סגורים לקורונה
צילום: unsplash

רבעון מהסיוטים: כלכלת ישראל נופלת בלמעלה מ-28% - וזו רק ההתחלה

הרבעון ה-2 הוא הגרוע ביותר מזה 40 שנה לפחות - התמ"ג העסקי (33%), ההוצאות לצריכה פרטית (43%) ויבוא הסחורות (42%) נפגעו בצורה הקשה ביותר
ארז ליבנה | (2)

לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה (הלמ"ס), הבור הכלכלי של משבר הקורונה ברבעון השני הוא "החמור מזה 40 שנה". לא פחות ולא יותר. הנתונים שמוצגים הם, במילים פשוטות, חושך לעיניים. הם מבטאים גם את התגובות הרגולטוריות הקיצוניות שבין הסגר להסרתו, אבל גם בתגובת הציבור למשבר בכלכלה הריאלית.

 

אז מה אומרים לנו הנתונים הרשמיים ביחס לנתונים של הרבעון הראשון של השנה? התמ"ג העסקי צלל ב-33.4%. ההוצאה לצריכה פרטית התרסקה ב-43.4%. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-31.6%. בתחום היבוא הסחורות והשירותים נרשמה ירידה של 29.2%, כשהיבוא סופג נפילה משמעותית יותר של 41.7%.

 

"נקודת האור" היא עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. גם כן נקודת אור. מיליארדים על גבי מיליארדים נגרעו מקופת המדינה, כשההוצאות של הממשלה רק גדלו וגדלו.

 

עם זאת, בלמ"ס משאירים פתח לפסימיות. "לנתונים מנוכי העונתיות מהימנות מוגבלת. הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבו על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של שנת 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה.

 

"נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. חשוב לציין שאופן חישוב הנתונים מנוכי העונתיות על ידי הלמ"ס הינו אחת השיטות שהומלצו על ידי הOECD -  והיורסטאט", כתבו בלמ"ס, או במילים אחרות, הם השאירו לעצמם פתח להורדת הנתונים הרשמיים – או להפתיע עם עלייה מתונה.

 

התמ"ג התכווץ ב-28.7%!

בתחום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (8.1% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנת 2020.

 

"במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו לרמת תוצר במונחים ריאליים מנוכי עונתיות הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016", כתבו בלמ"ס.

 

במחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה – רק מחודש מארס – ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020.

קיראו עוד ב"בארץ"

היבוא, היצוא וההשקעות בסחורות נפגעו

בלמ"ס אומרים כי יבוא היהלומים (תחום היבוא והיצוא המשמעותי בישראל בהיקף הסחר, כשנפח היצוא לבדו נאמד ב-10 מיליארד ב-2018 בלבד) ירד ברבעון השני לאחר עלייה חריגה ברבעון הקודם, כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני של 2020 ב-35.3% בחישוב שנתי, או 10.3% בחישוב רבעוני.

 

ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-41.6% בחישוב שנתי, או 12.6% בחישוב רבעוני. ההשקעות בבנייה לא למגורים ירדו ב-8.5% בלבד, כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.

 

ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-93.4% בחישוב שנתי, או 49.4% בחישוב רבעוני. זאת בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה, כשבניגוד לרבעון הראשון הירידה אינה קשורה לשינוי במדיניות המיסים).

 

ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדו ב-6.1% בחישוב שנתי, ואילו ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-49.7% בחישוב שנתי, או 10.6% בחישוב רבעוני. ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-14.5% בחישוב שנתי.

איפה אנחנו ביחס לעולם?

ביחס למרבית המעצמות ומדינות ה-OECD מצבנו עוד יחסית סביר, עם זאת, בהתחשב בעובדה שמדובר בנתונים חלקיים, תמיד יש לאן ליפול. בהשוואה ששלחו בלמ"ס, קוריאה הדרומית התכווצה ב-12.7%, כשליטא עם התכווצות של 18.9%. אחריה ישראל. 

מי שמובילה כרגע את ההתכווצות זו בריטניה, עם 59.8%, אחריה ספרד (55.8), פורטוגל (45.6%), צרפת (44.8%) ומי שמשלימה את החמישייה הראשונה היא איטליה עם התכווצות של 41%. ארצות הברית הגיעה להתכווצות של 32.9% ושוודיה, שלא החילה סגר בכלל התווצה ב-30.2%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עיזה 17/08/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    חסרי משמעת קופים מבינים רק עם מקלות.
  • 1.
    צייד חדשות כזב 16/08/2020 16:41
    הגב לתגובה זו
    אתם מזפזפים בין חישוב רבעוני ושנתי בירידת התוצר? למה הרבעון הקודם זה 8 אחוז רבעוני והרבעון הזה 28 אחוז שנתי? 8 רבעוני זה 32 שנתי אז יש שיפור מסוים לא?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.