נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

מה ההסתדרות תעשה עם תקציב מנופח של 917 מיליון שקל?

ההסתדרות מקבלת הרבה מאוד כסף מדמי החבר של העמיתים שלה (היא לא שואלת אותם כמובן. היא כופה עליהם חברות). אבל מעבר לכך - ההסתדרות היא אחת הסיבות ליוקר המחיה, היא תומכת במחאות הלא נכונות וחוסמת תחרות במשק, אבל היא תספר לכם שהיא נלחמת בשבילכם. זה לא אמיתי
נתנאל אריאל | (18)

ההסתדרות אישרה היום את התקציב לשנת 2023 בגובה של 917 מיליון שקל. מאיפה הכסף הזה מגיע? מכל אותם עובדים פשוטים, רגילים, אלה שעובדים קשה למחייתם וכורעים תחת יוקר המחיה. ההסתדרות לוקחת דמי חבר של 0.9% מהשכר (שיעור דמי טיפול ארגוני של 0.75% מהשכר - בשנה שעברה הוגשה נגדה תביעה על כך). והיא לא שואלת אף אחד כמובן. ארגוני עובדים הם הגוף היחיד בדמוקרטיה שבו מיעוט יכול לכפות את עצמו על הרוב: אם מיעוט של שליש רוצה ארגון עובדים, אז כל העובדים מחויבים להיות חברים בו - וגם לשלם לו תשלום חודשי על חברותם...

הרבה מאוד כסף - בלי שקיפות ובלי לתת תשובות לאף אחד

זה הרבה מאוד כסף. הנה, אתם רואים את התוצאה: 917 מיליון שקל של הציבור, גידול של 10% ביחס לשנה שעבר. למה? היא תגיד לכם שזה בגלל האינפלציה, אבל האמת הפשוטה זה - כי היא יכולה. ההסתדרות היא "אגודה עותמאנית" (כלומר מימי הטורקים ששלטו בארץ לפני יותר ממאה שנים) וככזו היא לא מחויבת בשקיפות לציבור. בשנה שעברה האגודות חויבו - לראשונה - להגיש מסמכים לרשם העמותות עם פרטים כמו שם האגודה, תאריך הקמה, מספר העמותה, מה המטרות שלה, מי הם בעלי התפקידים וגם פרטי התקשרות. מסמכים חשובים באמת כמו דוחות כספיים הן יהיו חייבות להגיש רק בסוף 2022 - כלומר בקרוב. יש בארץ יותר מ-3,300 אגודות עותמאניות (כמו התאחדות בוני הארץ, ההסתדרות הרפואית וקופות חולים כמו כללית ולאומית).

מה ההסתדרות עושה עם הכסף הגדול? היא תספר לכם שהיא נאבקת נגד יוקר המחיה, פועלת לחיזוק האיגודים המקצועיים, שיפור מעטפת השירותים לחברי ההסתדרות והשקעה בהטמעת חדשנות טכנולוגית.

ההסתדרות לא באמת עוזרת לעובדים החלשים, אלא בעיקר לחזקים, יגידו לכם את זה כלכלנים בכל העולם

אבל האם ההסתדרות נאבקת באמת לטובת דברים "שישפרו את מעמד האדם העובד בישראל", כפי שאמר היום יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד? לא באמת. באופן כללי, ארוגני עובדים בעולם יוצרים ומגדילים פערים כלכליים בחברה - על ידי כך שהם דואגים להעלאת שכר והטבות לעובדי הארגון הם יוצרים פערים בין עובדי הארגון עצמו לבין כלל הציבור שלא מאורגן בתוך ארגוני העובדים. למעשה הם פשוט דואגים למקורבים על חשבון כל השאר. גם נושא הקביעות במקום העבודה: ארגוני עובדים דואגים לקביעות ובכך לא מאפשרים תחלופת עובדים - כלומר, בארגון נשארים אותם עובדים ואנשים חדשים לא יכולים להיכנס למערכת. ומה קורה בארץ? ארגוני העובדים הם בכלל ייצור מיוחד: בישראל ארגוני העובדים הולכים עוד יותר רחוק ובפועל מגדילים פערים גם בין העובדים הוותיקים (שנהנים מעיקר התוספות) לבין העובדים החדשים.

ההסתדרות גם מדברת על מאבק לטובת עובדי המגזר הציבורי, או בלשונה: "היערכות ארגונית למגוון מאבקים מקצועיים להגנת זכויות העובדים, כשהקרוב בהם הוא הסכם מסגרת חדש לעובדי המגזר הציבורי" - רגע אבל זה אומר עלויות של 40 מיליארד שקל על כל הציבור הישראלי. זה גם יגרום לעלייה באינפלציה. האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה - כנראה שההיפך. אבל זה לא מעניין את ההסתדרות. היא רוצה להגיד לכם שהיא דואגת לכם.

קיראו עוד ב"בארץ"

אפשר גם לבחון את הפעילות בשטח של ההסתדרות - דאגה לחזקים

ההסתדרות לא באמת דואגת לעובדים בישראל, בטח לא לעובדים החלשים. היא בעיקר דואגת לעובדים העשירים, לוועדים החזקים. היא לא דואגת לא לעובדים בחברות קטנות, וגם לא לאלה שבכלל נמצאים מחוץ למעגל העבודה ונפגעים מהמהלכים שלה. הסתדרות פועלת לסכל כל ניסיון לפתיחה של השוק הישראלי לייבוא מחו"ל ובכך להזיל את המחירים לציבור.

תמצאו את ההסתדרות בכל צומת קבלת החלטות בישראל חשובה - אבל בדרך כלל היא תהיה בצד הלא נכון של המשוואה - בצד של אלה שפוגעים בציבור הישראלי כולו, תוך העדפת מקורבים. היא תומכת בבריונות של עובדי הנמלים (שגם כך השכר שלכם מאוד גבוה) אם אם זה אומר שיהיו פקקים בנמלים, היא תומכת בהסתדרות המורים שפוגעת במורים הצעירים ולא משפרת את החינוך בישראל, היא תומכת בוועד עובדי הרכבת, תומכת בחסימת ייבוא חופשי ומה לא - וכל המהלכים האלה פוגעים בציבור הרחב בישראל.

ושאלה לסיום - מה הקשר בין ההסתדרות ובין פעילות נגד "חרמות כלכליים נגד מדינת ישראל ונגד ההסתדרות בפרט"?

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    עוד תעמולה ביביסטית 05/12/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא רוצה אל תהיה חברהסתדרות אבל כשיפטרו אותך אל תתבכיין
  • 13.
    לחם עבודה 04/12/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
    נגיע הזמן לשים סוף לסחיטה הזאת. כולנו צריכים לצאת לרחובות ולהפסיק את הפנסיות התקצביות, ולמנוע בכח את הגזל הזה.
  • 12.
    עמך 04/12/2022 15:42
    הגב לתגובה זו
    הסתדרות הלאומית מספר אחד מחזירה לעובדים ,ואין משכורות חינם למקורבים.
  • 11.
    אברמזון 02/12/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    השבוע קבלתי דרישת פיצוי על סך 50,000 כי פיטרתי אותה בלי שימוע!!! שמעתם פעם על שימוע?
  • 10.
    הדמי חבר הם% 0.90 מהשכר ולא כמו שכתוב 0.75% (ל"ת)
    דנה 02/12/2022 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שאול WWE 02/12/2022 06:03
    הגב לתגובה זו
    מי יכול על ההסתדרות? מי?! אף אחד לא יכול, לא יוכל, ואם הוא מספיק חכם הוא(או היא) יפתחו כיסים כדי שידחפו להם בונוסים חלומיים.
  • 8.
    א-ב 01/12/2022 21:18
    הגב לתגובה זו
    זה מה שעושים בדמי החבר. מחזיקים מנגנון מנופח מיותר ויקר. מקווה שהממשלה תחוקק חוק ולפיו החברות בהסתדרות לא יכולה להיכפות על מי שלא מעוניין בזה. אז בעלי העסקים יקדמו ויטפלו עובדים חרוצים ומסורים . בכלל כל מעסיק יודע שהעסקת שכירים היא סיוט עם כללים וחוקים בלתי הגיוניים.
  • 7.
    עושה שכל 01/12/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    לפיד לא הבין, ליברמן לא התעניין, ברבי ביי תלושה לגמרי! זאת תמצית של ממשלת שינוי עלק! ממשלה במקום להלחם ביוקר רק תדלקה אותו! עליית מסים, תגובה מאוחרת וחוסר מעש הביא עלינו את המצב הקשה! ייקח לממשלה לא מעט זמן להשטלת על המצב!
  • ז'ניה 04/12/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך כל תומכי חונטת נתניהו חלשים בעברית
  • אדמירל 02/12/2022 06:12
    הגב לתגובה זו
    אי עליית מיסים והינו במקום אחר לחלוטין! לא היה בעל הבית במדינה. כל אחד היה עסוק בעצמו! גם מה עשה ליברמן היה מעט מדי, מאוחר מדי, רק אחרי שהסוסים ברחו! משק זקוק לשריף! פתאום געגוע לקחלון שהיה נלחם נגד עליית מחיר לחם או ביצים!! וכאן כלום! העיקר יש נסיעות לחו"ל
  • אין שכל אין דאגות (ל"ת)
    אורח 01/12/2022 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רועי גרון(לא באמת) 01/12/2022 20:35
    הגב לתגובה זו
    תשמעו אותם בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" של רועי גרון בשני פרקים על "עלייתה ונפילתה של ההסתדרות" וגם "כשפונזי מנהל את הפנסיה שלכם"
  • 5.
    נגה 01/12/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    ההסתדרות היא ארגון אחד. יש עוד עשרות ואולי אף מאות איגודים אחרים שתומכים בעובדים, עצמאים, בעלי חברות, שאינם מפלים בין דור לדור ובלעדיהם פערי הכוח בין בעלי ההון לפרולטריון או העסקים הקטנים היו נשארים רחבים, עמוקים ודורסניים. מדוע לכתוב אקסיומות שקריות על איגודים בהתבסס על ארגון אחד?
  • אקסיומות?מה הקשר? (ל"ת)
    פיתגורס 01/12/2022 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה מקבלי שכר מינימום לא משוחררים מתשלום ? (ל"ת)
    יותם 01/12/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמנון 01/12/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
    יש עוד כמה סיבות שיקר בארץ אבל זה בפעם אחרת.
  • 2.
    בית"רי. 01/12/2022 19:33
    הגב לתגובה זו
    ההסתדרות חייבת לההרס- איש חופש אומר
  • 1.
    כן ירבו התייחסויות לנושא (ל"ת)
    מושון 01/12/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':