סקטור הקנאביס העולמי הוא עדיין סקטור דינמי מאוד ומוטה רגולציה. כלומר, ישנם שינויים מהותיים שיכולים לעבור על השווקים באופן כללי וגם על שווקים במדינות ספציפיות. אפשר לראות את זה במדיניות ממשלתית למתן אישורים לשימוש בצמח לצרכים רפואיים – מי מחמיר יותר או פחות – אבל גם בגישה פנים מדינית ללגליזציה ולפתיחת שווקים נוספים. כמובן שכל אלה משפיעים על חברות בסקטור, שמחפשות גישה למקורות הכנסה נוספים תמורת מרכולתן.

בהתחשב בהיקף השוק המדובר, שינויים מסוימים יכולים להיות מהותיים יותר. כמו המקרה של ארצות הברית לדוגמה, שלטענת האנליסטית שירי עדן מקרן סלע, המתמחה בשוק הקנאביס, הופך להיות השוק הכי מעניין היום, בשל הסיכויים הגוברים של המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן לזכות בבחירות, מאחר והוא מוביל בפער דו ספרתי על הנשיא טראמפ.

"ארה"ב זה השוק הכי מעניין בעולם, בגלל שג'ו ביידן אמר כי הוא בעד אי הפללה ברמה הפדרלית אם ייבחר", אומרת עדן. "הדמוקרטים ניסו כבר להעביר את הסייף ביל (Safe Bill) כדי לאפשר לחברות להירשם לבורסה ולגייס שם כסף. ברני סאנדרס, שבמרוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית אמר כי ביום הראשון כנשיא ארה"ב הוא יבצע לגליזציה, נמצא בצוות 100 הימים של ביידן – כך שלשוק שם יש לא מעט פוטנציאל".

את הכדאיות הזו, רואים לטענתה במדד HMUS.CN, העוקב אחר מניות הקנאביס האמריקאיות ביחס לתשואה של מדד HMMJ.CN העוקב אחר מניות הקנאביס הקנדיות – שנחשב לשוק הפרוגרסיבי והגדול בעולם בגישתו למריחואנה. שני המדדים נמצאים בבורסה הקנדית, שם לחברות קנביס מותר להיסחר. בקיצור, נכון לכתיבת שורות אלה, מדד HMUS - שנשמע קצת כמו חומוס בעברית – עומד על תשואה של 0% השנה. לא מרשים במיוחד עד שמגלים שתשואת מדד HMMJ עומדת על מינוס 27.8%. הפער, כאמור, משמעותי.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"לפני שנה כבר התייחסתי לפער התמחור בין החברות האמריקאיות, יש פערי תמחור שהאמריקאיות מתומחרות בחסר ביחס לקנדיות, אז אנחנו רואים את צמצום הפער", היא אומרת. "בעיקרון, התועלת של האי-הפללה לא חשובה לחברות הציבוריות, הצפי הוא שזה יהיה רק השלב הראשון לקראת לגליזציה. גם אם ביידן לא ייבחר, כנראה שנראה שיפור בשנים הקרובות בתחום שם בשל סקרי דעת קהל מחייבים, המראים בבירור תמיכה גוברת בשימוש בקנאביס", הוסיפה.

על החשיבות של ארה"ב

כל מה שארה"ב עושה היא עושה בגדול. כך גם בשוק הקנאביס, שצפוי לייצר לא מעט עניין בשנים הקרובות. הרי לא סתם כל הקמעונאים והיצרנים הגדולים בעולם מכוונים לשם. זה השוק הכי רווחי כמעט בכל תחום מכירות אפשרי, בשל ערכו וחוסנו של הדולר.

בשוק האמריקאי, עדן מצביעה על שתי מניות שנסחרות בבורסה בקנדה, שביצעו קפיצה משמעותית השנה. הראשונה היא טרוליב (TCNNF), שביצעה זינוק מרשים מתחילת השנה של למעלה מ-100%, מרמה של 10.2 דולר למניה לרמה של 22.4 דולר נכון לסגירה אתמול. לחברה שווי שוק של 2.5 מיליארד דולר והיא מהמובילות בשוק בפלורידה בתחום והיא נכנסת לשווקים חדשים בימים אלה. החברה גם גייסה 300 מיליון דולר לאחרונה כך שיש לה עוד מקום לייצר נכסים נוספים.

• מקאו חוזרת לחיים: המהמרים הכבדים שופכים מיליארדים והקזינו מזנק
• פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

המניה היא של קרן הריט IIPR, שייחודית בכך שהיא רוכשת מחקלאים שטחים ובאמצעות ליס-בק ל-15 שנה היא מסבה אותם למפעלי קנאביס. לחברה שווי של למעלה מ-2.7 מיליארד דולר, מחיר המניה עלה מ-76.3 דולר למניה בתחילת השנה, ל-126.6 דולר נכון לאתמול. או קרוב ל-69% במצטבר. אגב, מאז שהחברה החלה להיסחר בסוף נובמבר 2016, המניה זינקה בלא פחות מ-586%.

כמה חברות ישראליות מכוונות לשוק האמריקאי?

"כרגע אין בכלל. הישראליות מכוונות יותר לשוק האירופאי, בדגש על השוק הגרמני, למרות שיש שם פחות אישורים לקנאביס רפואי מאשר בישראל והוא נחשב לשוק רווי. אמנם פנאקסיה ישראל כבר עושה מהלכים כדי להיכנס לשוק שם, אבל החברות מכוונות לשם בגלל הרגולציה שהיא הכי מחמירה באיחוד. מי שיעמוד ברגולציה הגרמנית, זה יקל עליו להיכנס לשווקים אחרים כמו צרפת, איטליה, יוון ועוד מדינות אירופאיות".

מה עם השוק הישראלי?

"גם בשוק הישראלי יש שינויים לטובה, הראשון הוא הפיילוט של יואב קיש, שחברות הקנאביס יוזילו 60 מוצרים ובתמורה יקבלו אישור לייצא. כרגע, 2 החברות הכי קרובות ליצוא זו פנאקסיה שמחזיקה בתקן האירופי וחברת שיח מדיקל -3.71% שמייצרת תפרחות וחומרי גלם לפנאקסיה.

"בכל מקרה השוק הרפואי בישראל גדל ואנחנו כנראה בדרך ל-100 אלף מטופלים עד סוף השנה. ההערכות הן שתוך שנה עד שנה וחצי המספר צפוי לגדול פי 2, אלא אם יהיה נס גלוי ותהיה לגליזציה שתטרוף את הקלפים.

עד כמה הקורונה והרצון של המדינה לייצר מקורות הכנסה נוספים יכולים לתרום ללגליזציה?

"נכון לכרגע, הבעיה המרכזית היא פוליטית. אני יודעת שהמפלגות החרדיות מונעות ניסיונות ללגליזציה. המסר שפחות מדברים עליו הוא שראינו שהרבה מאוד אנשים במדינות שעברו לגליזציה, משתמשים בזה.

"אבל השימוש הוא לא רק רפואי או פנאי, השימוש לא דיכוטומי. כל אחד משתמש בקנאביס לצרכיו, בין אם זה כאבי גב כרוניים, כאבי ראש או מחזור. זה גם מאפשר לכולם להגיע לחומר מפוקח ואיכותי בלי להעמיס על הרופאים ומערכת הבריאות. בכל מקרה, כרגע מחכים שיורידו את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים, מה שיהפוך אותו למוצר של מעל הדלפק ויכול לייצר הכנסות יפות לשחקניות בשוק".

מבחינת איכות הגידולים, האם יש לישראליות מה למכור מול האירופאים, האמריקאים והקנדים?

"המוצרים הישראליים הם בסטנדרט גבוה. החממות פה, הן חממות עם בקרת אקלים שנותנות שליטה די גבוה. כשהשוק באירופה יבשיל, אני מאמינה שיהיה מקום לכולם. בכל מקרה, בשנה הקרובה וכל עוד היצוא בחיתוליו, זה לא יהיה מקור הכנסה משמעותי".

מה עם נושא היבוא?

"לפי מחקר שערכתי, היכולת המצרפית של כלל חברות גידול הקנאביס בישראל הוא 300 טון תפרחת. זה לא כולל את היבוא מאוגנדה. רק מה שמגודל בארץ. כך שאין צורך אמיתי ביבוא".