רשות המסים: נזקים לרכוש בסך 2.85 מיליארד שקל עד כה

רשות המסים מודיעה על הנתונים שנאספו על ידי השמאים שלה - נזקים למבנים בשווי 2 מיליארד שקל; 1.65 מיליארד שקל של נזקים לרכוש באשקלון
רוי שיינמן | (1)

נזקי המלחמה מתחילים להתבהר. בנוסף לנזקים העצומים והקשים בגוף ובנפש, כאשר נכון לרגע זה מספר ההרוגים עומד על 700, מספר הפצועים עומד על 2400 ומספר החטופים לפי הערכות גבוה מ-130, קיים גם נזק רב לרכוש בעקבות ירי הרקטות.

רשות המסים מעדכנת שבשעות אלה נמצאים בשטח כ-40 צוותים של שמאים, מהנדסים ועובדי קרן הפיצויים, 25 מהם באזור הדרום ו-15 באזור המרכז, הפועלים מאז יום שבת האחרון. הצוותים לא יכולים כרגע להיכנס ליישובי העוטף מאחר והם סגורים לכניסה וההערכות הן שסך הנזקים כולל הנזקים באותם יישובים גבוה בהרבה. נכון ל-8.10 בשעה 20:00 הנזקים הם: באשקלון - 1.16 מיליארד שקל נזקים למבנים, 434 מיליון שקל נזקים לרכב, 56 מיליון שקל נזקים אחרים. בתל אביב - 850 מיליון שקל נזקים למבנה, 288 מיליון שקל נזקים לרכב, 62 מיליון שקל נזקים אחרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה לא קנו עוד מערכות כיפות ברזל היו חוסכים את הרוב (ל"ת)
    רונן 09/10/2023 13:36
    הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.