נירלט הגדילה את ההכנסות ב-18% ל-240 מיליון שקל
יצרנית הצבעים קבוצת אוניברקול-נירלט מקבוצת שרם-פודים-קלנר, פרסמה היום את דו"חותיה הכספיים לשנת 2004. הדו"חות הכספיים מצביעים על צמיחה בהכנסותיה בשנת 2004, אשר הסתכמו בסך של כ-240 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-203.6 מיליון ש"ח ב-2003, גידול בשיעור של כ-18%.
גם הכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2004 מצביעים על צמיחה בשיעור של 18% והסתכמו ב-59.4 מיליון שקל, לעומת 50.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2003. הכנסות החברה ממכירות לייצוא גדלו אף הם בשנת 2004 בשיעור של 32% והסתכמו ב-35.1 מיליון שקל, לעומת 26.6 מיליון שקל בשנת 2003.
קבוצת אוניברקול-נירלט הציגה שיפור ניכר בכל מדדי הרווחיות שלה. הרווח הגולמי הסתכם בסך של כ-76.5 מיליון שקל, בהשוואה לסך של כ-64.1 מיליון שקל בשנת 2003, גידול בשיעור של כ-19%. השיפור המשמעותי ביותר הושג בשורת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בסך של כ-13.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ-6.9 מיליון שקל בשנת 2003, גידול בשיעור של כ-91%.
אוניברקול-נירלט מדווחת על רווח נקי בסך של 5.1 מיליון שקל בשנת 2004 לעומת רווח של כחצי מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 הציגה החברה רווח נקי של 900 אלף שקל, לעומת הפסד של 500 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מנכ"ל אוניברקול-נירלט, אלדד בן-משה, ציין כי הצמיחה החדה במכירות והשיפור הניכר בתוצאות העסקיות של הקבוצה בכל הפרמטרים הושגו על אף התנאים הכלכליים הקשים השוררים בענף הבנייה בישראל.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
