רבעון מהסיוטים: כלכלת ישראל נופלת בלמעלה מ-28% - וזו רק ההתחלה
לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה (הלמ"ס), הבור הכלכלי של משבר הקורונה ברבעון השני הוא "החמור מזה 40 שנה". לא פחות ולא יותר. הנתונים שמוצגים הם, במילים פשוטות, חושך לעיניים. הם מבטאים גם את התגובות הרגולטוריות הקיצוניות שבין הסגר להסרתו, אבל גם בתגובת הציבור למשבר בכלכלה הריאלית.
אז מה אומרים לנו הנתונים הרשמיים ביחס לנתונים של הרבעון הראשון של השנה? התמ"ג העסקי צלל ב-33.4%. ההוצאה לצריכה פרטית התרסקה ב-43.4%. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-31.6%. בתחום היבוא הסחורות והשירותים נרשמה ירידה של 29.2%, כשהיבוא סופג נפילה משמעותית יותר של 41.7%.
"נקודת האור" היא עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. גם כן נקודת אור. מיליארדים על גבי מיליארדים נגרעו מקופת המדינה, כשההוצאות של הממשלה רק גדלו וגדלו.
עם זאת, בלמ"ס משאירים פתח לפסימיות. "לנתונים מנוכי העונתיות מהימנות מוגבלת. הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבו על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של שנת 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. חשוב לציין שאופן חישוב הנתונים מנוכי העונתיות על ידי הלמ"ס הינו אחת השיטות שהומלצו על ידי הOECD - והיורסטאט", כתבו בלמ"ס, או במילים אחרות, הם השאירו לעצמם פתח להורדת הנתונים הרשמיים – או להפתיע עם עלייה מתונה.
התמ"ג התכווץ ב-28.7%!
בתחום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (8.1% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנת 2020.
"במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו לרמת תוצר במונחים ריאליים מנוכי עונתיות הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016", כתבו בלמ"ס.
במחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה – רק מחודש מארס – ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
היבוא, היצוא וההשקעות בסחורות נפגעו
בלמ"ס אומרים כי יבוא היהלומים (תחום היבוא והיצוא המשמעותי בישראל בהיקף הסחר, כשנפח היצוא לבדו נאמד ב-10 מיליארד ב-2018 בלבד) ירד ברבעון השני לאחר עלייה חריגה ברבעון הקודם, כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני של 2020 ב-35.3% בחישוב שנתי, או 10.3% בחישוב רבעוני.
ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-41.6% בחישוב שנתי, או 12.6% בחישוב רבעוני. ההשקעות בבנייה לא למגורים ירדו ב-8.5% בלבד, כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.
ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-93.4% בחישוב שנתי, או 49.4% בחישוב רבעוני. זאת בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה, כשבניגוד לרבעון הראשון הירידה אינה קשורה לשינוי במדיניות המיסים).
ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדו ב-6.1% בחישוב שנתי, ואילו ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-49.7% בחישוב שנתי, או 10.6% בחישוב רבעוני. ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-14.5% בחישוב שנתי.
איפה אנחנו ביחס לעולם?
ביחס למרבית המעצמות ומדינות ה-OECD מצבנו עוד יחסית סביר, עם זאת, בהתחשב בעובדה שמדובר בנתונים חלקיים, תמיד יש לאן ליפול. בהשוואה ששלחו בלמ"ס, קוריאה הדרומית התכווצה ב-12.7%, כשליטא עם התכווצות של 18.9%. אחריה ישראל.
מי שמובילה כרגע את ההתכווצות זו בריטניה, עם 59.8%, אחריה ספרד (55.8), פורטוגל (45.6%), צרפת (44.8%) ומי שמשלימה את החמישייה הראשונה היא איטליה עם התכווצות של 41%. ארצות הברית הגיעה להתכווצות של 32.9% ושוודיה, שלא החילה סגר בכלל התווצה ב-30.2%.
- 2.עיזה 17/08/2020 08:37הגב לתגובה זוחסרי משמעת קופים מבינים רק עם מקלות.
- 1.צייד חדשות כזב 16/08/2020 16:41הגב לתגובה זואתם מזפזפים בין חישוב רבעוני ושנתי בירידת התוצר? למה הרבעון הקודם זה 8 אחוז רבעוני והרבעון הזה 28 אחוז שנתי? 8 רבעוני זה 32 שנתי אז יש שיפור מסוים לא?

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.