מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

רשות המסים: תשלום הפעימה השנייה כבר בחמישי, מי זכאי?

יו"ר רשות המסים, ערן יעקב, עדכן כי עסקים ועצמאים הזכאים למענק יקבלו כבר ביום ה' סכום של עד 10,500 שקל; הפעימה השלישית, תחל ב-12 למאי, ומיועדת לעסקים בעלי מחזורים שנעים בין 300 אלף ל-20 מיליון שקל
מערכת Bizportal | (10)
נושאים בכתבה עצמאיים

במסגרת פרסום אסטרטגית היציאה אתמול, התייחס יו"ר רשות המסים, ערן יעקב, למתן מענק הסיוע לעצמאים ולעסקים. לפיו, במסגרת הפעימה השנייה, יקבלו הזכאים כבר ביום ה' סכום של עד 10,500 שקל.

קבלת המענק תתבצע באמצעות כניסה לאזור האישי באתר הרשות, בו יתבקש מבקש המענק לדווח אם חלה ירידה של 25% בהכנסותיו, בחודשים מרץ ואפריל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ככל שתתברר זכאותו, תוך יומיים הכסף יהיה בחשבון הבנק, ללא דרישה להוכחות בשלב הראשון.

למחשבון - כמה כסף מגיע לכם

התנאים לקבלת המענק יהיו פשוטים יותר מבפעימה הראשונה, עם דרישה לגיל 20 ומעלה והכנסה של עד מיליון שקלים. כשלדברי יעקב, מרבית העצמאים, יהיו זכאים לפעימה. גובה המענק יעמוד על 70% מההכנסה החודשית הממוצעת מעסק, אך לא יעלה על 10,500 שקל. סה"כ יועברו לטובת הפעימה כ-2.8 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מור 07/05/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
    בגלל שנמחקו (?!) הנתונים נאלצנו היום אחרי שקיבלנו הודעה, להזין שוב את הבקשה. אז מתי נקבל את הכסף? יומיים בטח זה כבר לא יהיה....
  • 8.
    שקמה 8 רחובות (ל"ת)
    בן יהודה מיכאל 06/05/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שביל סביון 1/1 מוצקין (ל"ת)
    גולדנברג בני 06/05/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ירון 06/05/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    כשרוצים לתת כסף נונתים ישר לחשבון במכה אחת תוך יומיים גג. רק בישראל סיפרי מעשיות על 3 מענקים עם מליון תנאים. אנחנו לא נצא מהמיתון כל כך מהר.
  • עופר 07/05/2020 05:27
    הגב לתגובה זו
    הצונאמי בדרך .12 מנדטים
  • 5.
    אורלי בלק 06/05/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
    אין שום אפשרות להגיש בקשות באזוא האישי כך שנראה לי נשאר רעבים????
  • 4.
    עינת 06/05/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    אמרו ביום שני אחר כך שלישי עכשיו ביום חמישי מה תגידו ביום חמישי? בנתיים לפי המחשבון יצאתי זכאית לפעימה ראשונה שנייה ...לםי האתר של רשות המיסים אין כלום
  • 3.
    אבגד 06/05/2020 06:34
    הגב לתגובה זו
    רוב התזרים אצלנו משוטף ++ הנזק ייראה בתחילת יוני....אז מה עלינו ועל דומינו?
  • 2.
    מה עם בעלי חברות קטנות? (ל"ת)
    לולה 05/05/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי 05/05/2020 12:52
    הגב לתגובה זו
    התנאים הם לא ,גיל עשרים,והכנסה עד מליון ש"חיש גם רצפה.ואם אני מרויח לחודש פחות מזה אני מקבל כלום.אם אתה ממש קטן- תסתדר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.