יהודה זיסאפל
צילום: יחצ

מבכירי ההייטק בישראל - יהודה זיסאפל נפטר בגיל 82

רוי שיינמן | (5)
נושאים בכתבה יהודה זיסאפל

יהודה זיסאפל, אחד מבכירי תעשיית ההייטק בישראל, נפטר בגיל 82, כשנה לאחר שאחיו זוהר נפטר. זיסאפל היה אחת מהדמויות הדומיננטיות בתעשיית ההייטק והוא ואחיו זוהר הקימו יחד את רד שתחתיה הוקמו מעל 20 חברות, ושכבר בשנות ה-80 התחילו לייצא תחתיה מערכות אלקטרוניות.

למעשה, לפי מחקר של אונ' תל אביב שנערך ב-2012 נמצא כי האחים זיסאפל וקבוצת רד-בינת היוו הקרקע הפוריה ביותר ליזמים ישראלים כאשר 56 יזמים סדרתיים יצאו מהקבוצות שהקימו.

זיסאפל גם הקים את חברת ביטקום שעסקה בתחום התקשורת ששינתה בהמשך את שמה לבינת. זיסאפל היה בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת הטכניון בחיפה, ובעל תואר שני נוסף במנהל עסקים מהפקולטה לניהול בית הספר למוסמכים.

בדצמבר 1991 הקימו יהודה ורעייתו נאווה, פרופסור לנוירוכימיה באוניברסיטת תל אביב, את חברת התרופות "נעורים" שמייצרת מלטונין בשחרור מושהה לטיפול בנדודי שינה, זאת לאחר מחקרים שערכה נאווה על השפעות המלטונין. ביחד, האחים זיסאפל הקימו את חממת רד ביומד (RAD Bio-Med Incubator Ltd), חממה המספקת מקום, מימון ראשוני ושירותים שונים לפרויקטים בתחום הביו-רפואי.

בשנת 1977 זכה זוהר בפרס ביטחון ישראל ובשנת 1999 קיבל זוהר את פרס מפעל חיים מטעם התאגדות התעשיינים. בנוסף, הטכניום העניק ליהודה ולזוהר את התארים דוקטור לשם כבוד.

מריאן כהן, יו״ר  איגוד ההייטק, ספד לזיסאפל: ״יהודה זיספאל ז״ל היה מראשוני אלו שתרמו רבות לתעשיית ההייטק הישראלית ומן הבולטים, החשובים והמשמעותיים שבהם. איש חזון מרשים שבנוסף לתפקידיו העסקיים והציבוריים (היה אף יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי) דאג לעסוק בפילנתרופיה ואף השקיע מזמנו, מרצו ונסיונו להדריך יזמים צעירים במטרה לסייע להם ולהחזיר לקהילה לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות. עשרות רבות של יזמים ישראלים מצליחים צמחו מתוך חברות רד ובינת, וההיי-טק הישראלי מכיר הוקרה גדולה ליהודה וזוהר זיסאפל, ענקי התעשייה.

איבדנו איש חשוב ויקר מאבות תעשיית ההייטק בישראל. יהי זכרו ברוך".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "יהודה היה אחד ממייסדי תעשיית ההייטק בישראל, ונודע ביחד עם אחיו זהר, כמי שהתווה את הדרך לרבים שהגיעו אחריו. תרומתו העצומה לתעשיית ההייטק הישראלית לא תסולא בפז- הוא לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראלי והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים שהמשיכו את תנופת ההייטק בישראל. כמו כן יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, אשר כיום הנו איגוד ההייטק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל. תרומתו תהיה עימנו לעד. יהי זכרו ברוך".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שאול 10/03/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
    למה ?
  • הפוליטיקה בישראל לא נחשבת עיסוק מכובד (ל"ת)
    כלכלן 10/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יותם 10/03/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למניעת הכפייה הדתית במדינת ישראל
  • 1.
    יהי זכרו ברוך, אדם מיוחד חכם ערכי שתרם רבות (ל"ת)
    משקיען 10/03/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן 10/03/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    משפחה ציונית לעילא , יכלו להינות ממנעמי החיים בארה"ב
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: