נירלט הגדילה את ההכנסות ב-18% ל-240 מיליון שקל
יצרנית הצבעים קבוצת אוניברקול-נירלט מקבוצת שרם-פודים-קלנר, פרסמה היום את דו"חותיה הכספיים לשנת 2004. הדו"חות הכספיים מצביעים על צמיחה בהכנסותיה בשנת 2004, אשר הסתכמו בסך של כ-240 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-203.6 מיליון ש"ח ב-2003, גידול בשיעור של כ-18%.
גם הכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2004 מצביעים על צמיחה בשיעור של 18% והסתכמו ב-59.4 מיליון שקל, לעומת 50.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2003. הכנסות החברה ממכירות לייצוא גדלו אף הם בשנת 2004 בשיעור של 32% והסתכמו ב-35.1 מיליון שקל, לעומת 26.6 מיליון שקל בשנת 2003.
קבוצת אוניברקול-נירלט הציגה שיפור ניכר בכל מדדי הרווחיות שלה. הרווח הגולמי הסתכם בסך של כ-76.5 מיליון שקל, בהשוואה לסך של כ-64.1 מיליון שקל בשנת 2003, גידול בשיעור של כ-19%. השיפור המשמעותי ביותר הושג בשורת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בסך של כ-13.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ-6.9 מיליון שקל בשנת 2003, גידול בשיעור של כ-91%.
אוניברקול-נירלט מדווחת על רווח נקי בסך של 5.1 מיליון שקל בשנת 2004 לעומת רווח של כחצי מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 הציגה החברה רווח נקי של 900 אלף שקל, לעומת הפסד של 500 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מנכ"ל אוניברקול-נירלט, אלדד בן-משה, ציין כי הצמיחה החדה במכירות והשיפור הניכר בתוצאות העסקיות של הקבוצה בכל הפרמטרים הושגו על אף התנאים הכלכליים הקשים השוררים בענף הבנייה בישראל.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
