פינוטק: אנו עדיין צופים את החלשותו של הדולר

היחלשות שכזו בדולר צפויה לגרור התפתחותם של נושאים פוליטיים בשווקים. דברי מגננה מפוליטיקאים אמריקאיים יחלו להשמע בתדירות גבוהה
לי מור |

ממש לא ניתן לנסח זאת בשום דרך אחרת ? הנתונים האחרונים של מאזן המסחר האמריקאי היו פשוט נוראיים. ברמה השנתית, השפל של פברואר מביא את הגרעון המסחרי של ארה"ב לשיא של 6 אחוזי תוצר - עלייה דרמתית מ-4.8% בשנה שעברה.

במהלך החודשיים הראשונים של 2005, הגרעון המסחרי הממוצע לשנה היה גדול ב-33 מיליארד דולר מרמתו בסוף 2004. אכן, העלייה החדה במחירי הנפט היוותה גורם חשוב בפברואר, אולם גם לאחר ניכוי השפעת מחירי האנרגיה נותרה התרחבות משמעותית של הגרעון.

למען האמת, במהלך 12 החודשים שהסתיימו בפברואר 2005, הגרעון המסחרי מנוכה מחירי הנפט ומתואם אינפלציונית התרחב מ-39.2 מיליארד דולר ל-49.4 מיליארד דולר (בשיעורים חודשיים) - נתון אשר נמצא אחראי עבור חלקה הארי של התדרדרות המצב הגרעוני הכולל הריאלי במהלך אותם 12 חודשים (מ-51 מיליארד דולר בפברואר 2004 ועד 61.8 מיליארד דולר בפברואר 2005).

במונחים מקרו כלכליים, הגרעון המסחרי וכן הגרעון בחשבון השוטף מהווים סמלים לכלכלה שחיה מעבר לאמצעיה. אולם, היחלשותו של הדולר בעולם לא יצרה אפילו תיקון קל בחוסר האיזון החיצוני של ארה"ב. מעבר לכך, מאז פסגתו של הדולר ב-2002, הגרעון המסחרי התרחב מ-3.6% תוצר ל-6% תוצר כיום.

לארה"ב יש בעיה רצינית של עודף ייבוא אשר אינה מראה רגישות לשינויים בשערי חליפין. דו"ח הייבוא האחרון מבהיר את הנקודה הזו, בעודו מראה כי תמורות הייבוא היו גדולות ב-61% מתמורות הייצוא. היחלשות הדולר פשוט אינה יכולה לטפל בחריגת ייבוא מסדר גודל שכזה.

בעיית הייבוא לא תיעלם מעצמה. הייבוא הוא פשוט תוצר לוואי של הצמיחה בביקוש מקומי, בייחוד לצריכה פרטית. הביקוש המקומי בארה"ב, הביקוש למוצרים אמריקאיים, נמצא בצמיחה. לאור הגידול בביקוש המקומי, וגידול רחב עוד יותר בביקוש לייבוא, ארה"ב נמצאת במצב של צריכה מעבר לאמצעיה. אם ישנה תחרות כלשהי בנושא מחיה מעבר לאמצעים, תהיו בטוחים שהצרכן האמריקאי יזכה בפרס הראשון.

שעור החסכון הפרטי צנח לכיוון האפס ומשקי הבית לקחו על עצמם חוב ברמות שיא, בעודם מממנים משכנתאות על בתים יקרים יתר על המידה. נתון זה הפך מסוכן ביותר שכן מרבית הכלכלנים טוענים כי שוק הדיור נמצא בבועה שעלולה להתפוצץ כל רגע.

אם כן, היכן כל זאת מותיר את הדולר? מן הסתם, מצבו של הדולר אינו מוכתב באופן מלא ע"י הגרעון המסחרי, וכן אין הדולר מכתיב את מצבו של הגרעון. כמו כן, נכונה העובדה שלמרות הנתונים האיומים שנראו בשבוע שעבר, הדולר ראה עלייה מכובדת. בטווח הארוך, אני עדיין מאמין בהיחלשות הדולר. למרות שינוים חדים בטווח הקצר, הנובעים ברובם מהתנודתיות בשווקים, אני צופה כי הדולר ימשיך במגמת היחלשות.

היחלשות שכזו בדולר צפויה לגרור התפתחותם של נושאים פוליטיים בשווקים. דברי מגננה מפוליטיקאים אמריקאיים יחלו להשמע בתדירות גבוהה, הקוראים להתחזקות היואן ומיסים על ייבוא. למרות דרישות אלו, אני בספק אם האוכלוסיה האמריקאית תתחיל לשים לב ולתקן את חוסר האיזון שלה.

למרות כל זאת, מגננה היא בהחלט לא התשובה כאן. ה-G7 בהחלט לא יעמדו מנגד ויצפו באמריקאיים בעודם מחוקקים חוקים שכאלו, אל תצפו לכזו התרחשות. אולם, אם הדולר היה נחלש באופן פתאומי, הרטוריקה שהייתה נשמעת מכיוון הפוליטיקאים האמריקאיים עלולה הייתה ליצור עיוותים נוספים בשוקי המטבעות והמאזן המסחר.

הדולר צפוי להוותר חלש, ובהתבסס על מודלים מקרו-כלכליים, מרבית הסוחרים לטווח ארוך יסתכלו שנית על 1.28 כהזדמנות קניה חזקה באירו/דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.