חמש ההנפקות הגדולות של 2020 - האם המשקיעים הרוויחו משהו?
שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי, אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של השנה ומה נשאר לנו בכיס
TOP5 אייר בי אנד בי דורדאש הנפקה וול סטריט וורנר מיוזיק טופ5 כלכלה עולמית מסחר בשוק ההון שוק ההון תיק השקעות שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של 2020 שסחפו אחריהן המוני משקיעים מכל העולם והאם הם הרוויחו מההנפקות האלה:
אז ההנפקה החמישית בגודלה השנה שייכת לוורנר מיוזיק גרופ (WARNER MUSIC GROUP), חברת תקליטים אמריקאית, שהונפקה ביוני ושייכת ללן בלווטניק האוליגרך היהודי שפועל גם בישראל. וורנר הונפקה אמנם לפי שווי של 12 מיליארד דולר אבל בתהליך ההנפקה עצמו עלתה לשווי של 15 מיליארד דולר.
המשקיעים שנכנסו מיד עם תחילת המסחר כבר נאלצו לשלם 27 דולר למניה שאמנם עלתה מעט בשבועיים הראשונים, אבל לאחר מכן ירדה ודשדשה במשך חודשים עד העליות של תחילת דצמבר.
- המדינה שבה הכי שווה לצאת לפנסיה - ומה תקבלו שם
- מפלצות: הבנקים הגדולים בעולם שמכניסים מאות מיליארדי דולרים בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נעבור להנפקה של רויאלטי פארמה (ROYALTY PHARMA PLC), חברת תמלוגים רפואיים, שהגיעה למקום הרביעי השנה. רויאלטי זינקה יותר מ-60% במהלך ההנפקה. אם היא התחילה את ה-IPO לפי שווי של 16 מיליארד דולר, בסוף אותו יום היא הגיעה לשווי של 26 מיליארד דולר.
כך בעצם המניה התחילה להיסחר במחיר של 44 דולר לפי השווי החדש, איבדה גובה, ונכון להיום כל מי שהשקיע בה מדיי-וואן הפסיד 3%.
דור-דאש (DOORDASH) חברת משלוחי המזון שנכנסה לבורסה רק לפני שבוע והפכה להנפקה השלישית בגודלה השנה. ביוני דור-דאש הוערכה בשווי של 15 מיליארד דולר אך בסיום תהליך ההנפקה לבורסה היא היתה שווה 59 מיליארד דולר. כמעט פי 4.
בסופו של דבר המניה של דור-דאש התחילה להיסחר בשווי של 182$ וירדה בשבוע מאז ההנפקה ל-160$, אם כי כמובן מוקדם מדי לדעת איך יעריכו אותה המשקיעים לאורך זמן.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ההנפקה השנייה בגודלה השנה גם כן התרחשה ממש לפני כמה ימים והיא שייכת לאיר-בי-אנד-בי (AIRBNB) שדיממה לא מעט השנה בעקבות הקורונה. בתחילת תהליך ההנפקה אייר-בי-אנד-בי היתה שווה 47 מיליארד דולר ובסיומו זינקה לשווי של 68 מיליארד דולר וכך היא נכנסה לבורסה.
מי שקנה את אייר-בי-אנד-בי מיד בתחילת המסחר שילם 146$ למניה לפי השווי החדש והמוגדל של החברה ובינתיים, מאז, המניה איבדה גובה.
וההנפקה הגדולה של 2020 התרחשה בספטמבר והיא בינתיים ידידותית למשקיעים, וזו ההנפקה המדוברת של סנואופלק (SNOWFLAKE), חברת אחסון המידע בענן. סנואופלק הונפקה לפי שווי של בערך 30 מיליארד דולר ובמהלך ההנפקה יותר מהכפילה את השווי שלה והגיעה ל-70 מיליארד דולר.
המניה של סנופלק נחתה בבורסה במחיר של 245$ ומאז זיגזגה קשות, והקשתה על המשקיעים לישון בלילה. אבל נכון להיום סנופלק סוגרת עליות יפות של 34% כך שמי שהתמיד הרוויח.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
