נזק צפוי מסחבת ממשלתית בתיקון חוק היטלי הסחר
הממשלה נוקטת מזה 4 שנים בסחבת מיותרת בכל הקשור לתיקון חוק היטלי סחר, דבר הגורם נזק רב לעשרות מפעלים שאינם יכולים להתמודד בתנאי תחרות בלתי הוגנים. כך טוען דוד ארצי, הוא יו"ר ועדת סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל התעשייה האווירית, לקראת הדיון מחר ה-26 בינואר בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה.
ארצי, נציין, החליף בתפקידו את ארז ויגודמן, נשיא שטראוס-עלית שכיהן כיו"ר הוועדה לסחר חוץ של התאחדות התעשיינים בשנתיים האחרונות).
ארצי גילה, כי עשרות מפעלים מוותרים מראש ומעדיפים שלא להתלונן כלל על יבוא בהיצף, זאת בשל סירבולו של החוק. ולראייה, הוא אומר, בשלוש השנים האחרונות הוגשה לממונה על חוק היטלי סחר במשרד התמ"ת תלונה אחת בלבד להטלת היטל ביטחה בגין יבוא בהיצף.
ארצי קורא לממשלה ולוועדת הכלכלה של הכנסת לפעול לאלתר לשינוי המצב ולהתאים את החוק הישראלי להסכמי ההיצף והסבסוד של ארגון הסחר העולמי - על מנת לאפשר תנאי תחרות הוגנים במשק.
ארצי טוען, כי במסגרת תיקון לחוק היטלי סחר יש לבצע בין השאר את השינויים הבאים: להקים רשות עצמאית לסחר בינלאומי בראשות הממונה על חוק היטלי סחר. (בדומה לרשות להגבלים עסקיים). כאשר לממונה תהיה עצמאות וחופש פעולה מנהלי לביצוע תפקידיו המורכבים. כן רצוי לקבוע את תקציבה של הרשות בסעיף תקציבי נפרד כמשרד ממשלתי, ולאפשר לממונה להעסיק עובדים לפי חוזה אישי. להשאיר את נטל ההוכחה בנושא היצף, בכל הנוגע לנזק הממשי על כתפי המתלונן, אך משהובאו ראיות לכאורה על קיומו של יבוא בהיצף או על קיומה של סובסידיה יעבור נטל ההוכחה לשכמו של היצרן הזר, אשר כדי להמנע מהטלת היטל ? יאלץ להוכיח כי הראיות הן מחוסרות בסיס. לקצר את הליך הבדיקה ל-8 חודשים בלבד (לעומת יותר משנה על פי הצעת החוק), ולהטיל בחוק סנקציות כנגד הפרת משך זמן זה, או לקבוע כי בחלוף מועד מסוים, יראו את טענת המתלונן כאילו התקבלה והרשויות תאלצנה לעבור לשלב הבא של בירור התלונה.
בנוסף, להעניק לשר התמ"ת זכות עירעור על החלטות הוועדה המייעצת לנושא היצף. חוק היטלי סחר והצעת החוק הנוכחית, מעניקים לשר התמ"ת שיקול דעת האם להטיל היטלים לאחר קבלת המלצות הוועדה המייעצת, וזאת בהתחשב ביחסי החוץ של ישראל ובנימוקים הנוגעים למשק בכללותו. הצעת החוק חייבת לכלול התייחסות לתלונות בגין יבוא בהיצף או במחיר נתמך, הנובעות מזכייתם של יצרנים זרים במכרזים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
