נזק צפוי מסחבת ממשלתית בתיקון חוק היטלי הסחר
הממשלה נוקטת מזה 4 שנים בסחבת מיותרת בכל הקשור לתיקון חוק היטלי סחר, דבר הגורם נזק רב לעשרות מפעלים שאינם יכולים להתמודד בתנאי תחרות בלתי הוגנים. כך טוען דוד ארצי, הוא יו"ר ועדת סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל התעשייה האווירית, לקראת הדיון מחר ה-26 בינואר בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה.
ארצי, נציין, החליף בתפקידו את ארז ויגודמן, נשיא שטראוס-עלית שכיהן כיו"ר הוועדה לסחר חוץ של התאחדות התעשיינים בשנתיים האחרונות).
ארצי גילה, כי עשרות מפעלים מוותרים מראש ומעדיפים שלא להתלונן כלל על יבוא בהיצף, זאת בשל סירבולו של החוק. ולראייה, הוא אומר, בשלוש השנים האחרונות הוגשה לממונה על חוק היטלי סחר במשרד התמ"ת תלונה אחת בלבד להטלת היטל ביטחה בגין יבוא בהיצף.
ארצי קורא לממשלה ולוועדת הכלכלה של הכנסת לפעול לאלתר לשינוי המצב ולהתאים את החוק הישראלי להסכמי ההיצף והסבסוד של ארגון הסחר העולמי - על מנת לאפשר תנאי תחרות הוגנים במשק.
ארצי טוען, כי במסגרת תיקון לחוק היטלי סחר יש לבצע בין השאר את השינויים הבאים: להקים רשות עצמאית לסחר בינלאומי בראשות הממונה על חוק היטלי סחר. (בדומה לרשות להגבלים עסקיים). כאשר לממונה תהיה עצמאות וחופש פעולה מנהלי לביצוע תפקידיו המורכבים. כן רצוי לקבוע את תקציבה של הרשות בסעיף תקציבי נפרד כמשרד ממשלתי, ולאפשר לממונה להעסיק עובדים לפי חוזה אישי. להשאיר את נטל ההוכחה בנושא היצף, בכל הנוגע לנזק הממשי על כתפי המתלונן, אך משהובאו ראיות לכאורה על קיומו של יבוא בהיצף או על קיומה של סובסידיה יעבור נטל ההוכחה לשכמו של היצרן הזר, אשר כדי להמנע מהטלת היטל ? יאלץ להוכיח כי הראיות הן מחוסרות בסיס. לקצר את הליך הבדיקה ל-8 חודשים בלבד (לעומת יותר משנה על פי הצעת החוק), ולהטיל בחוק סנקציות כנגד הפרת משך זמן זה, או לקבוע כי בחלוף מועד מסוים, יראו את טענת המתלונן כאילו התקבלה והרשויות תאלצנה לעבור לשלב הבא של בירור התלונה.
בנוסף, להעניק לשר התמ"ת זכות עירעור על החלטות הוועדה המייעצת לנושא היצף. חוק היטלי סחר והצעת החוק הנוכחית, מעניקים לשר התמ"ת שיקול דעת האם להטיל היטלים לאחר קבלת המלצות הוועדה המייעצת, וזאת בהתחשב ביחסי החוץ של ישראל ובנימוקים הנוגעים למשק בכללותו. הצעת החוק חייבת לכלול התייחסות לתלונות בגין יבוא בהיצף או במחיר נתמך, הנובעות מזכייתם של יצרנים זרים במכרזים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
