חמש ההנפקות הגדולות של 2020 - האם המשקיעים הרוויחו משהו?
שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי, אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של השנה ומה נשאר לנו בכיס
שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, שנת המשבר הכלכלי אבל גם שנת ההנפקות בבורסה. בדקנו מי היו חמש ההנפקות הגדולות של 2020 שסחפו אחריהן המוני משקיעים מכל העולם והאם הם הרוויחו מההנפקות האלה:
אז ההנפקה החמישית בגודלה השנה שייכת לוורנר מיוזיק גרופ (WARNER MUSIC GROUP), חברת תקליטים אמריקאית, שהונפקה ביוני ושייכת ללן בלווטניק האוליגרך היהודי שפועל גם בישראל. וורנר הונפקה אמנם לפי שווי של 12 מיליארד דולר אבל בתהליך ההנפקה עצמו עלתה לשווי של 15 מיליארד דולר.
המשקיעים שנכנסו מיד עם תחילת המסחר כבר נאלצו לשלם 27 דולר למניה שאמנם עלתה מעט בשבועיים הראשונים, אבל לאחר מכן ירדה ודשדשה במשך חודשים עד העליות של תחילת דצמבר.
- המדינה שבה הכי שווה לצאת לפנסיה - ומה תקבלו שם
- מפלצות: הבנקים הגדולים בעולם שמכניסים מאות מיליארדי דולרים בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נעבור להנפקה של רויאלטי פארמה (ROYALTY PHARMA PLC), חברת תמלוגים רפואיים, שהגיעה למקום הרביעי השנה. רויאלטי זינקה יותר מ-60% במהלך ההנפקה. אם היא התחילה את ה-IPO לפי שווי של 16 מיליארד דולר, בסוף אותו יום היא הגיעה לשווי של 26 מיליארד דולר.
כך בעצם המניה התחילה להיסחר במחיר של 44 דולר לפי השווי החדש, איבדה גובה, ונכון להיום כל מי שהשקיע בה מדיי-וואן הפסיד 3%.
דור-דאש (DOORDASH) חברת משלוחי המזון שנכנסה לבורסה רק לפני שבוע והפכה להנפקה השלישית בגודלה השנה. ביוני דור-דאש הוערכה בשווי של 15 מיליארד דולר אך בסיום תהליך ההנפקה לבורסה היא היתה שווה 59 מיליארד דולר. כמעט פי 4.
בסופו של דבר המניה של דור-דאש התחילה להיסחר בשווי של 182$ וירדה בשבוע מאז ההנפקה ל-160$, אם כי כמובן מוקדם מדי לדעת איך יעריכו אותה המשקיעים לאורך זמן.
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- טבע קופצת ב-5%, דל מזנקת ב-7%; הנאסד״ק עולה ב-1%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
ההנפקה השנייה בגודלה השנה גם כן התרחשה ממש לפני כמה ימים והיא שייכת לאיר-בי-אנד-בי (AIRBNB) שדיממה לא מעט השנה בעקבות הקורונה. בתחילת תהליך ההנפקה אייר-בי-אנד-בי היתה שווה 47 מיליארד דולר ובסיומו זינקה לשווי של 68 מיליארד דולר וכך היא נכנסה לבורסה.
מי שקנה את אייר-בי-אנד-בי מיד בתחילת המסחר שילם 146$ למניה לפי השווי החדש והמוגדל של החברה ובינתיים, מאז, המניה איבדה גובה.
וההנפקה הגדולה של 2020 התרחשה בספטמבר והיא בינתיים ידידותית למשקיעים, וזו ההנפקה המדוברת של סנואופלק (SNOWFLAKE), חברת אחסון המידע בענן. סנואופלק הונפקה לפי שווי של בערך 30 מיליארד דולר ובמהלך ההנפקה יותר מהכפילה את השווי שלה והגיעה ל-70 מיליארד דולר.
המניה של סנופלק נחתה בבורסה במחיר של 245$ ומאז זיגזגה קשות, והקשתה על המשקיעים לישון בלילה. אבל נכון להיום סנופלק סוגרת עליות יפות של 34% כך שמי שהתמיד הרוויח.
סימבוטיק אתר החברהמניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%
סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט
סימבוטיק Symbotic 11.24% , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.
הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.
גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.
מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר עם וולמארט
וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.
גרינלנד (X)ארה"ב ודנמרק ינסו לפתור את משבר גרינלנד
המשא ומתן המשולש עשוי להתחדש בדצמבר בנואוק, בירת גרינלנד, לאחר עיכוב ממושך בעקבות דרישת טראמפ לרכוש את האי
לאחר חודשים של מתיחות דיפלומטית, נציגים בכירים מארצות הברית, דנמרק וגרינלנד צפויים להתכנס בדצמבר בנואוק לחידוש שיחות משולשות בנושאים צבאיים ואזרחיים. הפגישה, אם תתקיים כמתוכנן, תהיה החידוש הפורמלי הראשון של הדיאלוג מאז ינואר 2025, אז חידש הנשיא דונלד טראמפ את דרישתו להעברת הריבונות על גרינלנד לארה"ב. הדרישה, שהועלתה שוב במרץ 2025 עם אמירה כי ארה"ב "תלך עד הסוף" כדי להשיג שליטה, הובילה לדחיית הפורומים הדיפלומטיים הקבועים שהיו אמורים להתקיים בקיץ.
הרקע לחידוש השיחות כולל פגישות הכנה שנערכו בספטמבר לבקשת ממשלת גרינלנד החדשה, שנבחרה בבחירות במרץ 2025. הממשלה החדשה, בראשות מפלגת דמוקרטיט שזכתה בכ-30% מהקולות, מקדמת עצמאות הדרגתית מדנמרק תוך שמירה על שיתופי פעולה בינלאומיים. גורמים במשרד החוץ הדני מסרו כי השיחות יתנהלו על פי הפרוטוקול הרגיל, אך קיימת אי-ודאות מסוימת בשל המתיחות המתמשכת.
המסגרת הדיפלומטית מבוססת על שתי ועדות מרכזיות. הוועדה הקבועה, שהוקמה ב-1991, אחראית על שיתוף הפעולה הביטחוני, כולל ניהול בסיס פיטופיק (לשעבר תולה) בצפון-מערב גרינלנד. הבסיס משמש למעקב לווייני ומכ"מי ומאויש בכ-150–200 אנשי צוות אמריקאים. הוועדה נפגשת מדי שנה לטיפול בנושאי תחזוקה, סביבה וביטחון פנים.
ב-2004 הוקמה הוועדה המשותפת, המטפלת בנושאים אזרחיים כגון מסחר, מחקר מדעי וסביבה. בפגישה האחרונה, באוקטובר 2024, דנו הצדדים בהשקעות במכרות מינרלים נדירים ובתוכניות חינוך. הוועדות יצרו שגרה יציבה במשך עשרות שנים, אך דרישות טראמפ שיבשו אותה והפכו את גרינלנד לנקודת חיכוך ביחסי ארה"ב-סקנדינביה.
- החברה שטסה 70% לאור השקעה אפשרית של ממשל טראמפ
- מקרון בגרינלנד: “האי לא למכירה – צרפת תסייע להגן עליו”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סערת טראמפ: חידוש דרישה אסטרטגית
הרעיון האמריקאי לרכוש את גרינלנד אינו חדש – כבר ב-1946 הציעה ארה"ב לדנמרק 100 מיליון דולר תמורת האי, וההצעה נדחתה. טראמפ העלה את הנושא שוב ב-2019 וב-2025, כחלק ממדיניות "אמריקה קודמת" המדגישה שליטה במשאבים ובמיקומים אסטרטגיים. הוא טען כי גרינלנד חיונית לביטחון הלאומי בשל מיקומה באזור הארקטי, פוטנציאל המשאבים שלה (נפט, גז, מינרלים נדירים כגון ניאודימיום ויטריום) והצורך להתמודד עם השפעה סינית ורוסית גוברת.
