גיורא איילנד: "בוועדות התכנון יש משקל אפס לשיקולי ביטחון לאומי"
"באופן די מפתיע, כשאתם תשאלו את השאלה מי אחראי במדינת ישראל להגן על תשתיות לאומיות, התשובה היא אף אחד. אני 15 שנה מנסה לברר את השאלה. כשאתה מדבר עם שר האנרגיה או שרי אנרגיה אומרים אין בתקציב שלנו תקציב להגנה על תשתיות ומק' חיוניים בתחום האנרגיה, על מנת לתת לזה מענה צריך תקציב מיוחד, ואין. אתה מדבר עם שרי אוצר לדורותיהם, הם אומרים מה ז"א מי אחראי? משהב"ט אחראי, אבל הוא אחראי להגנת מדינת ישראל בכלל, כולל ואפילו בדגש נגד ירי תלול מסלול ואם שר הביטחון יחליט שרוצה להגן טוב יותר במיגון פיזי על תחנת כוח או ניטור, אז שווה לוותר על כיפת ברזל אחת, אז שימצא איזונים נדרשים כי זו אחריותו בסוף". כך אמר אלוף במיל' גיורא איילנד.
איילנד השתתף הבוקר בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל בתל אביב. לדבריו, "כשאתה מדבר עם שר הביטחון, הוא אומר אני אחראי? מה פתאום. כל שר אחראי לגזרתו. שר הבריאות ידאג למגן בתי חולים ושר התחבורה למגן תחנות רכבות ושר האנרגיה לדאוג להגנת מתקני אנרגיה וזה לא באחריותי. הדיאלוג לא נגמר בשום החלטה מחייבת נכון לעכשיו".
"נקודה 2, והיא מפתיעה, למשל תמ"א 75, אם יצטרכו לפנות את בזן בצפון ויצטרכו לייבא לא רק דלק גולמי אלא תזקיקי דלק, נעשית עבודה יסודית ביחס לחלופות איפה להחזיק אותן כמויות של דלקים ובכל העבודות שנעשו ובבחינת כל הפרמטרים וטבלאות שמשוות בין חלופות, אין מילה אחת על ביטחון. יש שיקולים של איכות סביבה, תחבורה, חשש אולי מרעידות אדמה באזורים מסוימים, הכל נכנס, אין שום שיקול בטחוני בכלל".
"אין הסתכלות מלמעלה למטה"
לדברי איילנד, "הנקודה השלישית היא מי בעצם קובע איפה תשתית בתחומים, אם זה אנרגיה או תשתית חיונית אחרת, איפה היא נבנית? התהליך בישראל לא כזה שיש הסתכלות מלמעלה למטה שאומרת למשל אם אנו צריכים להקים עוד תחנת כוח ויש צורך מבחינת הביקוש להקים עוד תחנת כוח בהיקף כזה וכזה, אז כשהמדינה מסתכלת בראייה כוללת ומסמנת פוליגונים באזורים שהם בסדר מבחינתה ואם יש אזורים שרוצים לקדם פרויקט, אז בבקשה, תעשו בתוך הפוליגון".
"זה לא קורה כך. התהליך הפוך, לגמרי BOTTOM UP. בא יזם ורוצה להקים תחנה בהיענות לביקוש, מוצא את הקרקע הכי זולה וזמינה ומאותו רגע מתחיל תהליך אישור ואם אין סיבה מיוחדת לפסול את המק' אז המקום יאושר למרות שמבחינה לאומית הוא יכול להיות 10 מבחינת עדיפותו אבל מבחינת היזם זה המקום הקרוב ביותר. לתשתיות לאומיות בכלל ותשתיות אנרגיה בפרט יש חשיבות ביטחונית רבה וחלק גדול מהם מוקם במקומות מאוד בעייתיים ולא משרתים שום דבר חוץ מאשר הנוחיות היחסית של אותו יזם".
"בוועדות התכנון יש משקל אפס לשיקולי ביטחון לאומי"
- "צמיחה שלילית של 2%": מה יקרה לכלכלה אם המלחמה תתפתח צפונה?
- מחליף קבוע לטוביה לוסקין: יוסף זינגר ימונה למנכ"ל גבעות עולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מזה, הוא הוסיף, "באופן שלא פחות ממדהים, גם כשהנושאים מגיעים לאישורים בוועדות התכנון, כולל בות"ל, אין משקל, אפס, לשיקולי ביטחון לאומי. אין אותם בכלל, ותגידו אבל זה לא נכון כי משרד הביטחון גם מיוצג שם והצבא מיוצג שם. נכון, הצבא מייצג שם את האינטרסים שלו. אם מקום מסוים מפריע לצבא באימונים או בתקשורת או מפריע בדבר אחר, אז הצבא מציג שם הסתייגויותיו כי לא טוב להקים את זה כאן וזה יפריע לטיסות חיל האוויר. אף אחד לא מסתכל על השאלה הרחבה והכוללת יותר הקשורה למיקום ולמיגון".
"אחת הטכנולוגיות שמצאו האיראנים והסורים לפני עשרות שנים שנותנת הביטחון המלא והטוב ביותר לתשתיות לאומיות זה במנהור, הוא תמיד יקר יותר כי עלויות המנהור הולכות וקטנות כתוצאה מטכנו' שהולכת ומשתפרת אבל בישראל אין שום תשתית לאומית אמיתית שנמצאת במנהור למרות שחלק גדול ממנה ראוי שתהיה במנהור. זה לא רק מיגון אבסולוטי נגד כל סוגי התקיפות שהאיראנים הדגימו, אלא כשאתה שם משהו במנהור האויב לא יודע איפה הנכס נמצא. כל הדבר הזה מוזנח לחלוטין".
"צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום"
לדבריו, "בטח לאור התקיפה האחרונה שהודגמה בשבת האחרונה. כנראה שיש פה צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום, אם זה חוות שרתים ואם זה תחנות כוח או מתקנים אחרים ולהכניס את השיקול הביטחוני גם לגבי המיקום וגם לגבי סטנדרט המיגון ושיהיה לכל הרוחות מישהו שיידע להכתיב את הדברים האלה כי אף אחד בישראל לא מתעסק בנושאים האלה".- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הנקודה האחרונה לגבי הקשר בין ביטחון לבין סוג האנרגיה. אחד הדברים שהצבא כן הגיע אליו למסקנה ויש על כך עבודה שנעשית בשבועות ובחודשים האלה אומרת שחלק גדול מאוד מהיכולת להבטיח שרידות זה על ידי יתירות. אתה משיג את זה כשיש לך הרבה ומפוזרים, במקום לשים מעט ביצים גדולות בסל אחד, אתה בונה הרבה מאוד ביצים קטנות שמפוזרות בהרבה מאוד מקומות. הצורך של ישראל להרחיב השימוש באנרגיה ירוקה ובעיקר סולארית, חשובה וגדולה לא רק בגלל שיקולי הגנת הסביבה אלא גם בגלל שיקולים ביטחוניים. מאות או אלפי מבנים שייתנו אנרגיה נדרשת ולא יהיו בחיבור למערכת החשמל הארצית או כאלה שיוכלו לפזר, עצם העובדה שהם מפוזרים במק' שונים, שיוכלו לתת מענה בצורה שמייצרת יתירות, זה צורך ביטחוני משמעותי. ככל שטכנו' אגירת אנרגיה הולכת ומשתפרת אז נכון להגדיל או להעצים את השימוש ולא להישאר בעניין של מעט יחסית תחנות כוח גדולות. מבחינה ביטחונית די מסוכנות.
"עוד מילה אחרונה, במסגרת אי התייחסות להגנת מתקני אנרגיה, לצבא יש יכולות להגן על מתקנים חיוניים בנוסף לכל מה שאנו יודעים על מע' כיפת ברזל וכו', ע"י מערכות שהן יותר שמירה אישית על מתקן והצבא עושה זאת לגבי מתקנים חיוניים לו אבל אף אחד לא מעלה על דעתו לעשות זאת על תחנות שלא שייכות למשרד הביטחון אבל חשיבות ההגנה עליהן לא פחותה בראייה לאומית. כל הנושא מוזנח ולא מטופל ולא עולה לדיון בתור בעיה".
- 3.יצחק 16/04/2024 20:50הגב לתגובה זוהיה בצמתים הכי חשובים ולא תיקן את הליקויים שציין בכתבה מעריץ אותו אבל למה עד היום אף חכם לא הרים דגל
- 2.בת אל 16/04/2024 13:19הגב לתגובה זוממובילי המאבק למען גיוס האברכים הפרזיטים לצה"ל.
- 1.נחמד! 16/04/2024 11:54הגב לתגובה זואחרי שכל תפיסות העולם הביטחוניות והמדיניות של גיורא איילנד הופרכו- אל חשש! אפשר לסמוך עליו בנושאים חדשים- אנרגיה! סיסמוגרפיה! איכות הסביבה! הידד!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
