מספר המשרות הפנויות בירידה - 96.3 אלף, לעומת 101.9 ברבעון קודם
המגמה נמשכת - מספר המשרות הפנויות ירד ברבעון הראשון של שנת 2019 ל-96.3 אלף משרות, לעומת 101.9 אלף משרות פנויות ברבעון הקודם - הרביעי של 2018 - כך פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היחס בין היצע לביקוש משרות ברבעון הראשון של 2019 נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הרביעי 2018 והיה 3.7. היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הראשון של 2019 בקרב משלחי יד ידועים ירד ל-3.0 (לעומת 3.1 ברבעון הרביעי 2018). יצוין, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-19% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע.
ברבעון הראשון 2019 היחס בין היצע לביקוש עלה לעומת הרבעון הקודם בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד; עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ובקרב עובדים בלתי מקצועיים. היחס בין היצע לביקוש ירד ברבעון הראשון 2019 לעומת הרבעון הקודם בקרב מנהלים; בעלי משלח יד אקדמי; הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ובקרב עובדי מכירות ושירותים.
הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה מנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים והיווה כ-42% מהביקוש למנהלים. הביקוש העיקרי בקרב מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח היה למנהלי מכירות ושיווק.
- השכר הממוצע באפריל - 13,194 שקל; וכמה מרוויחים בהייטק?
- האם גם התלוש שלכם עלה החודש ב-1,000 שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ל-19.5 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 18.7 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2018). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.8 (לעומת 4.6 ברבעון הקודם).
הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) והיווה כ- 48% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוך בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה.
מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים עלה ל- 30.9 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 30.6 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2018). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-2.2 (לעומת 2.4 ברבעון הקודם).
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
- טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
הביקוש הגדול ביותר בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים היה לעובדים בבנייה ובעלי משלח יד דומה והיווה כ-27% מהביקוש לעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
