בועה או לא? שוק ה-IPO רותח
המסחר בחברת הביופרמה Scopus וחברת הטכנולוגיה הרפואית Vivos, שהונפקו השבוע, נעצר לאחר נהירה מטורפת של משקיעים אל שוק ההנפקות הראשוניות. Scopus המפתחת טיפול לסרטן, מזנקת בכ-500% ומשלימה זינוק של כ-600% מאז ההנפקה, לשווי של כ-535 מיליון דולר. Vivos מזנקת ב-31% לאחר שכמעט והוכפלה אתמול.
תמיכה חסרת תקדים של הפדרל ריזרב, לצד התעוררות של משקיעים פרטיים שהופכים לכוח הגדול ביותר בוול סטריט, הופכים את שוק ההנפקות הראשוניות לציבור ללוהט עם זינוקים של מאות אחוזים בימים ספורים. עד כה שנת 2020 רשמה את המספר הגדול ביותר של מיליונרים חדשים באמצעות IPO מאז בועת הדוט קום לפני כשני עשורים. תעשיית התרופות נהנית ממטאור של משקיעים לאחר שתפסה את תשומת לב האנליסטים בשנה האחרונה. מדד הביוטכנולוגיה של נאסד"ק נסחר כמעט בשיא השיאים.
אתר המסחר האלקטרוני וויש (WISH) הונפק אתמול במחיר של כ-24 דולר למניה וצללה מיד למחיר של כ-20 דולר, וכעת מזנקת ב-13% לשווי של מעל ל-10 מיליארד דולר. וויש מדווחת על מכירות של כ-1.8 מיליון פריטים ביום, כתוצאה מאלגוריתמים שמתאימים אישית את הפיד למוצרים הרלוונטים למעמד הנמוך והבינוני. היא מצליחה להציע מחירים זולים ולמכור בהיקפים אלו בעיקר הודות לרכישת מוצרים זולים מהמזרח, בדגש על סין. (לכתבה המלאה)
Wunong הסינית, חברה למסחר מקוון של מוצרי מזון, הונפקה אתמול במחיר של 5 דולר למניה ומיד הכפילה את עצמה. היום החברה נסחרת במחיר של כ-130 דולר למניה ! זינוק של כ-1000% ביומיים לשווי של כ-3.2 מיליארד דולר. חברת משלוחי המזון דורדאש (DoorDash) גייסה לפי מחיר של 102 דולר למניה סך של 3.4 מיליארד דולר. השווי לצורך הנפקה - 39 מיליארד דולר, היום כ-50 מיליארד דולר ללא רווח באופק. (להנפקה של דורדאש)
- מניית ביוטק בלי מוצר זינקה פי 47 בשלושה חודשים
- האם אפשר לעצור ראלי מבלי לפוצץ את הבועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"דורדאש מקבלת שליש מהשווי של מקדונלדס, זאת בדיחה. אתה חושב על זה ואומר לעצמך איזה פער בין חברה שפרושה בכל העולם ורווחית לעומת אחת שפועלת רק באמריקה ועדיין הפסדית", כך מסתכל שלומי כהן, פעיל ותיק ומומחה לשוק המניות האמריקאי על חגיגת ההנפקות בחודשים האחרונים בוול סטריט. "כבוגר מפולת 2000 אני יכול לומר שחוסר ההיגיון בשוויי השוק בהנפקות בוול סטריט מאד מזכיר את אז". (לראיון המלא)
שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של 2020 שסחפו אחריהן המוני משקיעים מכל העולם והאם הם הרוויחו מההנפקות האלה (ל-TOP 5 ב-BizTV)
השווים המטורפים ושוק ההנפקות הרותח מזכירים לרבים את הימים שלפני משבר הדוט.קום. מה דומה ומה שונה בין השוק של היום לשוק של אז? (לכתבה המלאה)
- 4.החגיגה נגמרה לברוח מהר . טראמפ בחוץ המשחק נגמר (ל"ת)יוסי 19/12/2020 10:28הגב לתגובה זו
- 3.אין הגיון בהשקעות 18/12/2020 06:08הגב לתגובה זוהמחאה אולי כמה קיקיוניות
- 2.לכאן או לכאן? 18/12/2020 00:14הגב לתגובה זוצ'ארלי מונגר שותפו של וורן באפט, טוען שמדובר באילוזיה הפיננסית הגדולה ביותר שהיתה אי פעם (=נותן לדוגמא את אפל שברקשייר היא מחזיקת המניות הכי גדולה בה)...ומנגד כאלה שטוענים ש-2021 תהיה שנת צמיחה ופריחה, במיוחד כשהחיסונים יעצרו את הקורונה. האם יופיע איזה "סוס שחור" שישבית את האופוריה?...הכול ייתכן
- 1.חסנו את עצמכם וקנו זהב (ל"ת)יוסי 17/12/2020 22:40הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49% , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.
בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המורכב של אינטל
החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.