אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

האם האינפלציה תחזור לטווח היעד תוך שנה? בנק ישראל צופה 2.7% ברבעון השלישי של 2023

התחזית שפרסם היום הבנק יחד עם העלאת הריבית ב-0.75% נוספים לרמה של 2.75%, נמוכה משמעותית מההערכות של האנליסטים שצופים אינפלציה גבוהה סביב ה-4%. צריך לומר - התחזיות של בנק ישראל מפספסות לא פעם. עובדה, הריבית עכשיו היא הריבית שהם צפו שתהיה רק בעוד שנה
דור עצמון | (1)

הבנק העלה את הריבית במשק פעם נוספת ב-0.75% לרמה של 2.75% לאור נתוני האינפלציה הגואה בישראל (4.6%) ובעולם (8.3% בארה"ב ו-9.9% בבריטניה ובאיחוד האירופי) - מדובר בריבית שלא הייתה כאן מאז 2011. ריבית הפריים תעמוד החל מעכשיו על 4.25%.

אז למה השוק דווקא זינק ב-2.2% והבנקים ב-2% הרי בדרך כלל השוק יורד אחרי העלאות ריבית? כי השוק הסתכל גם על ציפיות האינפלציה של בנק ישראל וראה מסר חיובי: בנק ישראל צופה בעוד שנה שהאינפלציה תתמתן לרמה של 2.7%, בתוך טווח היעד - כלומר צפירת הרגעה למשק הישראלי. הצפי לסוף 2023 הוא להתמתנות של האינפלציה ל-2.5% (מעט מעל התחזית הקודמת ל-2.4%). הצפי לסוף השנה הנוכחית הוא ל-4.6%, הרמה הנוכחית (מעט מעל 4.5% בתחזית הקודמת).

בפועל, הבנק גם צופה שהריבית עוד שנה תעמוד על 3.5%, כלומר עליה איטית ומדורגת של הריבית, שכן מדובר על פער של 0.75% נוספים בלבד - וגם זו בהחלט בשורה טובה מבחינת המשקיעים.

תחזית האינפלציה של בנק ישראל נמוכה משמעותית מציפיות האינפלציה בשווקים והתקווה היא שהעלאות הריבית החדות בישראל של 0.75% מתחילות לתת את אותותיהן ולהאט את האינפלציה. זאת להבדיל מארה"ב למשל בה העלאות הריבית האחרונות הן בשיעור זהה, אך שם האינפלציה גבוהה משמעותית מזו שכאן בארץ. אלא שהנגיד ירון עצמו ניסה לשפוך מים קרים ולהזהיר שזה עוד לא הסוף. במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית אמר ירון: "למרות הירידה במדד חודש אוגוסט, אני מזכיר כי זו תצפית אחת בלבד. עיגון ציפיות האינפלציה בתוך יעד המחירים הוא מהיעדים המרכזיים שלנו" - כלומר מדובר בירידה, נכון, אבל אף אחד עוד לא אמר שהאינפלציה אכן יורדת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/10/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    השוק עלה כי בארצות הברית עלה זה הכל
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".