בנקים
צילום: אילוסטרציה

איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר על פיקדון?

המודל העסקי של הבנקים עובד - מורידים מוקדם ומהר את הריבית על פיקדונות (כשהריבית עלתה הם העלו לאט ומאוחר); והפוך בהלוואות - מורידים לאט ומאוחר את הריבית
רוי שיינמן | (4)

ריבית בנק ישראל ירדה אתמול ברבע אחוז, אבל האמת היא שהבנקים התחילו להוריד את הריביות על הפקדונות כבר לפני מספר חודשים. אתמול ירדה הריבית ל-4.5%, אבל בבנקים אתם מקבלים, במקרה הטוב, סביב 4%. 

הבנקים ניצלו את ההערכה שהריבית תרד להוריד את הריבית בשלושה החודשים האחרונים מ-4.7%-4.8% לריבית הנוכחית. הם היו מתואמים בניהם. לא דווקא בדיבורים, אלא במעשים. התוצאה: הלקוחות נפגעו בסכומי עתק. אז כשמדברים איתכם על הבנקים שתורמים-עוזרים לתושבי העוטף ועוד, תזכרו שזה בטל לעומת הרווחים שלהם ודי בירידת הריבית בפיקדונות של החודשים האחרונים על כדי לספק להם רווחים שעולים על התמיכה.

כשהמגמה היתה הפוכה - של עליית ריבית, הבנקים התעכבו עם העלאת הריבית. שוב - ככה הרווחים שלהם גדולים יותר. מעלים בפיקדונות לאט, מורידים מהר. בהלוואות זה הפוך - מעלים ריבית מהר, מורידים לאט. זה המודל העסקי של הבנקים והוא עובד.

בנק ירושלים הקטן הוא הטוב מבין הבנקים המסורתיים עם ריבית קבועה לשנה של 4%. היתר אחריו וצפוי שהם יורידו את הריבית בהמשך להודעה של הנגיד אתמול, אם כי באופן חלקי - כעשירית האחוז. בוואן זירו נותנים ריבית משתנה - ריבית בנק ישראל פלוס 0.1%. מדובר על 4.6%, הרבה יותר מהבנקים האחרים, אבל צריך לזכור שיש סיכון - המשך הורדת הריבית תפגע בריבית בפיקדון.

תראו לבנק הצעה ממקום אחר - תקבלו עוד כמה עשיריות אחוז בפיקדון

אבל כדי שהפיקדון בוואן זירו יהיה פחות כלכלי מאשר הפיקדון הכי טוב בבנקים (בנק ירושלים עם 4%) צריך שהריבית תרד מהר והרבה. יש פער של 0.6% כשהנגיד מדבר על הורדה של 3 פעימות נוספות, לכל היותר לריבית של 3.75% בסוף השנה. אז רק בסוף שנה הריבית של וואן זירו תהפוך להיות דומה-קרובה לזו של בנק ירושלים וזה רק אם בבנק ירושלים לא יורידו ריבית והם צפויים להוריד.

מה שאנחנו רוצים לומר שבבנק הדיגטלי, נכון לעכשיו, יש את ההצעה הטובה ביותר וגם אם הפער יצטמצם מול הבנקים האחרים בראייה של שנה היא צפויה להיות עדיפה. אבל אתם לא בהכרח צריכים לעבור. מספיק שתגידו לפקיד הבנק שאתם רוצים לעזוב שהוא יתאמץ להוסיף לכם כמה עשיריות. תשפרו את הריבית על הפיקדון בבנק שלכם דרך משא ומתן. זה עובד. אחר כך תבדקו אם כדאי לכם לעזוב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחת שיודעת 02/01/2024 20:44
    הגב לתגובה זו
    פעם היה סימון כזה...כי פשוט בשוק ההון פיקדון בריבית בנק ישראל עפי הצפי לירידות ריבית....שווה ערך לכ4%...פשוט תסתכלו על המקמ...אגב לדעתי וואן זירו הוא היחידי שעל הזכות להפקיד אצלו פיקדון גובה לפחות 600 שח בשנה...שעל פיקדון של 100,000 שח זה 0.6%...אז בעצם ל100 א שח...
  • צביקה 02/01/2024 23:49
    הגב לתגובה זו
    לי יש פיקדון בבנק וואן זירו ואני לא משלם 600 שקל וגם לא שקל. עשיתי חשבון עם מסלול ללא עמלות וכל מה שאני עושה בבנק זה להפקיד לחיסכון
  • נילי 03/01/2024 16:59
    כנראה מהתקופה שהם היו נותנים פטור...אני ניסיתי השבוע והסבירו שהריביות זה רק למסלול וואן עם העמלות
  • 1.
    להעביר את הכסף לכספית ומקמים (ל"ת)
    כלכלן 02/01/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).