נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

מה ההסתדרות תעשה עם תקציב מנופח של 917 מיליון שקל?

ההסתדרות מקבלת הרבה מאוד כסף מדמי החבר של העמיתים שלה (היא לא שואלת אותם כמובן. היא כופה עליהם חברות). אבל מעבר לכך - ההסתדרות היא אחת הסיבות ליוקר המחיה, היא תומכת במחאות הלא נכונות וחוסמת תחרות במשק, אבל היא תספר לכם שהיא נלחמת בשבילכם. זה לא אמיתי
נתנאל אריאל | (18)

ההסתדרות אישרה היום את התקציב לשנת 2023 בגובה של 917 מיליון שקל. מאיפה הכסף הזה מגיע? מכל אותם עובדים פשוטים, רגילים, אלה שעובדים קשה למחייתם וכורעים תחת יוקר המחיה. ההסתדרות לוקחת דמי חבר של 0.9% מהשכר (שיעור דמי טיפול ארגוני של 0.75% מהשכר - בשנה שעברה הוגשה נגדה תביעה על כך). והיא לא שואלת אף אחד כמובן. ארגוני עובדים הם הגוף היחיד בדמוקרטיה שבו מיעוט יכול לכפות את עצמו על הרוב: אם מיעוט של שליש רוצה ארגון עובדים, אז כל העובדים מחויבים להיות חברים בו - וגם לשלם לו תשלום חודשי על חברותם...

הרבה מאוד כסף - בלי שקיפות ובלי לתת תשובות לאף אחד

זה הרבה מאוד כסף. הנה, אתם רואים את התוצאה: 917 מיליון שקל של הציבור, גידול של 10% ביחס לשנה שעבר. למה? היא תגיד לכם שזה בגלל האינפלציה, אבל האמת הפשוטה זה - כי היא יכולה. ההסתדרות היא "אגודה עותמאנית" (כלומר מימי הטורקים ששלטו בארץ לפני יותר ממאה שנים) וככזו היא לא מחויבת בשקיפות לציבור. בשנה שעברה האגודות חויבו - לראשונה - להגיש מסמכים לרשם העמותות עם פרטים כמו שם האגודה, תאריך הקמה, מספר העמותה, מה המטרות שלה, מי הם בעלי התפקידים וגם פרטי התקשרות. מסמכים חשובים באמת כמו דוחות כספיים הן יהיו חייבות להגיש רק בסוף 2022 - כלומר בקרוב. יש בארץ יותר מ-3,300 אגודות עותמאניות (כמו התאחדות בוני הארץ, ההסתדרות הרפואית וקופות חולים כמו כללית ולאומית).

מה ההסתדרות עושה עם הכסף הגדול? היא תספר לכם שהיא נאבקת נגד יוקר המחיה, פועלת לחיזוק האיגודים המקצועיים, שיפור מעטפת השירותים לחברי ההסתדרות והשקעה בהטמעת חדשנות טכנולוגית.

ההסתדרות לא באמת עוזרת לעובדים החלשים, אלא בעיקר לחזקים, יגידו לכם את זה כלכלנים בכל העולם

אבל האם ההסתדרות נאבקת באמת לטובת דברים "שישפרו את מעמד האדם העובד בישראל", כפי שאמר היום יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד? לא באמת. באופן כללי, ארוגני עובדים בעולם יוצרים ומגדילים פערים כלכליים בחברה - על ידי כך שהם דואגים להעלאת שכר והטבות לעובדי הארגון הם יוצרים פערים בין עובדי הארגון עצמו לבין כלל הציבור שלא מאורגן בתוך ארגוני העובדים. למעשה הם פשוט דואגים למקורבים על חשבון כל השאר. גם נושא הקביעות במקום העבודה: ארגוני עובדים דואגים לקביעות ובכך לא מאפשרים תחלופת עובדים - כלומר, בארגון נשארים אותם עובדים ואנשים חדשים לא יכולים להיכנס למערכת. ומה קורה בארץ? ארגוני העובדים הם בכלל ייצור מיוחד: בישראל ארגוני העובדים הולכים עוד יותר רחוק ובפועל מגדילים פערים גם בין העובדים הוותיקים (שנהנים מעיקר התוספות) לבין העובדים החדשים.

ההסתדרות גם מדברת על מאבק לטובת עובדי המגזר הציבורי, או בלשונה: "היערכות ארגונית למגוון מאבקים מקצועיים להגנת זכויות העובדים, כשהקרוב בהם הוא הסכם מסגרת חדש לעובדי המגזר הציבורי" - רגע אבל זה אומר עלויות של 40 מיליארד שקל על כל הציבור הישראלי. זה גם יגרום לעלייה באינפלציה. האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה - כנראה שההיפך. אבל זה לא מעניין את ההסתדרות. היא רוצה להגיד לכם שהיא דואגת לכם.

קיראו עוד ב"בארץ"

אפשר גם לבחון את הפעילות בשטח של ההסתדרות - דאגה לחזקים

ההסתדרות לא באמת דואגת לעובדים בישראל, בטח לא לעובדים החלשים. היא בעיקר דואגת לעובדים העשירים, לוועדים החזקים. היא לא דואגת לא לעובדים בחברות קטנות, וגם לא לאלה שבכלל נמצאים מחוץ למעגל העבודה ונפגעים מהמהלכים שלה. הסתדרות פועלת לסכל כל ניסיון לפתיחה של השוק הישראלי לייבוא מחו"ל ובכך להזיל את המחירים לציבור.

תמצאו את ההסתדרות בכל צומת קבלת החלטות בישראל חשובה - אבל בדרך כלל היא תהיה בצד הלא נכון של המשוואה - בצד של אלה שפוגעים בציבור הישראלי כולו, תוך העדפת מקורבים. היא תומכת בבריונות של עובדי הנמלים (שגם כך השכר שלכם מאוד גבוה) אם אם זה אומר שיהיו פקקים בנמלים, היא תומכת בהסתדרות המורים שפוגעת במורים הצעירים ולא משפרת את החינוך בישראל, היא תומכת בוועד עובדי הרכבת, תומכת בחסימת ייבוא חופשי ומה לא - וכל המהלכים האלה פוגעים בציבור הרחב בישראל.

ושאלה לסיום - מה הקשר בין ההסתדרות ובין פעילות נגד "חרמות כלכליים נגד מדינת ישראל ונגד ההסתדרות בפרט"?

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    עוד תעמולה ביביסטית 05/12/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא רוצה אל תהיה חברהסתדרות אבל כשיפטרו אותך אל תתבכיין
  • 13.
    לחם עבודה 04/12/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
    נגיע הזמן לשים סוף לסחיטה הזאת. כולנו צריכים לצאת לרחובות ולהפסיק את הפנסיות התקצביות, ולמנוע בכח את הגזל הזה.
  • 12.
    עמך 04/12/2022 15:42
    הגב לתגובה זו
    הסתדרות הלאומית מספר אחד מחזירה לעובדים ,ואין משכורות חינם למקורבים.
  • 11.
    אברמזון 02/12/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    השבוע קבלתי דרישת פיצוי על סך 50,000 כי פיטרתי אותה בלי שימוע!!! שמעתם פעם על שימוע?
  • 10.
    הדמי חבר הם% 0.90 מהשכר ולא כמו שכתוב 0.75% (ל"ת)
    דנה 02/12/2022 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שאול WWE 02/12/2022 06:03
    הגב לתגובה זו
    מי יכול על ההסתדרות? מי?! אף אחד לא יכול, לא יוכל, ואם הוא מספיק חכם הוא(או היא) יפתחו כיסים כדי שידחפו להם בונוסים חלומיים.
  • 8.
    א-ב 01/12/2022 21:18
    הגב לתגובה זו
    זה מה שעושים בדמי החבר. מחזיקים מנגנון מנופח מיותר ויקר. מקווה שהממשלה תחוקק חוק ולפיו החברות בהסתדרות לא יכולה להיכפות על מי שלא מעוניין בזה. אז בעלי העסקים יקדמו ויטפלו עובדים חרוצים ומסורים . בכלל כל מעסיק יודע שהעסקת שכירים היא סיוט עם כללים וחוקים בלתי הגיוניים.
  • 7.
    עושה שכל 01/12/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    לפיד לא הבין, ליברמן לא התעניין, ברבי ביי תלושה לגמרי! זאת תמצית של ממשלת שינוי עלק! ממשלה במקום להלחם ביוקר רק תדלקה אותו! עליית מסים, תגובה מאוחרת וחוסר מעש הביא עלינו את המצב הקשה! ייקח לממשלה לא מעט זמן להשטלת על המצב!
  • ז'ניה 04/12/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך כל תומכי חונטת נתניהו חלשים בעברית
  • אדמירל 02/12/2022 06:12
    הגב לתגובה זו
    אי עליית מיסים והינו במקום אחר לחלוטין! לא היה בעל הבית במדינה. כל אחד היה עסוק בעצמו! גם מה עשה ליברמן היה מעט מדי, מאוחר מדי, רק אחרי שהסוסים ברחו! משק זקוק לשריף! פתאום געגוע לקחלון שהיה נלחם נגד עליית מחיר לחם או ביצים!! וכאן כלום! העיקר יש נסיעות לחו"ל
  • אין שכל אין דאגות (ל"ת)
    אורח 01/12/2022 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רועי גרון(לא באמת) 01/12/2022 20:35
    הגב לתגובה זו
    תשמעו אותם בפודקאסט "כשבגרוש היה חור" של רועי גרון בשני פרקים על "עלייתה ונפילתה של ההסתדרות" וגם "כשפונזי מנהל את הפנסיה שלכם"
  • 5.
    נגה 01/12/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    ההסתדרות היא ארגון אחד. יש עוד עשרות ואולי אף מאות איגודים אחרים שתומכים בעובדים, עצמאים, בעלי חברות, שאינם מפלים בין דור לדור ובלעדיהם פערי הכוח בין בעלי ההון לפרולטריון או העסקים הקטנים היו נשארים רחבים, עמוקים ודורסניים. מדוע לכתוב אקסיומות שקריות על איגודים בהתבסס על ארגון אחד?
  • אקסיומות?מה הקשר? (ל"ת)
    פיתגורס 01/12/2022 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה מקבלי שכר מינימום לא משוחררים מתשלום ? (ל"ת)
    יותם 01/12/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמנון 01/12/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
    יש עוד כמה סיבות שיקר בארץ אבל זה בפעם אחרת.
  • 2.
    בית"רי. 01/12/2022 19:33
    הגב לתגובה זו
    ההסתדרות חייבת לההרס- איש חופש אומר
  • 1.
    כן ירבו התייחסויות לנושא (ל"ת)
    מושון 01/12/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: