ועדת הכלכלה נגד בנק ישראל - "התנהלות תמוהה של הפיקוח על הבנקים"
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי העביר מכתב דחוף לנגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, על רקע הפרסומים על כוונת בנק ישראל לאשר לבנק הפועלים להעמיק אחיזתו בשוק התשלומים באמצעות הנפקת כרטיס אשראי, ע"י כ.א.ל שבבעלות בנק דיסקונט, באפליקציית התשלומים ביט.
היו"ר מרגי, רואה את הגברת התחרות בענף הבנקאות כיעד מרכזי מאז נכנס לתפקידו, עשה מאמצים רבים לקדם חקיקה שתקל על המעבר בין הבנקים ותעודד את הרפורמה. על רקע זה כותב מרגי לנגיד, "אני מגלה שמאמציי עלולים שלא להועיל, עקב התנהלות תמוהה של הפיקוח על הבנקים בראשותך".
"הניסיון מראה כי ללא מעורבות אקטיבית ודומיננטית של ועדת הכלכלה, בנק ישראל מתקשה לקדם את התחרות ולהילחם בדואופול.
"עקב משבר הקורונה, נעתרתי לדחות את צמצום המסגרות כרטיסי האשראי המונפקים על ידי הדואופול בשנה, ולדחות את יישום רפורמת המעבר בין בנקים בחצי שנה. להסכמה זו קדמו התלבטויות, חששתי כי דחיות אלו עלולות להתפרש כנסיגה מיישום הרפורמה בבנקאות. לצערי, התנהלות הפיקוח על הבנקים בעת הזו מביאה אותי לידי מסקנה כי החשש היה מוצדק".
- 8.אייל 31/01/2021 06:07הגב לתגובה זוהפיקוח על הבנקים הוא זרוע של הבנקים שהפיקוח היחיד שהיא עושה זה פיקוח על זה שהבנקים ירוויחו כמה שיותר על חשבוננו בגלל זה הבנקים מרוויחים מיליארדים כל שנה !!!
- 7.שרפו כ30 מליארד דולר על הימור הדולר (ל"ת)לל 31/01/2021 00:45הגב לתגובה זו
- 6.שרי 30/01/2021 18:41הגב לתגובה זוניפוח נכסים
- 5.יוני 30/01/2021 16:17הגב לתגובה זופושעים לטובת עשירים ונכסיהם
- 4.רבקה 30/01/2021 15:38הגב לתגובה זוח"כ מרגי כנראה לא מבין, שבנק ישראל דואג רק למקורבים לצלחת. עמך ישראל לא מעניין אותו. יותר נכון בעצם לומר, שעמך ישראל מעניין את הבנק, כל עוד ניתן לקחת ממנו ולתת למקורבים לצלחת.
- 3.רונית 30/01/2021 15:03הגב לתגובה זובבנק ישראל יושבת חונטה שכל מעיניה התפקיד הבא באחד הבנקים. לאחרונה התפרסם שבית המשפט העליון מאפשר לפרסם דוחות בבנק אגוד שגרמו לפישמן הפסדי עתק ואם לא די בכך בעקבות כך בוצעה עסקה ע"ש דיילת במטוסו של פישמן שנגרמה בגינה הפסד של מאות מליוני שקלים. האמור לעיל תחת ניהולו של דב קוטלר שמונה לאחרונה למנכ"ל בנק הפועלים. אז איפה בנק ישראל המפקח על הבנקים????
- 2.משקיע 30/01/2021 12:02הגב לתגובה זוכל מטרתו להרוס את מעמד הבניים ולדאוג לבנקים ולקאופרטיבים
- 1.אפק 30/01/2021 11:57הגב לתגובה זוכרגיל עוד ספין של בינוקיו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
