אסיה: הבורסות חתמו במעורב - הניקיי ירד ב-0.5%
הבורסות האסייתיות חתמו את המסחר במגמה מעורבת. השוק היפני נעל את שעריו בירידות, כמו גם הבורסה בהונג קונג. הבורסה בטוקיו נסחרה בפסימיות יחסית עקב הערכות לא חיוביות לסדרה של נתוני מאקרו שעתידה להתפרסם השבוע בארה"ב. בעיקר חוששים ביפן מנתוני שוק העבודה, ומסדרה של תוצאות בתחומי הבנקאות והתרופות בכלכלה האמריקאית.
מדד הניקיי חתם בירידה של 0.51% לרמת 11,433.24 נקודות, מדד ההאנג סאנג ירד בהונג קונג ב-0.34% ל-13,528.50 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני עלה ב-0.38% ל-874 נקודות, בטאיוואן חתמה הבורסה בעליה של 0.12% ל-5,942 נקודות, אך בבומביי ירדה הבורסה ב-0.83% ל-6,361 נקודות.
מניות יצרנית האנטי-וירוסים היפנית טרנד מיקרו חתמו בירידה. בשווקים גברו ההערכות כי התחרות בשוק של יצרנית התוכנות והחומרה המגנה על רשתות עומדת לגבור ולקחת חלק גדול מרווחיות החברה. עיקר החשש נובע מהמהלך האחרון שביצעה מיקרוסופט בו הודיעה על רכישה של תוכנה שמתחרה בחלק מהמוצרים של טרנד מיקרו. המניות נפלו ב-3.8%.
אך מנגד עלו מניות תאגיד העל של אלקטרוניקה בידורית - סוני, ב-1.52%. המניות היו חריגות יחסית בנוף המניות היפני ביום המסחר החולף. כל זאת בזכות ענקית התוכנה האמריקאית מיקרוסופט שהודיעה על שיתוף פעולה עם סוני בתחום המוסיקה והבידור לבית.
מניות מבשלת הבירה היפנית סאפורו צנחו ב-2.4%. זאת לאחר שהמתחרה העיקרית בשוק הבירה היפנית - מבשלות אסאהי, הודיעה כי היא עומדת להכנס למשקאות בטעם בירה שאינם מיוצרים מלתת.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
