מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

הסוף לשיטת מצליח של יצרני המזון? מקטינים מוצר ומשאירים את המחיר

הנחיה חדשה של הרשות להגנת הצרכן תחייב גילוי ברור של השינוי בגודל המוצרים על גבי האריזה. שר הכלכלה: "תופעה מכוערת להעלאת מחירים בדלת האחורית"

מורן ישעיהו | (3)

לא מעט צרכנים מתקשים להבחין בהקטנת תכולה של מוצר ומשלמים על כך ביוקר. לפיכך, ובהתאם להתגברות תופעת הקטנת המוצרים, הממונה על הרשות להגנת הצרכן מפיץ היום (ג') הנחיה חדשה בנושא המחייבת גילוי ברור של השינוי בגודל המוצר בחזית ובאופן בולט - ולמשך חצי שנה לפחות ממועד שיווק המוצר המוקטן. 

"הצרכן אינו מודע מספיק להקטנת האריזה, ועלול לספוג את העלייה המעשית במחיר המוצר. העלאת המודעות של הצרכן לעצם ההקטנה תסייע לצרכן לבצע שיקול מחושב לגבי קניית המוצר, פעולה שתתרום להורדת יוקר המחיה", ציין עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות.

ההנחיה מהווה עדכון להנחיה משנת 2006 ותיכנס לתוקפה תוך שלושה חודשים. הפעם, מושם הדגש על מיקום הסימון על גבי המוצר באופן שהצרכן יוכל לראותו בקלות: "קיימת חשיבות כי ההבלטה תהיה מיוחדת והיא תופיע בחזית האריזה, זו שנהוג להציבה במדף לכיוון עיני הצרכן או על תווית שצמודה למוצר". 

לגבי תקופת הגילוי של המוצר המוקטן, ההוראה קובעת כי אם בשלב מסוים מתחיל יצרן או יבואן לשווק את המוצר לקמעונאים נוספים, יחול הגילוי במשך תקופה של שנה החל מתחילת השיווק לכלל הקמעונאים.

בהתייחס לתוכן הגילוי, קובעת ההנחיה כי במצב שבו תכולת המוצר מוקטנת אך האריזה אינה משתנה מהותית, יש לציין את דבר ההקטנה על גבי האריזה ולהדגיש כי הכמות הוקטנה תוך ציון של שיעור ההקטנה. כמו כן, נאסר השימוש במונח "חדש" שעלול להטעות את הצרכן כאילו מדובר במוצר חדש בשוק.

עוד בהקשר זה, צוין כי ככל שהמוצר המוקטן החליף מוצר, מוצר הייחוס לפיו תוגדר ההקטנה הוא המוצר שיצא מהשוק או עומד לצאת מהשוק. ככל שהמוצר המוקטן נוסף לסדרת מוצרים המשווקים בכמויות גדולות יותר, מוצר הייחוס הוא המוצר בעל הכמות הקרובה מעל ששווקה במהלך תקופה של לפחות חצי שנה.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: ​"השיטה של הקטנת הכמות והעלאת המחיר האפקטיבי של המוצר היא תופעה מכוערת שהחברות אימצו לעצמן כדי להעלות מחירים בדלת האחורית ויש לעקור אותה מן השורש. האחריות תועבר אל היצרניות".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איציק 22/05/2019 04:50
    הגב לתגובה זו
    פעם האריזות של הסלטים כמו חומוס, טחינה, חצילים.... היו של חצי קילו, בשלב מסויים הם קטנו ל 400 גרם, ולאחרונה שטראוס הוציאה סדרה של 330 גרם..... עדיף כבר שתעלו מחירים במקום הקטנת האריזות
  • צבר 22/05/2019 20:51
    הגב לתגובה זו
    שטראוס זה מונפול כמעט בהכל
  • 1.
    דיעה 21/05/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    זו הבקשה הכי צינית שקראתי עליה יותר מ 5 שנים מקטינים מוצרים וכאשר כבר אין יותר ממה להקטין או לדלל נזכרתם?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.