הנפקה פעמון תחילת מסחר
צילום: DIRTT
Top5

חמש ההנפקות הגדולות של 2020 - האם המשקיעים הרוויחו משהו?

שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי, אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של השנה ומה נשאר לנו בכיס

עדי ברזילי |

שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של 2020 שסחפו אחריהן המוני משקיעים מכל העולם והאם הם הרוויחו מההנפקות האלה:

 

אז ההנפקה החמישית בגודלה השנה שייכת לוורנר מיוזיק גרופ (WARNER MUSIC GROUP), חברת תקליטים אמריקאית, שהונפקה ביוני ושייכת ללן בלווטניק האוליגרך היהודי שפועל גם בישראל. וורנר הונפקה אמנם לפי שווי של 12 מיליארד דולר אבל בתהליך ההנפקה עצמו עלתה לשווי של 15 מיליארד דולר.

המשקיעים שנכנסו מיד עם תחילת המסחר כבר נאלצו לשלם 27 דולר למניה שאמנם עלתה מעט בשבועיים הראשונים, אבל לאחר מכן ירדה ודשדשה במשך חודשים עד העליות של תחילת דצמבר.

נעבור להנפקה של רויאלטי פארמה (ROYALTY PHARMA PLC), חברת תמלוגים רפואיים, שהגיעה למקום הרביעי השנה. רויאלטי זינקה יותר מ-60% במהלך ההנפקה. אם היא התחילה את ה-IPO לפי שווי של 16 מיליארד דולר, בסוף אותו יום היא הגיעה לשווי של 26 מיליארד דולר.

כך בעצם המניה התחילה להיסחר במחיר של 44 דולר לפי השווי החדש, איבדה גובה, ונכון להיום כל מי שהשקיע בה מדיי-וואן הפסיד 3%.

 

דור-דאש (DOORDASH) חברת משלוחי המזון שנכנסה לבורסה רק לפני שבוע והפכה להנפקה השלישית בגודלה השנה. ביוני דור-דאש הוערכה בשווי של 15 מיליארד דולר אך בסיום תהליך ההנפקה לבורסה היא היתה שווה 59 מיליארד דולר. כמעט פי 4.

בסופו של דבר המניה של דור-דאש התחילה להיסחר בשווי של 182$ וירדה בשבוע מאז ההנפקה ל-160$, אם כי כמובן מוקדם מדי לדעת איך יעריכו אותה המשקיעים לאורך זמן.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההנפקה השנייה בגודלה השנה גם כן התרחשה ממש לפני כמה ימים והיא שייכת לאיר-בי-אנד-בי (AIRBNB) שדיממה לא מעט השנה בעקבות הקורונה. בתחילת תהליך ההנפקה אייר-בי-אנד-בי היתה שווה 47 מיליארד דולר ובסיומו זינקה לשווי של 68 מיליארד דולר וכך היא נכנסה לבורסה.

מי שקנה את אייר-בי-אנד-בי מיד בתחילת המסחר שילם 146$ למניה לפי השווי החדש והמוגדל של החברה ובינתיים, מאז, המניה איבדה גובה.

וההנפקה הגדולה של 2020 התרחשה בספטמבר והיא בינתיים ידידותית למשקיעים, וזו ההנפקה המדוברת של סנואופלק (SNOWFLAKE), חברת אחסון המידע בענן. סנואופלק הונפקה לפי שווי של בערך 30 מיליארד דולר ובמהלך ההנפקה יותר מהכפילה את השווי שלה והגיעה ל-70 מיליארד דולר.

המניה של סנופלק נחתה בבורסה במחיר של 245$ ומאז זיגזגה קשות, והקשתה על המשקיעים לישון בלילה. אבל נכון להיום סנופלק סוגרת עליות יפות של 34% כך שמי שהתמיד הרוויח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.