מערכת הלייזר מתקרבת להפוך למבצעית - האם אנחנו מוגנים, כל השאלות והתשובות
מגן אור יום חג לאלביט מערכות, לרפאל ולמשרד הביטחון וצה"ל, וכן גם לנו האזרחים. משרד הביטחון רכש מערכות "מגן אור" בהיקף של 2 מיליארד שקל מרפאל ואלביט מערכות שמספקת את יכולות הלייזר. המערכות האלו ישתלבו בכיפת ברזל ויספקו מענה רחב יותר לאיומים מהאוויר. האם הלייזר יצליח מול הכטב"מים? האם אנחנו נהיה מוגנים יותר כשהמערכת תיכנס לשימוש? הנה כל מה שצריך לדעת
מהי מערכת "מגן אור" ומתי תהפוך למבצעית?
"מגן אור" (או Iron Beam) היא מערכת לייזר קרקעית שפותחה בשיתוף מפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה) וחברת רפאל, ואמורה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל. המערכת נועדה להתמודד עם איומים אוויריים בטווחים קצרים של עד 10 ק"מ באמצעות קרן לייזר חזקה במיוחד בהספק של 100 קילו-וואט, אשר מתעלה על מערכות מקבילות בעולם. על פי הערכות, המערכת היתה אמורה להיכנס לשירות מבצעי באמצע 2025. אבל ההזמנה של משרד הביטחון מרפאל ואלביט עשויה לבטא התקדמות מהירה יותר וכניסה למערך מבצעי מוקדם מהצפוי. על פי הערכות מומחים המערכת תהיה מבצעית תוך חודשים עד 6 חודשים.
יתרונות וחסרונות: עד כמה "מגן אור" יעילה?
בניגוד ליירוטים על ידי כיפת ברזל, שעלויותיהם מוערכות בכ-60-100 אלף דולר ליירוט בודד, מערכת "מגן אור" עשויה לצמצם באופן משמעותי את עלויות היירוט. לדוגמה, מערכת לייזר דרום קוריאנית לטווחים קצרים מיירטת בעלות של כ-1.5 דולר ליירוט בלבד, בעוד המערכת הבריטית המקבילה, "דראגון פייר", עולה כ-13-15 דולר ליירוט. המערכת הישראלית עוצמתית יותר ומתמודדת עם איומים רחוקים ומגוונים יותר והעלות כנראה דולרים בודדים ליירוט.
כתבות קשורות:
מגן אור תהפוך בחודשים הקרובים למבצעית; רפאל ואלביט קיבלו הזמנה ממשרד הביטחון
- מגנים על אילת - "אור איתן" תיפרס בעיר
- מגן אור תהפוך בחודשים הקרובים למבצעית; רפאל ואלביט קיבלו הזמנה ממשרד הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד היתרונות הללו, אחד האתגרים המרכזיים בשימוש בלייזר הוא תלותו במזג האוויר - ערפל, עננים ואובך עשויים להפריע לפעילות.
בנוסף, הלייזר מצריך מספר שניות כדי לחמם את המטרה עד לרמה שבה היא מנוטרלת, כך שהוא מתאים פחות למטחי ירי מסיביים בהם נדרשים יירוטים סימולטניים.
האם המערכת מהווה תחליף לכיפת ברזל?
למרות העוצמה של "מגן אור", היא אינה מהווה תחליף מלא לכיפת ברזל, אלא מערכת משלימה. המערכת פועלת בטווחים קצרים יותר מכיפת ברזל, אך יכולה לסייע במצבי עומס, ובכך לחסוך בעלויות האופרטיביות של ההגנה האווירית. כמו כן, יהיה הרבה יותר "כוח אש" ולכן מטבע הדברים הסיכוי לפגיעה עולה. מכאן שברגע שהמערכת תיכנס לשימוש, אנחנו נהיה בטוחים יותר, אבל אין ביטחון הרמטי.
- "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
האם יהיו פיתוחי לייזר נוספים?
זה עוד רחוק, אבל אלביט שאחראית על יכולות הלייזר במערכת מגן אור, מפתחת מערכות לייזר למטוסים. זה עשוי להיות גורם מכריע בקרבות העתיד, אין יכולות כאלו לאף גורם וזה יאפשר ירי לייזר בהיקף גדול ולמרחקים משמעותיים ממטוסים. זה ישמש בקרבות אוויר ולתקיפה וזה גם יחסוך באופן משמעותי בעליות השוטפות. המו"פ הזה מתקדם, אבל יש עוד שנים לא מעטות עד שיגיע לשטח.
מי מוביל בתחום הלייזרים בעולם?
כנראה שישראל היא המובילה העולמית. לצד ישראל, מדינות כמו קוריאה הדרומית ובריטניה מפתחות מערכות לייזר דומות. קוריאה כבר החלה בייצור המוני של מערכת בלוק, אם כי עוצמתה נמוכה מזו של מגן אור. בריטניה פיתחה את מערכת Dragonfire ונמצאת בשלבים ראשוניים של ניסויים, אך היא בפער מאחורי ישראל.
כיצד העסקה משפיעה על החברות הישראליות?
- 3.סכנה 29/10/2024 08:55הגב לתגובה זותחשבו איך אפולו חזרה לכדור הארץ, ותבינו איך ניתן להתגבר בקלות על הלייזר.
- 2.Nikki 29/10/2024 08:35הגב לתגובה זותפסיקו לבלבל תמוח על פתרונות לא קיימים, אם היתה קיימת צתחילת המלחמה הנוכחית יכולנו לדעת אם היא טובה נבד כל איום
- 1.מנשר 29/10/2024 08:02הגב לתגובה זועל פי האמור בכתבה , הלייזר איננו עוצמתי מספיק ויעילות המבצעית מוטלת בספק ,איננו יעיל נגד נחילי כטב"מ שהם יהיו חלק מנשק העתיד, מוגבל בגלל תנאי מזג אויר ולכן בימי חחורף איננו מעשי, ציפוי מגן מחזירי אור יקטינו את יעילות בצורה משמעותית וקיצורו של דבר, איננו יותר מצורה לא כל כך חכמה לשאוב כסף שנחוץ כל כך , מהמדינה, עדיף היה סוללות תותחי וולקן, זולים ויעילים הרבה יותר.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
