אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

האם בהייטק מגייסים הרבה יותר ממה שמספרים לנו?

קיים פער של יותר מ-30% בין מספר חברות ההייטק שגייסו ופרסמו זאת במדיה לבין אלו שלא פרסמו - למה זה קורה, מה אומרים ברשות החדשנות ומדוע חברות לא מפרסמות גיוסים?
ד"ר אדם רויטר | (5)
נושאים בכתבה הייטק

לפני חודשיים חיסונים פיננסים קיבלה לקוחה חדשה, חברת הייטק שגייסה 150 מיליון דולר. אך הגיוס הענק הזה לא פורסם בשום מקום. זה לא הופיע בכלל במדיה, הכל מתחת לרדאר. כל הכסף הגיע ממשקיעים זרים, חלקם כאלו שמעולם לא השקיעו בישראל לפני כן. 150 מיליון דולר הוא סכום גיוס שקשה להסתיר אותו, אך עובדתית, הם הצליחו. היו כמה מקרים נוספים וזה הביא אותי לשאול - מה קורה כאן?

הפערים בין הדיווחים לאמת

מסתבר שזה לא מקרה יחיד והתופעה הפכה נפוצה למדי. לפי לאומיטק ו-IVC, ב-12 החודשים האחרונים קיים פער של יותר מ-30% בין מספר חברות ההייטק שגייסו ופרסמו זאת במדיה לבין אלו שלא פרסמו את דבר הגיוס ופער של 35% בין ההיקף הכספי של הגיוסים בפועל לבין מה שפורסם! ז"א שסכומי הכסף הזורמים בפועל להייטק הישראלי גבוהים בהרבה ובאופן ניכר ממה שמספרים לנו.

לאור המגמה הזו, IVC ולאומיטק הוסיפו אומדנים הנוגעים להיקף האמיתי של מספר החברות שגייסו והיקף ההון שגויס בפועל. האומדנים האלו מבוססים על מידע לא ציבורי שקיים בידי IVC ולאומיטק, אך מכיוון שאינו רשמי הן אינן יכולות לפרסם אותו עם שם החברה המגייסת או כל פרט אחר עליה.

להלן גרף שפרסמו המתאר גם את מספר החברות שגייסו בפועל (בקו מקווקו):

גרף

 

להלן גרף של היקפי הגיוס בפועל (במיליוני דולרים, בקו המקווקו):

 גרף2

ניתן לראות שברבעון השלישי של 2024 למשל, פורסמו גיוסים רשמיים בהיקף של 2.44 מיליארדי דולרים כשבעצם ע"פ האומדנים גייסו 3.68 מיליארדים. הבדל של 1.24 מיליארדי דולרים ברבעון בודד זהו פער עצום! בארבעת הרבעונים האחרונים הפער הצטבר לכדי 3.4 מיליארדי דולרים! סה"כ לכן גויסו בארבעת הרבעונים האחרונים 13 מיליארדי דולרים.

אם בוחנים מספרים אלו לעומת ארבעת הרבעונים שלפני כן בהם נצברו גיוסים בכמעט 10 מיליארדי דולרים, הפער מצטבר לכדי יותר מ-30%.

מדוע זה כה חשוב? ידיעת מספרי האמת היתה משפרת את מצב הרוח העכור של הציבור, שמקריאת חלק מהפרשנויות במדיה הכלכלית מניח שהמצב גם בהייטק הישראלי הוא "לא משהו" ו"המשקיעים הזרים כמעט לא מגיעים". אלא שכאמור זה לא רק לא נכון אלא רחוק מאד מהאמת.

אך כפי שאמר לי בכיר מאד ברשות החדשנות - רובם של הגיוסים האלו סופם להתגלות והעיקר שהכסף מגיע. בכל מקרה כל הגיוסים ידועים כמובן למדינת ישראל באמצעות רשות המיסים, שמקבלת את הדיווחים הכספיים של כל חברות ההייטק, באמצעות פירמות ראיית החשבון המלוות אותן.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מדוע חברות לא מפרסמות גיוסים?

בעבר ועד לא מזמן היתה תחרות סמויה או גלויה בין היזמים בעולמות ההייטק ל"מי גדול יותר". הכוונה להיקף הגיוס כמובן. גיוס גדול משמעו הצלחה גדולה. זה היה הפרמטר המרכזי שהינחה לא מעט מן היזמים הישראליים, וודאי הצעירים שבהם. ברור שככל שיש יותר כסף בקופה, הסיכוי להצליח – משתפר. אבל בין זה לבין מי שבסוף באמת מצליח קיים פער גדול מאד הקשור לאינספור פקטורים נוספים.

בכל מקרה חלק מהיזמים הפסיקו לפרסם. היזמים לא השתנו – האווירה השתנתה. אלו לא זמנים לפרסם שאתה נורא מצליח, שאתה מגייס סכומי עתק.

קרה דבר נוסף. נפל אסימון שהוא כה ברור וידוע בכל עולם העסקים. מכירים את התופעה שמישהו מקים דוכן פלאפל מצליח ואז אחרי כמה זמן מישהו מקים לידו עוד דוכן ואחרי זה מגיע גם מתחרה שלישי. ברור כעת לרבים בהייטק את מה שהיה תמיד נכון: ככל שמצליחים להסתיר זמן רב יותר מה חברה מפתחת, כך התחרות פחותה וכך אפשר לצמוח בשקט, מבלי שמתחרים יכנסו ויתחרו בטריטוריה על ההתחלה.

זה ההסבר העיקרי שקיים ככל הנראה כיום בשוק ההייטק הישראלי. אתה מכניס משהו חדש ומהפכני לשוק, מדוע שתתן למתחרים פוטנציאליים את הרעיון והם יתחילו להצטופף מההתחלה ואולי יגייסו גם הרבה יותר כסף ממך? תעבוד מתחת לרדאר, תפתח בשקט, צא לשוק בשקט, תתחיל למכור בשקט ורק בשלב זה כבר יבחינו בך ויתחילו לחקות אותך. השגת לעצמך יתרון תחרותי של זמן יקר. בעולמות ההייטק יש לזה שם: שלב ה"חמקנות" Stealth.

על רקע התופעה הזו, אייל ניב שותף מנהל בקרן פיטנגו פירסט שרואיין בכלכליסט טען ש(בניגוד למה שנדמה לנו): "יש כנראה מספיק התחלות בנייה של סטארט־אפים והנוף היזמי לא השתנה". הוא הוסיף משהו שמחזק את האומדנים וציין שפיטנגו פירסט, המתמחה בהשקעות בשלבים ראשונים, השקיעה לאחרונה השקעות שקטות בשש חברות, כאלו שלא פורסמו ואפילו לא מופיעות בפורטפוליו של הקרן.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    Smotrich's English 18/12/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
    אם יחליטו מה נראה ואיזה ערוץ נראה , אתה יכול לשכוח מכל ההייטק המסריח שלך
  • 3.
    מבין 27/11/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    אהבתי
  • 2.
    בהכנת הכתבה הכותב השתמש ברגיעון (ל"ת)
    קליגולה 23/11/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שפרור נאה 22/11/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעוותת בכל כך הרבה דרכים. מעניין מה המוטיבציה לכתוב אותה.
  • מנסים להציג אפסייד כשבפועל אנחנו לפני צונאמי (ל"ת)
    רון 22/11/2024 18:49
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.