עסקה בגובה 5.4 מיליארד דולר, בפרט כשיש מיזוגים גדולים יותר על הפרק, כמו עסקת מיקרוסופט עם Activision Blizzard.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשארה"ב העבירה את חוק השבבים בשנה שעברה, ממשלת הבינה ש-90% מהנתח העולמי של טייוואן בייצור שבבים מתקדמים יכול לסכן אותו ולפגוע בכלכלה, בטח כשהמתיחות עם סין מחריפה.

בשבוע שעבר חגג ממשל ביידן את יום השנה הראשון להפיכת החוק לרשמי, אבל היא עדיין לא חילקה את סובסידיות הייצור. היא אמורה להעניק מאות מיליארדי דולרים למפעלים חדשים לייצור מוליכים למחצה, חברות פרטיות וציבוריות, אבל זה יקרה רק כשהיא תקבל אור ירוק לכך.

בשורה התחתונה, הפעולה האחרונה של סין, למנוע עסקה כזאת, מדגישה עוד יותר את הפזילה לעבר אינטל. זוהי יצרנית השבבים האמריקאית היחידה שיכולה לקרוא תיגר על TSMC בתחום ייצור השבבים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מגחך 24/08/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    אין לטאוור שום ידע מיוחד. ניהול כושל זה יש למכביר. אנשים שאף מקום עבודה לא יקח אותם כי הם לא יודעים כלום.
  • 5.
    לילי 18/08/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    תוכניות הפיתוח של טאואר נעצרו במשך שנה וחצי . הפיצוי שתקבל מאינטל לא יכסה את הנזק . עתה צריכה טאואר לחדש ציוד לחדש הסכמים ולבצע תיכנון לטווח ארוך . המשימה העיקרית להדביק את הפער הטכנולוגי .
  • מגחך 24/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    היה פרוייקט מחשוב מיותר ופרוייקט ננו מיותר. אין לטאוור אופק ייצורי או פיתוחי, המוצרים שלהם זה ג'אנק שסין אפילו לא טורחת להעתיק. יהיה להם עוד כמה שנים בינוניות עד שהכל ידעך ויעלם באבק.
  • 4.
    פאק צ׳אינה (ל"ת)
    E T 18/08/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 18/08/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו הזדמנות למי שהיה בחוץ.סבלנות ימים יגידו השבבים זה סקטור מעולה ואין לי בעיה לקנות עוד שני מנות בטאואר.מחזיק גם נובה קמטק אנבידיה amd.לא המלצה בהצלחה לכולם
  • 2.
    שמואל א 18/08/2023 07:12
    הגב לתגובה זו
    גאון. אשכרה שאלת את זה? חשבת שהסינים פספסו את השאלה?
  • 1.
    סין נזק 17/08/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    חונקים את מי שמאיים
  • בדלרגע חשבתי שאתה מדבר על מערכת המשפט בארץ (ל"ת)
    שמואל א 18/08/2023 07:14
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.