יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC Taiwan Semiconductor . -0.85%  שולפת מהמגירה תוכנית השקעה שאפתנית של 100 מיליארד דולר בארצות הברית, אך טרם היא נכנסת בכל הכול לאמריקה, היא נוקטת בזהירות ומשאירה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שלה בבית. דווקא המהלך הזהיר הזה עשוי להיות מועיל במיוחד לאינטל Intel Corp -7.45%  , המתחרה האמריקאית שנאבקת לשמר את מעמדה בתחום ייצור השבבים.

במעמד חגיגי בבית הלבן השבוע, הכריז מנכ"ל TSMC, סי.סי וואי, על תוכנית מרחיקת לכת שתכלול הקמת שלושה מפעלי שבבים חדשים, שני מתקני אריזה וקמפוס מחקר ופיתוח בארצות הברית. הודעה זו מהווה הרחבה משמעותית של התחייבויות קודמות, כאשר החברה כבר הבטיחה בעבר להשקיע כ-65 מיליארד דולר בתשתיות ייצור אמריקאיות.

ממשרד הנשיאות בטייוואן נמסרה למחרת הבהרה חשובה: טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר של החברה יישארו באי הטייוואני. אמנם TSMC התחייבה להביא את תהליך הייצור החדשני שלה בטכנולוגיית 2 ננומטר למפעליה באריזונה עד שנת 2028, אולם זאת בפיגור של מספר שנים אחרי הטמעת הטכנולוגיה במפעלים בטייוואן. פער זה יוצר חלון הזדמנויות עבור אינטל וגם מציב סימני שאלה לגבי האסטרטגיה הטכנולוגית של ארצות הברית.

האיום במכסים כבדים עומד במרכז האסטרטגיה האמריקאית להחזרת תעשיית השבבים לאדמתה. הנשיא טראמפ לא הותיר מקום לספק בעניין, כאשר הצהיר בבירור: "אם ייצרו את השבבים בטייוואן וישלחו אותם לכאן, יוטל עליהם מכס של 25%, 30% או אפילו 50%, ושיעור זה רק ילך ויגדל. ייצור מקומי יהיה פטור ממכסים אלה." הצהרה זו משקפת את רצונה של ארצות הברית להבטיח עצמאות אסטרטגית בתחום קריטי זה.

• אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל
• אינטל זינקה ב-10%: דיווחים על הזמנת ייצור מאפל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשקעה המסיבית צפויה לפגוע ברווחיות של TSMC. מינג-צ'י קואו, מהאנליסטים המובילים בתחום, צופה כי המפעלים האמריקאיים יפעלו בשולי רווח גולמי של 30%-35% בלבד, וכאשר יגיעו לתפוקה מלאה, הם עלולים להפחית את שולי הרווח הכוללים של החברה ב-1.5%-2%. למרות זאת, הצעד נתפס כהכרחי מבחינה אסטרטגית, במיוחד לאור האיום במכסים כבדים והלחץ הפוליטי הגובר.

רכישת חלק מאינטל ירדה מהפרק

בעקבות ההכרזה המתוקשרת, התפוגגו השמועות אודות אפשרות ש-TSMC תרכוש את פעילות הייצור הכושלת של אינטל או תיכנס לשותפות אסטרטגית עמה. "היקף ההכרזה של יום שני נראה כמוריד מהפרק תוכניות להשתלטות או למיזם משותף בין TSMC לבין מתקני הייצור של אינטל," כתב האנליסט טימותי ארקורי מבנק ההשקעות UBS. "העובדה שלא הייתה כל התייחסות לאינטל או למפעליה מחזקת הערכה זו."

עם זאת, אינטל ממשיכה להתמודד עם קשיים משמעותיים בתחום הייצור. החברה נאלצה לדחות את פתיחת מפעלי הייצור החדשים באוהיו לשנת 2030-2031, כאשר במקור תכננה להשלים את הקמתם כבר ב-2025. עיכוב דרמטי זה ממחיש את האתגרים הטכנולוגיים והפיננסיים העומדים בפני החברה האמריקאית.

• סימבוטיק מנפיקה מניות וצונחת ב-17%
• סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

למרות הקשיים, דווקא האסטרטגיה הזהירה של TSMC עשויה להעניק לאינטל הזדמנות לצמצם פערים. החברה האמריקאית מפתחת את תהליך ה-18A שלה, והדיווחים מצביעים על כך שחברות מובילות כמו אנבידיה וברודקום כבר בוחנות אותו. אם אינטל תצליח במאמציה, היא עשויה לחזור למעמדה כמובילה טכנולוגית בתחום, לאחר שנים של נסיגה לעומת יריבתה הטייוואנית.

נזכיר, תהליך ה-18A (או Intel 18A) הוא שם הקוד לטכנולוגיית ייצור השבבים העתידית המתקדמת של אינטל. בתעשיית השבבים, ה"A" מתייחס ל-"Angstrom" (אנגסטרום), יחידת מידה קטנה יותר מננומטר. טכנולוגיית ה-18A של אינטל נחשבת לשווה-ערך למה שמתחרים מכנים תהליך ייצור של כ-1.8 ננומטר, שהוא מתקדם מאוד.

הקרב על עתיד תעשית השבבים

הקרב על עתיד תעשיית השבבים העולמית אינו רק עניין טכנולוגי או מסחרי, אלא גם גיאופוליטי מהמעלה הראשונה. עבור לקוחות אמריקאיים כמו אפל, אנבידיה, קוואלקום ו-AMD, המציאות החדשה מציבה דילמה מורכבת: מחד, הרצון להפחית תלות בשרשרת אספקה חשופה למתחים בין-לאומיים, ומאידך, הצורך להמשיך ולהשתמש בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר כדי לשמר יתרון תחרותי.

השאלה המרכזית הנותרת פתוחה היא האם TSMC תקבל בסופו של דבר פטור ממכסים עבור השבבים המתקדמים שתמשיך לייצר בטייוואן. החברה מספקת מרכיבים קריטיים לחברות אמריקאיות מובילות, ואי-ודאות זו מהווה מקור לדאגה בקרב לקוחותיה. אנבידיה, למשל, תלויה באופן כמעט מוחלט ב-TSMC לייצור השבבים המתקדמים המשמשים לבינה מלאכותית, תחום שהוא כעת חזית הצמיחה הטכנולוגית העולמית.

ההחלטה של TSMC לפצל את אסטרטגיית הייצור שלה בין טייוואן לארה"ב מהווה סימן נוסף לשינוי הדרמטי בגלובליזציה הטכנולוגית. בעוד שבעשורים האחרונים ראינו מגמה של ריכוז ייצור בטייוואן ובמזרח אסיה לשם מקסום יעילות וצמצום עלויות, כעת אנו עדים לתהליך של ביזור מחדש המונע משיקולים של ביטחון לאומי וחוסן אסטרטגי.

מבחינת הממשל האמריקאי, ההשקעה המסיבית של TSMC מסמלת הצלחה חלקית בלבד. בעוד שהיא ממחישה את היכולת לפתות ולהמריץ חברות זרות להשקיע בארצות הברית, היא גם מבליטה את הקושי בהשגת העצמאות הטכנולוגית המלאה שאליה הממשל שואף. הפער הטכנולוגי בין המפעלים האמריקאיים לאלו שבטייוואן צפוי להימשך לפחות בטווח הבינוני.