שלומי הייזלר ארנון בר דוד
צילום: דוברות משרד האוצר

החל הקרב בין המדינה להסתדרות - בהסתדרות רוצים תוספת שכר של 15% ב-5 שנים

המגזר הציבורי צריך להתייעל. אין צורך במגזר ציבורי שמן, אבל הבעיה היא שמגזר ציבורי נוטה לגדול ולא לקטון. האם משרד האוצר לא ייכנע (הפעם) להסתדרות? 
נתנאל אריאל | (14)

כפי שצפה שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, דרישות השכר במגזר הציבורי מתחילות לעלות - מדובר על דרישות לתוספות שכר במגזר הציבורי בהיקף של 40 מיליארד שקל, הרבה מאוד כסף. אבל ארגוני העובדים לא רוצים להתייעל וגם לא שיהיה קשר בין ביצועי העובד לבין השכר שלו. הם רוצים "שכר שווה לכולם" - שזה במילים אחרות בינוניות, העובדים הטובים נפגעים, הגרועים מרוויחים. כי אין לעובד שום תמריץ לעבוד קשה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד אמנם ניסה להילחם כדי למנוע את המינוי של בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שר האוצר, אבל כעת הוא מבין שהוא יצטרך לעבוד מולו כדי להשיג את ההטבות והעלאות השכר שהוא רוצה להביא לעובדי המגזר הציבורי.

היום נפגשו, מנכ״ל משרד האוצר שלומי היילזר, יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד והחלו בדיונים לקראת הסכם המסגרת למגזר הציבורי. בפגישה השתתפו גם ממלא מקום הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר אפי מלכין, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות רועי יעקב וסמנכ"ל מדיניות וכלכלה בהסתדרות אדם בלומנברג. 

בהסתדרות באים כמובן עם בטן מלאה של דרישות. הם רוצים לראות העלאת שכר משמעותית של 15%, כאשר 5% השנה ועוד 2.5% כל שנה במשך 5 השנים הקרובות. הסיבה מבחינתם ברורה - השכר במגזר הציבורי לא עלה מספיק מאז 2017, אז נחתם הסכם השכר הקודם.

הבעיה היא שבהסתדרות לא מבינים שהמגזר הציבורי הפך גדול מדי ומנגד - לא יעיל. זה בסדר להעלות שכר כאשר במקביל אפשר לפטר עובדים גרועים, או לסגור מחלקות (או חס ושלום שלא ישמעו אותנו - גם משרדי ממשלה מיותרים). אבל משרדי הממשלה רק הלכו ותפחו לאורך השנים, וכל מי שיצא לו לעבוד מול משרדי ממשלה יודע היטב כמה לפעמים הם יכולים לעבוד באיטיות. לא מדובר באנשים רעים, להיפך. רובם ככולם אנשים טובים שעובדים קשה, אבל כשאין שום יחס בין איכות העבודה ובין השכר שמקבלים - עובדים מוכשרים ומצוינים מקבלים בדיוק את אותו שכר של אלה שעובדים הכי פחות קשה, כשאין שום משמעות להאם תעבוד קשה או תתבטל לחלוטין - אז אי אפשר באמת שהמגזר הציבורי יהיה יעיל, וכשהוא לא יעיל גם השירות שהציבור מקבל נראה בהתאם.

המגזר הציבורי צריך לעבור דיאטה. כידוע, כשנתניהו היה שר האוצר ב-2003 הוא אמר שלא ייתכן שיהיה את המגזר הפרטי ה"רזה", שצריך לסחוב על גבו את המגזר הציבורי ה"שמן". נתניהו וסמטוריץ' חזרו על כך לאחרונה במסיבת עיתונאים והשאלה היא האם הם באמת מתכוונים לכך והאם הם באמת יהיו מסוגלים לעמוד בשביתות או איומי שביתות במשק (ליברמן נאלץ להיכנע בסופו של דבר להסתדרות המורים). סמוטריץ' עצמו גם רמז למאבק המתקרב כשאמר שהוא "לא מתכוון לקבל שירות ציבורי בינוני". 

בכל מקרה, בהודעת משרד האוצר היום נכתב שהצדדים "סיכמו כי הצוותים ינהלו מו"מ אינטנסיבי מתוך מטרה להגיע להסכם פורץ דרך שיחזק את המגזר הציבורי והשירות לאזרח".

לקריאה נוספת:

>>> בר דוד 'שכח' שגם להסתדרות יש חלק לא מבוטל באחריות ליוקר המחיה

קיראו עוד ב"בארץ"

>>> מה ההסתדרות תעשה עם תקציב מנופח של 917 מיליון שקל?

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    משה שגיא 30/01/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד משלם מליראדים לאברכים שלא עובדים ומצד שני אומר שעובדי הציבור לא עובדים מספיק
  • 10.
    ההשכלה הגבוהה אוכלת הרבה מהקופה הציבורית בלי התיעלות (ל"ת)
    יותם 30/01/2023 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רוני 30/01/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    צריך היתעיילות דחוף שם סדר חדש.
  • 8.
    נתן 30/01/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    מי הגאון שחישב את הדרישות ?
  • בועז 30/01/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    הכוונה להסכם ל- 5 שנים (2023 - 2027), שנה ראשונה 5% ואח"כ 2.5% לשנה (ל- 4 שנים ולא 5 כמו שכתבו)
  • 7.
    יוסי חתוכה 30/01/2023 09:03
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי את הוועדים במשק ובכלל מדברים על נושא זכות השביתה המוקנית עלפי חוק כיום ייתכן שאנשי הליכוד בוועדים מוותרים על זכות זו ? נחכה ונראה
  • 6.
    י.א 30/01/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    מזמן כבר אין תנאים טובים במגזר הציבורי...פנסיה תקציבית נגמרה כבר בשנת 1995 אך עדיין מנגנים על זה.קרן השתלמות היא על חצי מהמשכורת...משכורת נמוכה אך עדיין תמיד הציבור נגד המגזר הציבורי. האמת היא שזה נוח לממשלה כי אז יש לה לגיטמציה לקצץ ובפועל הציבור נדפק שוב כי הוא מקבל פחות שירות ואז מתלונן שהמגזר הציבורי לא נותן שירות וחוזר חלילה...מעגל שהעובדים והאזרחים רק מפסידים. כיום לא ניתן לגייס עובדים בתנאים הנוכחיים ודרישות התפקיד רק יורדות.הכל כאן בפעולת מכוון והציבור כרגיל נשאר מטומטם ולא מקבל שירות ציבורי טוב כפי שהיה צריך לקבל תמורת המיסים שהוא משלם.
  • 5.
    כמובן שיקבלו 8% וכולם יהיו מרוצים (ל"ת)
    זאב ערבות 30/01/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמעון 30/01/2023 07:21
    הגב לתגובה זו
    מיותרת
  • 3.
    הכל פוליטי ההסתדרות גוף בולשביקי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 30/01/2023 06:07
    הגב לתגובה זו
  • כן .. רוב הוועדים מונהגים בידי ליכודניקים ..הם שמאל חזק (ל"ת)
    יניב בן חמו 30/01/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מני 29/01/2023 22:31
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה שייתנו להם במתנה 30 מיליארד ובמי שעובד יילחמו. יש לדרוש 30 אחוז ולהשבית את המשק אם לא יסכימו.
  • לך לעבוד באמת (ל"ת)
    אחד שעובד 30/01/2023 07:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הטובים המקורבים ישארו (ל"ת)
    אנונימי 29/01/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: