אסיה: הבורסות חתמו במעורב - הניקיי ירד ב-0.5%
הבורסות האסייתיות חתמו את המסחר במגמה מעורבת. השוק היפני נעל את שעריו בירידות, כמו גם הבורסה בהונג קונג. הבורסה בטוקיו נסחרה בפסימיות יחסית עקב הערכות לא חיוביות לסדרה של נתוני מאקרו שעתידה להתפרסם השבוע בארה"ב. בעיקר חוששים ביפן מנתוני שוק העבודה, ומסדרה של תוצאות בתחומי הבנקאות והתרופות בכלכלה האמריקאית.
מדד הניקיי חתם בירידה של 0.51% לרמת 11,433.24 נקודות, מדד ההאנג סאנג ירד בהונג קונג ב-0.34% ל-13,528.50 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני עלה ב-0.38% ל-874 נקודות, בטאיוואן חתמה הבורסה בעליה של 0.12% ל-5,942 נקודות, אך בבומביי ירדה הבורסה ב-0.83% ל-6,361 נקודות.
מניות יצרנית האנטי-וירוסים היפנית טרנד מיקרו חתמו בירידה. בשווקים גברו ההערכות כי התחרות בשוק של יצרנית התוכנות והחומרה המגנה על רשתות עומדת לגבור ולקחת חלק גדול מרווחיות החברה. עיקר החשש נובע מהמהלך האחרון שביצעה מיקרוסופט בו הודיעה על רכישה של תוכנה שמתחרה בחלק מהמוצרים של טרנד מיקרו. המניות נפלו ב-3.8%.
אך מנגד עלו מניות תאגיד העל של אלקטרוניקה בידורית - סוני, ב-1.52%. המניות היו חריגות יחסית בנוף המניות היפני ביום המסחר החולף. כל זאת בזכות ענקית התוכנה האמריקאית מיקרוסופט שהודיעה על שיתוף פעולה עם סוני בתחום המוסיקה והבידור לבית.
מניות מבשלת הבירה היפנית סאפורו צנחו ב-2.4%. זאת לאחר שהמתחרה העיקרית בשוק הבירה היפנית - מבשלות אסאהי, הודיעה כי היא עומדת להכנס למשקאות בטעם בירה שאינם מיוצרים מלתת.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
