חוסכי סלייס מתנגדים להסדר של המנהל המורשה

עשרות מחוסכי סלייס מתנגדים להסדר שהציע המנהל המורשה של סלייס אפי סנדרוב: "מקסם שווא שנועד לאפשר למנהל המורשה 'להחזיק' את כספי העמיתים תוך מתן חסינות לרגולטור"
רוי שיינמן |

עשרות מחוסכי סלייס מתנגדים להסדר שהציע המנהל המורשה של החברה, רו"ח אפי סנדרוב, כך לפי מכתב ההתגנדות שהוגש בשמם על ידי עוה"ד איתן ארז ומור בן שושן: "לא מדובר בתוכנית הסדר אלא במקסם שווא שנועד לאפשר למנהל המורשה 'להחזיק' את כספי העמיתים תוך מתן חסינות לרגולטור".

סנדרוב הגיש בקשה לבית המשפט בדרישה מפינברט להחזיר כספים בסך עשרות מיליוני דולרים שגויסו מעמיתי סלייס והושקעו בקרנות השקעה מעבר לים על ידי פינברט. הוא טוען שחלק גדול מהכספי לא שימש להשקעות ישירות אלא עבר לשימושים כמו הלוואות ללא בטחונות, תשלומים למקורבים, ואף מימון פעילות שוטפת של פינברט.

"המסמך המכונה 'תוכנית עקרונות' להסדר הוא מסמך ריק מתוכן, שאינו כולל כל תוכנית הסדר מפורטת ו/או תוכנית פעולה של המנהל המורשה ביחס לסילוק החבויות... לא מדובר בתוכנית הסדר אלא במקסם שווא אשר נועד לאפשר למנהל המורשה 'להחזיק' את כספי העמיתים ואת המשך צו עיכוב ההליכים כנגד החברה תוך מתן חסינות לרגולטור", נכתב במכתב. "במצב זה בו רב הנסתר על הגלוי ולא קיימת תכנית הסדר מפורטת, אישור העקרונות על ידי בית המשפט המכיל בתוכו ויתורים משמעותיים על זכויות החוסכים עלול להביא לפגיעה קשה בזכויות העמיתים". 

סנדרוב טוען כי פינברט ניהלה את הקרנות בצורה כושלת ולכן יש להעביר את השליטה בנכסים לקופת סלייס כדי לחלקם מחדש לעמיתים. לפי הערכותיו, נכסים בשווי 20 מיליון דולר נותרו בחשבונות ללא שימוש, 25 מיליון דולר ניתנו כהלוואות, ועוד כ-9.7 מיליון דולר הופנו לתפעול פינברט.

לטענת עוה"ד ארז ובן שושן, "תכנית העקרונות... מבקשת להפקיע את מעורבות החוסכים בניסיונות להשיב את כספם ומבקשת הלכה למעשה כי החוסכים המסווגים תחת קטגוריית 'הקרנות האדומות' לא יפריעו למנהל המורשה לעשות את עבודתו וימתינו שנים רבות מתוך תקווה שאולי יזכו לקבל פירורים מכספם".

לטענת עוה"ד ארז ובן שושן, "המתווה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. סעיף 70 א' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981 עניינו בהגשת "תכנית הסדר" ולא בהגשת תכנית להגשת תכנית הסדר.... תכנית העקרונות מבקשת לשלול מהחוסכים את זכויות התביעה כנגד גורמים קשורים וצדדים שלישיים ולהפקיד את השליטה בידי המנהל המורשה.

עוד לטענתם, "המנהל המורשה אינו האפוטרופוס של החוסכים והחוסכים מתנגדים בכל תוקף לוויתור על זכויות התביעה האישיות כנגד כל גורם דרוש. נראה כי מטרתו של סעיף זה היא לספק הגנה על הרגולטור שמינה את המנהל המורשה על מנת שהחוסכים יידרשו לנהל הליך ארוך מייגע ומורכב על מנת לממש את זכותם בדין לתבוע אותו".

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד הם טוענים כי "המנהל המורשה מסרב באופן בלתי נתפס לחשוף לחוסכים את ההסכמות אליהם הגיע עם משפחת גולדברג (שהינם חלק מבעלי השליטה) ובעניין זה הגישו החוסכים בקשה נפרדת וטרם ניתנה החלטה. המנהל המורשה גם מסרב לחשוף כל מידע ביחס לשכר המנהל המורשה והגורמים מטעמו, לרבות פירוט כל התקבולים והתשלומים ששולמו מיום ניהול ההליך וזאת חרף העובדה כי במסגרת תכנית העקרונות הוצאות אלו מושתות על החוסכים וכאשר הפיקוח על הוצאות ההליך מתבצע לא על ידי בית המשפט הנכבד אלא על ידי הממונה, אשר התרשל קשות בפרשה זו. בעניין זה תלויה ועומדת בקשה מטעם החוסכים לחשיפת המידע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל