מדדעים עולים עלייה חיובי
צילום: ipopba; Istock

האם צריך לפחד משחזור של משבר הדוט.קום?

השווים המטורפים ושוק ההנפקות הרותח מזכירים לרבים את הימים שלפני משבר הדוט.קום. מה דומה ומה שונה בין השוק של היום לשוק של אז?
ארז ליבנה | (8)

העליות החדות, השיאים בנאסד"ק, הרתיחה בשוק ההנפקות - כל אלה מזכירים לרבים את תקופת בועת הדוט.קום. הזיכרון הוא לא חיובי - אחרי העליות הקיצוניות, הגיעה מפולת כואבת שלקח הרבה שנים להתאושש ממנה. החשש שמה שקורה כעת זה תרחיש חוזר של מה שקרה אז. שלומי כהן, מומחה למניות בוול סטריט ויועץ בעברו לקרנות שונות, לא סבור שנחזור לתרחיש של מפולת. אבל גם הוא סבור שצריך להיות מאוד זהיר בשווקים. 

כך או כך, יש דעות לשני הכיוונים. האופטימיים מנפנפים במהפכה טכנולוגית ענקית, בריבית אפסית, בכסף גדול שמחפש השקעה. הפסימיים מסתכלים על החברות ולא מבינים איך הן מתומחרות במכפילי רווח של 50, 60, 100 ויותר. אז נכון שאין נביאים, אבל כדאי וחשוב ללמוד ולהפנים מה שהיה בהיסטוריה - ההיסטוריה תמיד חוזרת (מבלי להתחייב על תאריך מדוייק)     

כשכל העולם ציפה בכיליון עיניים לבאג 2000 הידוע לשמצה והמאכזב באותה המידה, בדצמבר 1999, הוכנסה חברה אחת, יאהו שמה, למדד ה-S&P 500. אז, בימים שלפני שגוגל GOOGLE (GOOG) השתלטה על האינטרנט, יאהו היה מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בעולם. מאז החברה התרסקה, נמכרה והפכה לפרטית. אז, החדשות על הכנסתה למדד, הקפיץ את המניה ב-64%.

 

בכלל, אמצע שנות ה-90 היה המקום להיות בשווקים הפיננסיים, בעיקר אם אתה משקיע במניות הייטק, שהיו הלחמניות החמות של השוק.  שוק ההנפקות שבר שיאים עם ביקושים שהקפיצו את מחירי המניות לשמיים, לעיתים גם אם החברות היו ללא הכנסות, ובטח שללא רווחים.

זו הייתה תחילתה של תקופה שבה הסקטור החדש הזה נראה כמי שהולך לשבור את כל הכלכלה הישנה. כל מה שהריח ממחשבים, אוטומטית קפץ. ראשית תקופת האקזיטים ומכירות של חברות כמו ICQ הישראלית ב-400 מיליון דולר, DSP ב ב-1.6 מיליארד דולר  ואחר כך הגיע האקזיט הישראלי הגדול מכולם, זה שמסמן יותר מכל את בועת הטכנולוגיה - כרומטיס שנמכרה תמורת 4.8 מיליארד דולר למרות שהיתה חברה ש"חיה" רק שנתיים.  

מדד הנאסד"ק עלה בלמעלה מפי 5 בתקופה הבועתית -  מקצת פחות מ-1,000 ב-1995 ל-קצת יותר מ-5,000 נקודות בתחילת שנות האלפיים. ההתרסקות, כיאה לנפילה חופשית, הייתה הרבה, יותר מהירה אבל היא גם לקחה את הזמן שלה. כמו שמשחררים בלון פתוח והוא מתחיל להשתולל בחלל ובסוף קורס על הקרקע, אז ככה הגיבו השווקים להתרסקות. השוק איבד את זה.

 

באמצע מארס 2000 הנאסד"ק עמד על 5,048 נקודות, בסוף המשבר בתחילת אוקטובר 2002, הוא נפל בקרוב ל-77% ונעמד על 1,140 נקודות. עד סוף 2001, מרבית חברות הדוט.קום, אותם סטארטאפים שהרוויחו בלי סוף נמחקו לגמרי מהמסחר והעולם הגשמי. אבל גם מניות של ענקיות כמו אינטל INTEL CORPORATION (INTC) וסיסקו  CISCO SYSTEMS (CSCO) איבדו 80% מערכן. זו הייתה התחתית. משם המדד חזר להתאושש.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה דומה ומה שונה בין היום לאז?

נחזור לימינו אנו. כמו יאהו אז, טסלה  TESLA INC (TSLA) נהנית מראלי שהקפיץ את שוויה מתחילת נובמבר ב-50% - רק בגלל שהיא נכנסת מחר למדד ה-S&P 500. המניה קפצה בלמעלה מ-600% מתחלת השנה. יחד עם שוק ה-SPAC הרותח – שלדים בורסאיים שמוקמים לצורך שילוב עסקים פרטיים בתוכן – שהכניס לשוק פלופים כמו חברת ניקולה המקרטעת, חברת airbnb (ABNB) הנפיקה ביום חמישי האחרון במחיר של 68 דולר למניה, קפצה בגבוה היומי ל-163 דולר למניה (140%) ונסגרה ביום שישי על קצת יותר מ-129 דולר למניה.

 

105% ביומיים זה לא רע בכלל ומזכיר לוותיקי השוק הנוכחי יותר מדי את הימים הרחוקים ההם. אגב, כמו במקרה של זום (ZM) לפניה, בעת ההנפקה מניית ABB, מניה של חברת תעשיה אירופאית גדולה, קפצה בשל טעות בזיהוי של לא מעט סוחרים שחשבו שהם קונים את המניה של אייר בי.אן.בי.

 

גם העליות הבלתי נפסקות מייצרות השוואות מתבקשות. לא משנה כמה מדדי ה-PMI גרועים או מספר המובטלים בארה"ב מאמיר, המדדים המובילים מנותקים ופורצים קדימה על צמד סוסי הפרא שנקראים ריבית אפסית והזרקות אשראי מהפד'; אלה שסוחבים מעלה את עגלת שווקי המניות. וככל שהעגלה עולה, כך גם השוויים – כמו בימים שלפני הדוט.קום.

 

אז מה בעצם מבדיל בין היום לאז? קודם כל השוק התבגר. המילה הייטק אמנם עדיין קוסמת, אבל זו לא אותה הילה. היום חברה בלי תוכנית עסקית משמעותית, יכולת לייצר הכנסות וסקיילינג – כלומר הגדלת פעילות למספרים הגדולים – לא תקבל את אמון המשקיעים. אז, תוכנית עסקית הייתה בגדר המלצה בלבד, היום בכלל לא מסתכלים עליך אם לא עברת שלושה סבבי גיוס ב-VC.

 

שנית, בניגוד לאז, שהרגולטורים נתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם, היום השווקים הפיננסיים, במיוחד לאור המגפה, מווסתים. אפשר לומר שהם מווסתים יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. זה אמנם לא מבטיח שהרגולטורים לא יתנו לשוק ליפול בעתיד, כרגע, כשעוד מדברים על לפחות עוד סבב אחד של חילוצים בארה"ב לבדה, המשאבה שמנפחת את השווקים תמשיך לפמפם להם חמצן כלכלי בעתיד הנראה לעין.

 

בכל מקרה, עוד לפני שהחלה 2020 ותחלואיה, רבים בשוק ציפו לתיקון לאור הראלי שחווינו ב-2019. התיקון הזה הגיע במארס, אבל מהר מאוד תוקן חזרה למעלה. השווים ב-2019 נתפסו כיקרים מדי, עכשיו הם כבר יותר יקרים. בסוף, בסוף, צריך לזכור את החוק הפיזיקלי הפשוט, מה שעולה חייב לרדת. הבעיה היא שאף אחד לא יודע מתי זה יקרה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מגיב 16/12/2020 12:16
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן פמפמו לנו ששוק הנדלן ובעיקר הדירות למגורים יתרסק וכבר כבר מעל עשור עם ריבית 0 אחוז והשוק ממשיך לעלות מוצא את נקודות האחיזה לעליות .....נו אז
  • 7.
    פופי 16/12/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    אמורה להגיע בקרוב - לפי חוקי הטבע
  • 6.
    ח 16/12/2020 10:36
    הגב לתגובה זו
    צריך לחכות לפחות שנתיים המשבר ממש בהתחלה והריסוקים בדרך.
  • 5.
    המצב בבורסות העולם אחיזת עיניים.קחו את הכסף וברחו.עכשיו (ל"ת)
    יוסי 16/12/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה הערכות השוק אחרי ההצגה של מכשיר ההדמיה החדשני? (ל"ת)
    מה עם NNOX 15/12/2020 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הננמי 15/12/2020 19:06
    הגב לתגובה זו
    במניות אתה קונה אויר וכך זה מתנפח כמו בלון נפוח
  • 2.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    תודה 15/12/2020 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק מזומן 15/12/2020 18:02
    הגב לתגובה זו
    רגולציה משרתת בנקים שטינקרים של רשויות המס וקבלני דירות.
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

מאסק (X)מאסק (X)
הטור של גרינברג

המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?

למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו



שלמה גרינברג |

אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות. 

קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות. 

מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?

הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם? 


פיטר תיל
פיטר תיל - קרדיט: טוויטר


דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,