הנפקה פעמון תחילת מסחר
צילום: DIRTT
Top5

חמש ההנפקות הגדולות של 2020 - האם המשקיעים הרוויחו משהו?

שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי, אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של השנה ומה נשאר לנו בכיס

עדי ברזילי |

שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של 2020 שסחפו אחריהן המוני משקיעים מכל העולם והאם הם הרוויחו מההנפקות האלה:

 

אז ההנפקה החמישית בגודלה השנה שייכת לוורנר מיוזיק גרופ (WARNER MUSIC GROUP), חברת תקליטים אמריקאית, שהונפקה ביוני ושייכת ללן בלווטניק האוליגרך היהודי שפועל גם בישראל. וורנר הונפקה אמנם לפי שווי של 12 מיליארד דולר אבל בתהליך ההנפקה עצמו עלתה לשווי של 15 מיליארד דולר.

המשקיעים שנכנסו מיד עם תחילת המסחר כבר נאלצו לשלם 27 דולר למניה שאמנם עלתה מעט בשבועיים הראשונים, אבל לאחר מכן ירדה ודשדשה במשך חודשים עד העליות של תחילת דצמבר.

נעבור להנפקה של רויאלטי פארמה (ROYALTY PHARMA PLC), חברת תמלוגים רפואיים, שהגיעה למקום הרביעי השנה. רויאלטי זינקה יותר מ-60% במהלך ההנפקה. אם היא התחילה את ה-IPO לפי שווי של 16 מיליארד דולר, בסוף אותו יום היא הגיעה לשווי של 26 מיליארד דולר.

כך בעצם המניה התחילה להיסחר במחיר של 44 דולר לפי השווי החדש, איבדה גובה, ונכון להיום כל מי שהשקיע בה מדיי-וואן הפסיד 3%.

 

דור-דאש (DOORDASH) חברת משלוחי המזון שנכנסה לבורסה רק לפני שבוע והפכה להנפקה השלישית בגודלה השנה. ביוני דור-דאש הוערכה בשווי של 15 מיליארד דולר אך בסיום תהליך ההנפקה לבורסה היא היתה שווה 59 מיליארד דולר. כמעט פי 4.

בסופו של דבר המניה של דור-דאש התחילה להיסחר בשווי של 182$ וירדה בשבוע מאז ההנפקה ל-160$, אם כי כמובן מוקדם מדי לדעת איך יעריכו אותה המשקיעים לאורך זמן.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההנפקה השנייה בגודלה השנה גם כן התרחשה ממש לפני כמה ימים והיא שייכת לאיר-בי-אנד-בי (AIRBNB) שדיממה לא מעט השנה בעקבות הקורונה. בתחילת תהליך ההנפקה אייר-בי-אנד-בי היתה שווה 47 מיליארד דולר ובסיומו זינקה לשווי של 68 מיליארד דולר וכך היא נכנסה לבורסה.

מי שקנה את אייר-בי-אנד-בי מיד בתחילת המסחר שילם 146$ למניה לפי השווי החדש והמוגדל של החברה ובינתיים, מאז, המניה איבדה גובה.

וההנפקה הגדולה של 2020 התרחשה בספטמבר והיא בינתיים ידידותית למשקיעים, וזו ההנפקה המדוברת של סנואופלק (SNOWFLAKE), חברת אחסון המידע בענן. סנואופלק הונפקה לפי שווי של בערך 30 מיליארד דולר ובמהלך ההנפקה יותר מהכפילה את השווי שלה והגיעה ל-70 מיליארד דולר.

המניה של סנופלק נחתה בבורסה במחיר של 245$ ומאז זיגזגה קשות, והקשתה על המשקיעים לישון בלילה. אבל נכון להיום סנופלק סוגרת עליות יפות של 34% כך שמי שהתמיד הרוויח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.