ה"התפטרות השקטה" לעומת יעקב אבינו בבית לבן
בשנת 2022 נולד מושג חדש, או לפחות עלה לכותרות - "ההתפטרות השקטה". בפשטות מדובר בהצבת גבולות לעבודה - סירוב לקחת מטלות מעבר להגדרת התפקיד, סירוב לעבוד מהבית או לענות למיילים או לשיחות טלפון לאחר שעות העבודה. אנשים שלא "מתאבדים על העבודה" גם בשעות העבודה אלא עובדים בנחת בקצב שלהם, ובאופן כללי מסרבים לתת לעבודה להשתלט על חייהם.
מדובר בהצבת גבולות לגיטימיים מהרבה מאד בחינות, ומעין תנועת מטוטלת ממחויבות יתר לעבודה ומעבודה שגלשה בעבר לחיים האישים עם טלפונים ארוכים על חשבון הזמן עם המשפחה או עיסוקי פנאי כאלה או אחרים. המעסיקים התרגלו לזמינות יתר ומחויבות יתר. תקופת הקורונה והמעבר לעבודה מן הבית סייעה גם היא לטשטוש הגבולות, ולאט לאט נוצרה ההבנה שחייב להיות איזה שהוא גבול בין המחיבות לעבודה לבין החיים הפרטיים, ושלא ייתכן שכל שעות היום וכל האנרגיות מוקדשות למקום העבודה.
אולם לעיתים ההתפטרות השקטה, מעבר לגבול מסוים, יכולה גם להעיד על אדישות וחוסר אכפתיות. אם פרויקט עליו עבדו צוות שלם של אנשים תלוי כעת על בלימה ובשיחת טלפון אחת תוכל להציל אלפי שעות עבודה ומיליוני דולרים תגיד "רגע עכשיו 17:01 ואני כבר לא עונה לטלפונים"? כמובן שמדובר במקרה קיצוני ולא שכיח כלל, אך הוא מראה שגם להצבת גבולות יש גבול.
אולם ניתן לראות הגזמה ב"התפטרות השקטה" גם בדברים קטנים יותר. חשוב לעבוד ברוגע ובנחת, אבל הפסקת קפה כל חמש דקות היא לא עבודה ברוגע, היא התבטלות. חוסר עניין וחוסר מוטביציה היא לא התפטרות שקטה היא גזל המעסיק שמשלם לך על כך שתשקיע את מירב מאמציך בשעות עליהם משלמים לך. יש למצוא את האיזון העדין בין מחויבות מלאה, התלהבות, אחריות, ראש גדול ומאמץ מרבי בעבודה שהם חשובים ואף הכרחיים, לבין ההבנה שאני אדם שלם עם עוד תחומי עניין, מחויבויות ועיסוקים והעבודה לא יכולה לשאוב אליה את כל מהותי.
- בשנה שעברה התייחסו אליהם כגיבורים - היום 80% מהם מתחרטים שהתפטרו מהעבודה
- אתם חושבים שהעובדים שלכם בהתפטרות שקטה? באנו לעזור לכם!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרשת השבוע נראה לכאורה שיעקב אבינו התקשה עם האיזון הזה והראה מחויבות יתר טוטלית ומוגזמת לעבודה.
הפרשה פותחת בלכתו של יעקב אבינו מארץ ישראל בעקבות החשש מפני עשיו אחיו, ומסתיימת עם חזרתו לארץ בראש מחנה של עשרות אנשים, למפגש חוזר עם אותו עשיו. באמצע מסופר על חייו של יעקוב בחרן, עבודתו אצל לבן, הנשים להן נישא והולדת 11 בנים ובת אחת במהלך עשרים השנים בהן חי בנכר.
לקראת סוף שהותו בחרן היחסים עם דודו וחמיו לבן הארמי מתדרדרים עד שהוא מחליט לברוח חזרה לארץ כנען. לבן שומע זאת ורודף אחריו עד שהוא משיג אותו בהרי הגלעד ומתקיים מפגש טעון בו שני הצדדים מטיחים האשמות זה בזה. אל דאגה, המפגש הטעון הסתיים בכריתת ברית והסכמות הדדיות שלא להרע זה לזה:
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בעיצומו של הויכוח יעקב נושא נאום בו הוא מתאר את מחויבתו לעבודה ברעיית צאנו של לבן:
"ויחר ליעקב וירב בלבן, ויען יעקב ויאמר ללבן: מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי... זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי. טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה. גנבתי יום וגנבתי לילה (כלומר שילמתי על צאן שנגנב ביום או בלילה). הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני"
עוד לפני כן, כאשר יעקב פונה לנשיו רחל ולאה ומסביר להן מדוע הוא רוצה לעזוב הוא אומר: "ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן" - בכל כוחי, מחויבות טוטאלית.
האם יעקב הגזים במחויבות שלו? הרמב"ם אומר שלא, וכל מועסק צריך ללמוד מיעקב אבינו את רמת המחויבות לעבודה: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית וייבטל מעט בכאן ומעט בכאן, ומוציא כל היום במארה. אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן המלאכה... וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקוב הצדיק אמר: "כי בכל כוחי עברתי את אביכן" לפיכך נטל שכרו בעולם הזה שנאמר "ויפרוץ האיש מאד מאד""
אומר הרמב"ם שהעובד חייב לדקדק על עצמו ולנצל כל דקה עליה משלמים לו שאם לא הרי הוא גוזל את המעסיק ש"קנה" את זמנו. לא רק מבחינת זמן העבודה יש להקפיד, אומר הרמב"ם, אלא גם ברמת ההשקעה, כפי שלמדנו מיעקב אבינו. חייב העובד לעבוד "בכל כוחו" כשם שעשה יעקב אבינו, כלומר להשקיע את מירב כוחו, כשרונו ומרצו בעבודה. במקרה כזה, הוא יקבל את שכרו לא רק מידי המעסיק המרוצה, אלא גם מהשמיים, על כך שעמד בניסיון וידע לקיים את מחויבותו למעסיק בצורה מלאה.
יחד עם זאת, הרמב"ם לא מביא את הפסוק מתוך דברי יעקב ללבן אלא דווקא מתוך דברי יעקב לנשותיו. ייתכן שיש הבדל בין מחויבות מלאה לפי דרישות העבודה, עליה דיבר יעקב עם רחל ולאה, לבין מה שמתואר בשיחה של יעקב עם לבן, שזה כבר מעבר למחויבות הרגילה. רועי הצאן היו מאבדים מדי פעם כבש או עז לטרף או לגניבה. הם היו ישנים בלילה גם אם במחיר הזנחה מסויימת של הצאן, ולא היה בזה משום מעילה בתפקידם, אבל יעקב היה מחוייב מעל ומעבר. האם ניתן לומר, אם כן, כי יעקב אכן הגזים?
יתכן שיש הבדל בנושא הזה בין יחידי סגולה לבין כלל העובדים. בדרך כלל עובד צריך להתנהל מתוך מחויבות מלאה, אך יש כאלה בודדים, מהפכנים, יוצרים, אנשי מעלה, שמפגינים מחויבות טוטלית. אנשים אלו הם אלא שיש סיכוי שייצרו את המהפכה הבאה, יקדמו את השינוי הגדול, ימציאו את ההמצאה הבאה שתשנה את העולם. אי אפשר ליצור מהפכה בין 8 ל-5 ואל תתקשר אלי בחמש ודקה. אי אפשר לשנות את העולם כאשר אין מחויבות טוטלית. אותם אנשים, עליהם אמר הרמב"ם במקום אחר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב" הם אלו שיוצרים את השינויים הגדולים ובונים את העולם.
העבודה בצאנו של לבן אולי לא הייתה תיקון עולם ומהפכה, אך מעידה בהחלט על האופי של יעקב ועל יכולתו להשקיע את כל כולו בדברים להם הוא מחוייב. הכוחות המופלאים הללו הם שאיפשרו לו לבנות את בית ישראל עם 12 ילדיו למרות חיי נדודים מלאי מאבקים וקשיים, ולהניח את היסוד לאומה שתביא מהפכה לעולם כולו.
- 4.גיא, המשך לכתוב! אני נהנה כל שבוע! (ל"ת)יורי 03/12/2022 14:41הגב לתגובה זו
- 3.שטויות 03/12/2022 11:07הגב לתגובה זוהוגזם בגילו וכנ"ל שרה שילדה בגיל מופלג ולא אפשרי,הכל מוגזם לצורך דתי ותו לא,גם למיתולוגיה היוונית יש סיפורי שווא ,לדוגמא
- 2.ישראלי 02/12/2022 12:15הגב לתגובה זוממש יפה!
- 1.ללא הקורונה 02/12/2022 11:41הגב לתגובה זוההתפטרות הנ"ל שגם תחלוף כך שאין קשר לאבותינו וכל העסק המצאה מודרנית שמהותה עורבא פרח
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
