בחוק יום העצמאות התש"ט-1949, נקבע כי יום העצמאות הינו "חג מדינה" ויהיה בו "יום שבתון". כלומר, לענין ערב יום העצמאות חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג, כמצוין להלן:

סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה, זאת במקומות בהם עובדים 8 שעות ביום ושישה ימי עבודה בשבוע.

במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות עבודה ביום וחמישה ימי עבודה בשבוע ועליהם חל ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חלה ההוראה לפיה (סעיף 9 להסכם):

"בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

להבדיל משבת או כל חג אחר מתחיל יום העצמאות בחצות הלילה וסופו בחצות - לפיכך, מי שיעבוד ביום החג יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בימי חג (עפ"י הסכם או עפ"י החוק) אך ורק בגין עבודה בתחום השעות הנ"ל (לענין גמול בעד עבודה בחג ראה גליון וורקפון מס' 431).