ארד: הרווחים גדלו ב-10% ל-8.5 מיליון שקל ברבעון
חברת ארד מפרסמת היום את התוצאות שלה לרבעון הראשון בשנת 2005, הכנסות החברה שמרו על יציבות ועמדו על 75.5 מיליון שקל, מול הכנסות בהיקף של 75.3 מיליון שקל בעת המקבילה.
הרווח הנקי לרבעון גדל בכ-10% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הצליחה לשפר את אחוז הרווח מסך ההכנסות ל-11% מול 10% בעת המקבילה, ומקורות המעורים בעסקי החברה מסרו כי מדובר בנתון טוב למדי, שכן המתחרות האמריקניות של ארד, מציגות רווחיות בשיעור של כ-5% מסך ההכנסות.
מנכ"ל קבוצת ארד, גבי ינקוביץ, מסר כי בחברה "שמחים לסכם רבעון חמישי ברציפות של רווח נקי בשיעור של כ-10%. הרבעון מאופיין בשמירת הפרמטרים החיוביים שהושגו בשנת 2004, עמידה ביעדים התפעוליים, יציבות בשיעורי הרווחיות ויצירת תזרים מזומנים מפעילות שוטפת. במהלך הרבעון המשכנו במימוש תכנית העבודה להחדרת מוצרי ה- AMR לשוק האמריקאי והגדלת מרכיב מוצרי ה- AMR מסך מכירות הקבוצה המהווים כיום כ-53% מהכנסות הקבוצה".
בתוצאות הרבעון כלולה הכנסה חד פעמית בסך כ-600 אלף דולר בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19 בנושא רישום מסים נדחים. בנטרול הכנסה זו, שיעור הרווח מהמחזור ברבעון שחלף עומד על כ-10%.
במהלך שנת 2004 נמכרו אחזקות הקבוצה בשתי חברות בנות אשר הכנסותיהן לרבעון הראשון של שנת 2004 הסתכמו בכ-2 מיליון שקל. בנטרול הכנסות אלו - ההכנסות לרבעון הראשון של שנת 2004 מסתכמות בכ-73.3 מיליון שקל.
הרווח הגולמי לרבעון הסתכם בכ-31.6 מיליון שקל, שיעור של כ-42%, לעומת כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיעור של כ-41%. השיפור נובע בעיקרו מעליה של מרכיב המכירות של מוצרי AMR המגלמים שיעור רווח גולמי גבוה יותר מאשר המוצרים ללא יישומי AMR.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-10 מיליון שקל, שיעור של כ-13.2%, לעומת כ-9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיעור של כ-13.1%. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-9.4 מיליון שקל, לעומת כ-15.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ינקוביץ הוסיף "אנו מאמינים כי בשנת 2005 נמשיך בצמיחה הדו-ספרתית תוך שמירת המגמה בתמהיל המוצרים, הקפדה על היעילות התפעולית ורווחיות הקבוצה, במטרה להמשיך לייצר ערך לבעלי המניות".
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
