יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

החשב הכללי משיק קרן הלואות בערבות מדינה להגברת התחרות

הקרן תסייע לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות העמדת אשראי בערבות מדינה בהיקף של 6 מיליארד שקלים לצרכי הון חוזר, הקמת עסקים והשקעות. בכך, תאפשר הקרן לאותם עסקים, שהם מנוע צמיחה מרכזי במשק, למצות את פוטנציאל ההתפתחות שלהם ואת תרומתם לתעסוקה ולתוצר
גיא טל |

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב'), את בקשת שר האוצר, אביגדור ליברמן, והחשב הכללי, יהלי רוטנברג, להקים קרן חדשה להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

 

עסקים קטנים ובינוניים מהווים מרכיב מרכזי בכלכלת המדינה, וגורם חשוב להגדלת הצמיחה, העלאת כושר הייצור והשגשוג הכלכלי בה. קיומם של עסקים קטנים ובינוניים מגביר את התחרות בשוק, והם מהווים מקור משמעותי ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, הן בשל מספרם הרב והן בשל פריסתם הגאוגרפית הרחבה, שעשויה לעודד תעסוקה במרכז ובפריפריה כאחד.

 

הקרן החדשה צפויה להגדיל את היצע וזמינות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שילובם לראשונה של נותני אשראי מכל הסוגים, בהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי בעלי רישיון מורחב ומפעילי מערכת לתיווך באשראי בעלי רישיון מורחב (חברות אשראי P2P).

בנוסף, בקרן יוכנסו שיפורים רבים לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. כך למשל, צפויה הקלה בדרישת הבטוחות, פורטפוליו מסלולים מגוון, במסגרתו יפתח מסלול הון חוזר לטווח קצר בתנאים מועדפים, מסלולי השקעה עם תקופת החזר אשראי ארוכה, מסלולים יעודיים ליצואנים וחקלאים, שיפורים בחווית הלקוח והנגשת המידע ועוד. היקף האשראי בקרן צפוי לעמוד בשלב הראשון על כ-6 מיליארד שקלים, כשלחשב הכללי שמורה הזכות להרחיב את היקף האשראי בפעימות נוספות בהתאם לביקושים. הקרן צפויה להתחיל את פעילותה בחודשיים הקרובים.

 

הקרן החדשה היא שדרוג של קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שמופעלת בחשב הכללי מאז שנת 2016 ומהווה המשך לקרן המיוחדת להתמודדות עם משבר הקורונה שסיימה את פעילותה בחודש אפריל 2022. החל משנת 2016, מועד תחילת פעילותה של הקרן הקיימת, העמיד החשב הכללי באמצעות הקרנות השונות להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים אשראי בהיקף כולל של למעלה כ-34 מיליארד שקלים, מתוכו כ-8 מיליארד שקלים לכ-20 אלף עסקים במסגרת הקרן הרגילה וסך של למעלה מ-26 מיליארד שקלים ליותר מ-80 אלף עסקים במסגרת קרן הקורונה.

 

הפרויקט הובל על ידי חטיבת המימון והאשראי באגף החשב הכללי, בראשות גיל כהן.

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "קרן ההלוואות החדשה תסייע מאוד לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. המדינה תסייע להם להתמודד עם צרכי תזרים המזומנים, להשקיע ולהתפתח ובמקביל תביא לשיפור משמעותי של התחרות בשוק האשראי, ותאפשר לחברות כרטיסי אשראי, לנותני אשראי חוץ בנקאיים ולחברות אשראי P2P להציע הלוואות בערבות מדינה. משרד האוצר מחויב לבחון ולמצות כל דרך במטרה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי".

 

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "קרנות ההלוואה בערבות מדינה הן כלי סיוע עיקרי של המדינה לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק. הביקוש להלוואות במסגרת הקרנות מדגיש את שיתוף הפעולה ההדוק בין החשב הכללי למערכת הפיננסית בתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים באמצעות ערבויות המדינה. לראשונה אנו מאפשרים למגוון גופים פיננסים להעמיד הלוואות לעסקים בערבות מדינה, וזו במטרה להגדיל את התחרות ולשפר את תנאי ההלוואות לעסקים".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.