אסיה חתמה בעליות שערים: הקוספי הקוריאני קפץ ב-1.7%
הברוסות האסיאתיות חתמו את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, אותן הובילו מניות הייצוא, לאחר שהפדרל רזרב הפגין יציבות במדיניות ההעלאה המדודה של שיעור הריבית בכלכלה החזקה בעולם (העלה את הריבית בארה"ב פעם נוספת ב-0.25% לגובה של 3%).
ביפן יתחדש המסחר ביום שישי. המשקיעים היפנים חוגגים כבר מספר ימים. לאחר שחזרו מחופשת 'חג הטבע' וחגגו את יום החוקה (אתמול) יתפנו היום (רביעי) לחגוג את יום האזרח.
בהונג קונג טיפס היום ההנג סאנג ב-0.32% לרמה של 13,938.23 נקודות. הקוספי הקוריאני הגדיל לעשות וקפץ ב-1.7% לרמה של 929.35 נקודות.
כאמור, היו אלו מניות ענף הייצוא שעמדו במרכז המסחר ביבשת היום, שכן ארה"ב היא יעד הייצוא החשוב ביותר עבור החברות האסיאתיות. כך, טיפסה מניית סאמסונג אלקטרוניקס, שהינה הייצואנית הגדולה בדרום קוריאה, ב-2.1%. 83% ממכירות סאמסונג אלקטרוניקס ב-2004 הגיע מעבר לים. LG פיליפס LCD, השניה בגודלה בעולם בייצור מסכי LCD, קפצה ב-1.9%.
ובסינגפור, ונצ'ר קורפ, הגדולה במדינה בייצור מכשירי אלקטרוניקה למסחר, הוסיפה 1.4%. החברה מייצרת מדפסות עבור HP הענקית. טיוואן סמיקונדקטור, ספקית השבבים על פי הזמנה הגדולה בעולם, נהנתה גם היא מעליה ובשיעור של 0.4%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
