ה"התפטרות השקטה" לעומת יעקב אבינו בבית לבן
בשנת 2022 נולד מושג חדש, או לפחות עלה לכותרות - "ההתפטרות השקטה". בפשטות מדובר בהצבת גבולות לעבודה - סירוב לקחת מטלות מעבר להגדרת התפקיד, סירוב לעבוד מהבית או לענות למיילים או לשיחות טלפון לאחר שעות העבודה. אנשים שלא "מתאבדים על העבודה" גם בשעות העבודה אלא עובדים בנחת בקצב שלהם, ובאופן כללי מסרבים לתת לעבודה להשתלט על חייהם.
מדובר בהצבת גבולות לגיטימיים מהרבה מאד בחינות, ומעין תנועת מטוטלת ממחויבות יתר לעבודה ומעבודה שגלשה בעבר לחיים האישים עם טלפונים ארוכים על חשבון הזמן עם המשפחה או עיסוקי פנאי כאלה או אחרים. המעסיקים התרגלו לזמינות יתר ומחויבות יתר. תקופת הקורונה והמעבר לעבודה מן הבית סייעה גם היא לטשטוש הגבולות, ולאט לאט נוצרה ההבנה שחייב להיות איזה שהוא גבול בין המחיבות לעבודה לבין החיים הפרטיים, ושלא ייתכן שכל שעות היום וכל האנרגיות מוקדשות למקום העבודה.
אולם לעיתים ההתפטרות השקטה, מעבר לגבול מסוים, יכולה גם להעיד על אדישות וחוסר אכפתיות. אם פרויקט עליו עבדו צוות שלם של אנשים תלוי כעת על בלימה ובשיחת טלפון אחת תוכל להציל אלפי שעות עבודה ומיליוני דולרים תגיד "רגע עכשיו 17:01 ואני כבר לא עונה לטלפונים"? כמובן שמדובר במקרה קיצוני ולא שכיח כלל, אך הוא מראה שגם להצבת גבולות יש גבול.
אולם ניתן לראות הגזמה ב"התפטרות השקטה" גם בדברים קטנים יותר. חשוב לעבוד ברוגע ובנחת, אבל הפסקת קפה כל חמש דקות היא לא עבודה ברוגע, היא התבטלות. חוסר עניין וחוסר מוטביציה היא לא התפטרות שקטה היא גזל המעסיק שמשלם לך על כך שתשקיע את מירב מאמציך בשעות עליהם משלמים לך. יש למצוא את האיזון העדין בין מחויבות מלאה, התלהבות, אחריות, ראש גדול ומאמץ מרבי בעבודה שהם חשובים ואף הכרחיים, לבין ההבנה שאני אדם שלם עם עוד תחומי עניין, מחויבויות ועיסוקים והעבודה לא יכולה לשאוב אליה את כל מהותי.
- בשנה שעברה התייחסו אליהם כגיבורים - היום 80% מהם מתחרטים שהתפטרו מהעבודה
- אתם חושבים שהעובדים שלכם בהתפטרות שקטה? באנו לעזור לכם!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרשת השבוע נראה לכאורה שיעקב אבינו התקשה עם האיזון הזה והראה מחויבות יתר טוטלית ומוגזמת לעבודה.
הפרשה פותחת בלכתו של יעקב אבינו מארץ ישראל בעקבות החשש מפני עשיו אחיו, ומסתיימת עם חזרתו לארץ בראש מחנה של עשרות אנשים, למפגש חוזר עם אותו עשיו. באמצע מסופר על חייו של יעקוב בחרן, עבודתו אצל לבן, הנשים להן נישא והולדת 11 בנים ובת אחת במהלך עשרים השנים בהן חי בנכר.
לקראת סוף שהותו בחרן היחסים עם דודו וחמיו לבן הארמי מתדרדרים עד שהוא מחליט לברוח חזרה לארץ כנען. לבן שומע זאת ורודף אחריו עד שהוא משיג אותו בהרי הגלעד ומתקיים מפגש טעון בו שני הצדדים מטיחים האשמות זה בזה. אל דאגה, המפגש הטעון הסתיים בכריתת ברית והסכמות הדדיות שלא להרע זה לזה:
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בעיצומו של הויכוח יעקב נושא נאום בו הוא מתאר את מחויבתו לעבודה ברעיית צאנו של לבן:
"ויחר ליעקב וירב בלבן, ויען יעקב ויאמר ללבן: מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי... זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי. טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה. גנבתי יום וגנבתי לילה (כלומר שילמתי על צאן שנגנב ביום או בלילה). הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני"
עוד לפני כן, כאשר יעקב פונה לנשיו רחל ולאה ומסביר להן מדוע הוא רוצה לעזוב הוא אומר: "ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן" - בכל כוחי, מחויבות טוטאלית.
האם יעקב הגזים במחויבות שלו? הרמב"ם אומר שלא, וכל מועסק צריך ללמוד מיעקב אבינו את רמת המחויבות לעבודה: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית וייבטל מעט בכאן ומעט בכאן, ומוציא כל היום במארה. אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן המלאכה... וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקוב הצדיק אמר: "כי בכל כוחי עברתי את אביכן" לפיכך נטל שכרו בעולם הזה שנאמר "ויפרוץ האיש מאד מאד""
אומר הרמב"ם שהעובד חייב לדקדק על עצמו ולנצל כל דקה עליה משלמים לו שאם לא הרי הוא גוזל את המעסיק ש"קנה" את זמנו. לא רק מבחינת זמן העבודה יש להקפיד, אומר הרמב"ם, אלא גם ברמת ההשקעה, כפי שלמדנו מיעקב אבינו. חייב העובד לעבוד "בכל כוחו" כשם שעשה יעקב אבינו, כלומר להשקיע את מירב כוחו, כשרונו ומרצו בעבודה. במקרה כזה, הוא יקבל את שכרו לא רק מידי המעסיק המרוצה, אלא גם מהשמיים, על כך שעמד בניסיון וידע לקיים את מחויבותו למעסיק בצורה מלאה.
יחד עם זאת, הרמב"ם לא מביא את הפסוק מתוך דברי יעקב ללבן אלא דווקא מתוך דברי יעקב לנשותיו. ייתכן שיש הבדל בין מחויבות מלאה לפי דרישות העבודה, עליה דיבר יעקב עם רחל ולאה, לבין מה שמתואר בשיחה של יעקב עם לבן, שזה כבר מעבר למחויבות הרגילה. רועי הצאן היו מאבדים מדי פעם כבש או עז לטרף או לגניבה. הם היו ישנים בלילה גם אם במחיר הזנחה מסויימת של הצאן, ולא היה בזה משום מעילה בתפקידם, אבל יעקב היה מחוייב מעל ומעבר. האם ניתן לומר, אם כן, כי יעקב אכן הגזים?
יתכן שיש הבדל בנושא הזה בין יחידי סגולה לבין כלל העובדים. בדרך כלל עובד צריך להתנהל מתוך מחויבות מלאה, אך יש כאלה בודדים, מהפכנים, יוצרים, אנשי מעלה, שמפגינים מחויבות טוטלית. אנשים אלו הם אלא שיש סיכוי שייצרו את המהפכה הבאה, יקדמו את השינוי הגדול, ימציאו את ההמצאה הבאה שתשנה את העולם. אי אפשר ליצור מהפכה בין 8 ל-5 ואל תתקשר אלי בחמש ודקה. אי אפשר לשנות את העולם כאשר אין מחויבות טוטלית. אותם אנשים, עליהם אמר הרמב"ם במקום אחר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב" הם אלו שיוצרים את השינויים הגדולים ובונים את העולם.
העבודה בצאנו של לבן אולי לא הייתה תיקון עולם ומהפכה, אך מעידה בהחלט על האופי של יעקב ועל יכולתו להשקיע את כל כולו בדברים להם הוא מחוייב. הכוחות המופלאים הללו הם שאיפשרו לו לבנות את בית ישראל עם 12 ילדיו למרות חיי נדודים מלאי מאבקים וקשיים, ולהניח את היסוד לאומה שתביא מהפכה לעולם כולו.
- 4.גיא, המשך לכתוב! אני נהנה כל שבוע! (ל"ת)יורי 03/12/2022 14:41הגב לתגובה זו
- 3.שטויות 03/12/2022 11:07הגב לתגובה זוהוגזם בגילו וכנ"ל שרה שילדה בגיל מופלג ולא אפשרי,הכל מוגזם לצורך דתי ותו לא,גם למיתולוגיה היוונית יש סיפורי שווא ,לדוגמא
- 2.ישראלי 02/12/2022 12:15הגב לתגובה זוממש יפה!
- 1.ללא הקורונה 02/12/2022 11:41הגב לתגובה זוההתפטרות הנ"ל שגם תחלוף כך שאין קשר לאבותינו וכל העסק המצאה מודרנית שמהותה עורבא פרח
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
