טנק צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל עם שורת צעדים לקידום שוק התשלומים בזמן המלחמה

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים נוספים להקלה על המשק בזמן המלחמה, הפעם בצורה של צעדים לקידום שוק האשראי - הרשימה המלאה בפנים
רוי שיינמן |

מלחמת חרבות ברזל משפיעה על המשק הישראלי בצורה משמעותית, אבל פגיעה ניכרת ניתן לראות גם בתחום האשראי והתשלומים - בדיקה של ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי העלתה כי היא נמוכה ב-9% מרמתה החזויה והגיעה ל-20% פחות בשפל. 

טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פעל בנק ישראל במספר מישורים שנועדו לחזק את היציבות והיעילות של המשק בתחום התשלומים, בהיבטי שימוש באמצעי תשלום מרחוק, אבטחת מידע והמשכיות עסקית והגברת התחרות בשוק, גם ע"י גידול מספר השחקנים הפיננסיים במשק אשר פעילותם הפיננסית מתחילה בתחום התשלומים. עם פרוץ המלחמה מטרות אלה הפכו לחשובות אף יותר שכן הפעילות הרציפה של מערכות התשלומים היא חיונית להמשך תפקודו של המשק. מתחילת המלחמה, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה עובדת במתכונת חירום ומקיימת הערכות מצב עם הגורמים השונים בשוק בתדירות גבוהה. המחלקה הקימה פורומים ייעודיים למצב החירום לצרכי שיתוף, פיקוח וגיבוש פתרונות בתרחישים שונים, ובמקביל ממשיכה לקדם את פעילותה הסדירה.

להלן ריכוז הצעדים שמפרסמת היום מחלקת מערכות תשלומים וסליקה על פעילותה השוטפת והייעודית לנוכח המלחמה:

1. העלאת תקרת הפקדת שיק בסלולר מ-50,000 שקל ל-100,000 שקל - הפקדת שיק בסלולר הוא אחד השירותים הדיגיטליים בהם הציבור ממשיך להשתמש כבשגרה, מרחוק, וללא צורך בהגעה לסניף בנק. הגדלת תקרת סכום ההפקדה בסלולר מאפשרת לציבור להפקיד שיקים בסכומים גבוהים אלה, מכל מקום בו זמינה רשת סלולרית או חיבור אינטרנטי.  לפי הערכת בנק ישראל, בטווח סכומים אלה מדובר בכ-1.65 מיליון שיקים בשנה, או ממוצע של כ- 137,000 שיקים בחודש, שהציבור יוכל להפקיד ללא שינוע פיזי במרחב הפתוח בתקופת המלחמה ולאחר-מכן. צעד זה תורם להמשך הפעילות העסקית במשק, להגברת המהירות והנוחות התפעולית בתהליך הפקדת שיקים אלה, ולהפחתת עלויות.

 

2. הרחבת הסטנדרטים לאבטחת מידע, הגנות סייבר, והמשכיות עסקית שיחולו על כל השחקנים בתחום כרטיסי חיוב, ליישום תוך שנה, וקריאה ליישום מידי ככל האפשר על-מנת לחזק את היציבות הפיננסית בתקופת המלחמה - סטנדרטים אלו יחולו על כל השחקנים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב בישראל, גם על שחקנים טכנולוגיים לא מפוקחים אשר הפכו בשנים האחרונות למשמעותיים בתהליך ביצוע עסקה בכרטיס חיוב. הסטנדרטים מתווספים לסטנדרטים ודרישות שחלים זה מכבר על שחקנים מסורתיים בתחום.

הסטנדרטים גובשו בשיתוף פעולה עם המשק במסגרת ועדת כרטיסי חיוב המנוהלת על-ידי אגף הפיקוח על מערכות תשלומים. עם פרסום המסמך היום, בנק ישראל קורא לכל הגורמים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב, לאמץ את הסטנדרטים המפורטים בו, מוקדם ככל האפשר, כדי להבטיח הגנה מרבית על פעילותם של הגופים ועל פעילות כרטיסי החיוב בישראל, במיוחד בימים המורכבים בהם נמצאת המדינה והחשש המוגבר למתקפות סייבר. שחקנים שלא יתאפשר להם להטמיע את הסטנדרטים באופן מהיר, נדרשים בכל מקרה לעשות זאת תוך שנה.  סטנדרטים אלו יהוו בהמשך תנאי לפעילות של כל הגורמים בשרשרת ביצוע עסקה בכרטיס חיוב.

 

3. הקצאת קודי זיהוי לשלושה שחקנים חוץ-בנקאיים בתחום שירותי תשלום - בנק ישראל מעדכן לראשונה על הקצאת קודי זיהוי לחברות פינטק אשר נמצאות בתהליך של חיבור כמשתתפות במערכות התשלומים בישראל:

א. חברת משולם פתרונות תשלום בע"מ, הקוד החדש הינו 35

ב. חברת גלובל רמיט שירותי מטבע בע"מ, הקוד החדש הינו 47

ג. חברת אטמס מטריקס בע"מ, הקוד החדש הינו 86 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.